31 מאי 2020

לפניי תביעת התובעת לתשלום דמי לידה בגין עבודתה אצל המעסיקה, הגב' יוטא בינדר (להלן – המעסיקה או גב' בינדר), כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן - החוק), זאת נוכח החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: הנתבע) מיום 11.1.2018, שקבעה כי בינה לבין הגב' בינדר לא התקיימו יחסי עבודה ועל כן שולם לתובעת שלא כדין סך של 28,827 ₪.

עיקרי ההליך

1. בד בבד עם כתב התביעה הגישה התובעת בקשה לעיכוב הליכים נגדה, כך שבשלב זה לא יקוזז החוב מושא התביעה מהקצבאות המגיעות לה. הבקשה דנן נדחתה בהחלטת כבוד השופטת מאירי מיום 24.7.2018.
2. לאחר דיון קדם המשפט, הודיע הנתבע כי הוא מכיר באופן חלקי בזכאותה של התובעת לדמי לידה וזאת עקב עבודתה אצל "עזר מציון ו"אתגרים" ובסך של 12,000 ₪.
3. בתיק התקיים הליך הוכחות במסגרתו נחקרו התובעת ושתי עדות מטעמה: הגב' יוטא בינדר והגב' צביה שיין.

טענות התובעת

1. לטענת התובעת, היא הועסקה על ידי הגב' בינדר החל מחודש אפריל 2014 בעבודות משק בית וניקיון. בין שנים 2014-2015 עבדה אצל גב' בינדר באופן חלקי, כשהחל מחודש יוני 2016 עלה היקף משרתה, ובהתאם - שכרה.
2. החל מחודש יוני 2016 עבדה התובעת במקומות עבודה נוספים. כך, בחודש יוני 2016 עבדה ב"אתגרים בחינוך", בין החודשים 7-8/2016 עבדה ב"עזר מציון" והחל מחודש 9/2016 ועד 1/2017 עבדה ב"נשי אגודת ישראל".
3. התובעת ילדה בחודש ינואר 2017, ולאחר חופשת הלידה חזרה לעבוד ב"נשי אגודת ישראל". להשלמת התמונה יצוין, כי לאחר הלידה לא שבה לעבוד אצל גב' בינדר.
4. לטענת התובעת אין לה כל קשר משפחתי לגב' בינדר. לתמיכה בטענותיה מפנה התובעת אל תצהירה של הגב' שיין אשר עבדה גם היא במשק יחד עם התובעת ואל עדותה של גב' בינדר עצמה.
5. במסגרת הסיכומים הוסיפה התובעת וטענה כי עדות המעסיקה, גב' בינדר, לא נסתרה והיא נתמכת על ידי התלושים באמצעותם דיווחה על העסקת התובעת לנתבע. המעסיקה הבהירה כי הייתה עסוקה במעבר הדירה ולכן התעכבה בתשלומים והדיווח לנתבע בכמה חודשים.
6. לאור כל המקובץ לעיל טענה, כי יש להכיר בתקופה בה עבדה אצל גב' בינדר כחלק מתקופת האכשרה לתשלום דמי לידה וכפועל יוצא מכך, להורות על ביטול החוב.

טענות הנתבע

1. הנתבע טען, כי:
2. הדיווח שנמסר לו אינו מדויק, שכן אין המדובר בעבודה בשעות ובימים קבועים;
3. טענת התובעת בנוגע לרציפות עבודתה, אינה עולה בקנה אחד עם התשלומים שבוצעו עבורה לנתבע. כך, הדיווח על סגירת תיק הוא במרץ 2016 והתשלום עבור החודשים ינואר-פברואר נעשה ביום 30.5.2016;
4. התובעת עבדה בשנת 2016 אצל מספר מעסיקים, ובנוסף, כסייעת בגן ילדים בין השעות 7:40-16:00. התובעת הייתה באותה עת בחודשי היריון מתקדמים, ואין זה סביר כי לאחר העבודה דנן ועבודה בקייטנות הלכה בערב לבצע עבודות משק בית אצל הגב' בינדר;
5. אין כל הוכחה כי התובעת קיבלה שכר. התשלום נעשה במזומן בסוף כל יום עבודה. מקום בו הימים והשעות משתנים, לא ברור כיצד הגיעה המעסיקה לסכום החודשי עליו דיווחה לנתבע;
6. בהתאם לעדותה של העובדת הנוספת, הגב' שיין, לאחר שהתובעת ילדה, לא נמצאה לה מחליפה. על כן, לא ברור מדוע היה צורך בעזרת התובעת בחודשים שלפני הלידה;
7. גם הדיווח ביחס לאופי העבודה, כפי שהעידו לגביו התובעת והמעסיקה הנו דיווח סותר. כך, הגם שאין חולק כי עיקר העיסוק היה כביסה, התובעת שמה את הדגש על קיפול הכביסה וסידור הבגדים בארונות ואילו המעסיקה ציינה דווקא בפירוט את תליית הבגדים לאחר הכביסה;
8. אין זה הגיוני כי התובעת עבדה אצל המעסיקה בשעות מאוחרות, בעוד שלמעסיקה ילדים קטנים שישנים באותו זמן;
9. ככל שיוחלט כי התקיימו בתקופה דנן יחסי עובד-מעסיק, הרי שהקפיצה בשכר בתקופה זו אינה ריאלית ואינה משקפת את העבודה בפועל, ככל שבוצעה וככל הנראה מדובר בעזרה לפי צורך ולא כפי שדווח על ידי התובעת לנתבע.

דיון והכרעה

1. סעיף 40(ב) לחוק מגדיר מבוטחת לדמי לידה - "עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 והיא מועסקת בישראל, אם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל".
2. סעיף 1 לחוק מגדיר עובד כך: '"עובד" – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;'.
3. בענייננו, לא נטען וממילא לא הוכח כי התובעת וגב' בינדר קרובות משפחה. על כן, אין חובה לבחון בקפידה יתרה אם היחסים שנוצרו בין הצדדים הם אכן יחסי עובד ומעסיק, או שמא העבודה שנעשתה היא בגדר עזרה משפחתית (ר' דב"ע נג/0-87 פייגלשטוק נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] פד"ע כ"ו,283). על כן, מרבית הפסיקה שצורפה על ידי הנתבע במסגרת השלמת הסיכומים, אינה רלוונטית שכן היא מתייחסת למקרים של העסקה על ידי קרוב משפחה.
4. יש לבחון את טענת התובעת, לפיה עבדה במשק בית וניקיון אצל גב' בינדר, באספקלריה שונה מאשר בחינת העסקת עובד בעסק למטרות רווח. לאמור, עבודה במשק בית, הגם שהיא כרוכה ביצירת יחסי עבודה לכל דבר, אינה דומה לעבודה בעסק למטרות רווח. כך, למשל, חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 מחריג את המעסיקים של עובדי משק בית מהנפקת תלוש. על כן, מבלי לקבוע מסמרות, הרי שבמקרים של עבודת משק בית אין בעובדת היעדרם של סממנים פורמליסטים של יחסי עבודה על מנת להשפיע על עצם קיומם של יחסי עבודה. כך גם אין בעובדה כי שכרה של התובעת שולם במזומן ולאחר כל יום עבודה, או בכך שכי לא קיים הסכם העסקה בכדי לפעול לחובתה של התובעת במקרה זה.
5. שנית, טענותיה של התובעת קיבלו חיזוק חיצוני ואשרור מצד שתי העדות מטעמה, שלהן ידיעה אישית בדבר טענות התובעת מחד גיסא, והיעדר אינטרס אישי בתיק מאידך גיסא. עדויותיהן תמכו בטענות התובעת בדבר העסקתה אצל גב' בינדר, ובדבר היקפה. יודגש הגב' שיין כלל לא פגשה את התובעת בטרם הדיון ואילו גב' בינדר העסיקה את התובעת אולם העידה באופן אותנטי, גם אם הדבר התייחס למחדליה שלה.
6. לטענת הנתבע יש מספר "דגלים אדומים" שעלו במסגרת גרסתה של התובעת. אולם מעדות התובעת עצמה ועדותה של הגב' בינדר ניתן הסבר מפורט המניח את הדעת לכל אותן נקודות להן נדרש מענה והסבר. ובמה דברים אמורים?
7. באשר לטענת הנתבע לפיה אין להתחשב בשכרה של התובעת במחצית השנייה של שנת 2016 שכן מדובר בעלייה בלתי סבירה בשכר, הגב' בינדר ציינה מפורש כי שכרה והיקף עבודתה של התובעת עלה לאחר ששבה לעבודתה בחודש יוני 2016 –

"ש. האם היה בינך לבין התובעת חוזה עבודה כתוב?

ת. לא.

ש. היה רישום שעות עבודה?

ת. לא. לא ידעתי שזה דבר כזה חשוב, הייתי בשמחה כותבת.

ש. כיצד שילמת לה?

ת. מזומן.

ש. רק מזומן?

ת. כן.

ש. איך ידעת כמה צריך לשלם וכמה שעות עבדה?

ת. שילמתי כמה שהייתה על אותו זמן, דיווחנו לפי 45. עשינו חודשי בערך. טעיתי עכשיו, 45 לאחר שחזרה שוב, בהתחלה זה היה סכום יותר נמוך.

ש. שילמת לה בסוף כל יום?

ת. כן. לפעמים רשמית ביומן?

ש. יש לך את היומן?

ת. כן." (עמוד 9 שורות 19-33).

1. גב' בינדר הסבירה את העלייה במספר שעות העבודה של התובעת בכך שבחודש יוני הייתה לקראת מעבר דירה. ברי כי בטרם מעבר דירה ולאחר, יש צורך בעזרה מרובה יותר. יתרה מזאת, גב' בינדר הייתה לפי לידה בעצמה באותה תקופה וזו סיבה נוספת בגינה נדרשה לעזרה רבה יותר בביתה -

"ש. בתחילת הדיון באמצע, עדותך אמרת שלקראת החתונה התובעת אמרה שהיא מסיימת לעבוד ומיד לאחר מכן אמרה שהיא ממשיכה?

ת. לא מיד לאחר מכן. אולי אני לא מובנת. אני יכולה להגיד את זה ברור. בסוף 2015 סיפרה לי שהיא רוצה לעזוב. לכן צירפתי מראש את צביה. אחרי חודשיים שעבדו ביחד באמת היא הפסיקה. היה תקופה עמוסה והיה פסח ולא הגעתי לסדר את זה. בסוף החודש החמישי אני דיווחתי שהיא הפסיקה. לפני שדיוותי שאלתי כמה פעמים והיא לא הסכימה לבוא, אחרי הדיווח הזה היא פתאום התקשרה שהיא כן מסכימה להמשיך. מאוד שמחתי כי הייתי צריכה למצוא דירה ולארוז וגם הייתי לפני לידה, וגם בתקופה זו עבדתי מאוד הרבה, היה לי מקום של מישהי אחרת קוראים לה מינץ. רחל מינץ. הייתי במקומה בעבודות שלה בסמינר אני חושבת אור חיים. לימדתי, אני מלמדת אלגברה לינארית וסטטיסטיקה לילדות שלומדות תכנות." (עמוד 12 שורות 15-25).

1. התובעת עצמה טוענת בנושא העלייה במספר השעות, כי לאחר חזרתה נדרש ממנה לעבוד מספר שעות רב יותר זאת בסמוך למעבר הדירה של הגב' בידנר. כך מפעמיים בשבוע, שעה בכל פעם, עברה התובעת לעבוד 3 פעמים בשבוע, 3 שעות בכל פעם -

"ש. בתקופה שעבדת אצל גב' יוטא בינדר משנת 2014, עד פברואר 2016. מה היו ימים ושעות העבודה?

ת. לא זוכרת.

ש. באיזה תדירות?

ת. פעמיים בשבוע.

ש. איזה שעות בוקר ערב צהריים?

ת. ערב, אחרי שהשכיבה את הילדים.

ש. מאיזו שעה?

ת. 20:00 – 21:00

ש. כמה שעות?

ת. שעה אחת אני חושבת. אם אני לא טועה." (עמוד 4 שורות 22-32)

....

"ש. בשנת 2016 יוטא גרה באותה דירה?

ת. כן. לא הייתה מחליפה דירות. באמצע השנה עברה דירה. בחודש אחרי שחזרתי חודש שביעי עברה דירה לרבי חייא.

ש. כמה חדרים היו בדירות האלה בקודמת ובחדשה?

ת. בקודמת 2 חדרים אני חושבת , סלון מטבח חדר ילדים וחדר הורים, ברבי חייא זה היה 4 חדרים. דירה ממש גדולה יחסית לדירה הקודמת.

ש. מה היו ימים ושעות שהיית מגיעה מחודש יוני ועד הלידה בחצי השנה הזו?

ת. 3 פעמים בשבוע, מתוגבר, זה היה פחות או יותר קבוע, כמובן שהשתנה לפי הצורך, הייתה חתונה או משהו, בגדול 3 ימים בשבוע שעתיים בפעם כל יום שעתיים. לאחר מכן זה תוגבר.

ש. מפנה להצהרה שלך על תקופת העבודה .הוגש וסומן נת/4. חתימה למטה שלך?

ת. כן.

ש. רשום פה שעבדת בימים א' זה ב' או ג'?

ת. ב'. א' ב' וד' שלוש שעות.

ש. עם השכר של 1670?

ת. 1620. כששולם לי הסכום הזה זה היה 3 שעות, כלומר בגין 9 שעות שבועיות.

ש. מה הכוונה להגעת ל-3 כאלה באיזו תקופה הגעת אליהן, כמה חודשים אחרונים?

ת. חזרתי בחודש השישי, וילדתי בחודש הראשון, בטווח הזה התחלתי בהתחלה בשעתיים, 6 שעות שבועיות ולפני הלידה זה הגיע ל-9 שעות שבועיות." (עמודים 5-6 שורות 26-32, 1-11).

1. באשר לטענת הנתבע לפיה, אין הגיון בכך שהתובעת עבדה יותר שעות לקראת אמצע ולקראת סוף הריונה, בעוד שיש לה עבודה קבועה בגן ילדים, הבהירה הגב' בינדר בעדותה כל לאחר שהתובעת הרתה היא אומנם הוסיפה שעות עבודה אולם סוג העבודה הפך לקל יותר. כך, באותו מועד גב' בינדר העסיקה עובדת נוספת שביצעה את הניקיונות (היא העדה גב' צביה שיין). על כן, התובעת היית האמונה על הסדר והכביסות בלבד-

ש. מה בדיוק עשתה אצלך בבית?

ת. בתקופה הראשונה או אחרי? בתקופה הראשונה עשתה הרבה. בשנת 2016 סידרה, לטאטא את הרצפה כל הבלגן והמשחקים, לתלות ולהוריד כביסה ולפעמים גם שטיפות. זה בשנת 2014-2015. אני מתבלבלת כל הזמן. זה היה בהתחלה, בשנת 2016 צירפתי את השנייה ואז הבאתי לשנייה את השטיפות והתובעת עשתה רק את הכביסות והסדר.

ש. מיוני 2016 מה היה?

ת. יוני זה שישי? מיוני 2016 בעצם היא הפסיקה, הייתה אצלי ראשון שני, שלישי רביעי חמישי לא עבדה, היא אמרה לי שהיא מתחתנת ומפסיקה, היית מאוד צריכה עזרה, יצא מצב קצת מוזר התקשרתי להגיד שהיא מפסיקה ומיד אחרי זה היא אמרה שהיא מוכנה לחזור, התקשרנו לביטוח לאומי אמרו לי שאם יש לי את הפנקס אז אני לא חייבת לפתוח תיק כרגע, אני יכולה לחתום על אותו פנקס שקיים מתחילת השנה. ואז בשישי היא חזרה. בחודש השישי 2016 היא חזרה. בשביעי ילדתי ועברנו דירה. היא המשיכה עד סוף אותה שנה, ז"א עד שהתינוקת שלי הייתה בת 5 חודשים, והיא גם הסכימה לאט לאט כן להוסיף יותר שעות, בהתחלה שעתיים אחרי זה הסכימה שעתיים וחצי ואפילו שלוש, כשהתקרבה לסוף של ההיריון שלה אז היא כבר לא הסכימה והפסקנו. המשכתי רק עם השנייה צביה שהמשיכה לעזור לי בשנה שאחרי.

ש. מתי הפסקת את העסקת התובעת?

ת. בסוף 2016 בדיוק. היא הייתה ממש בסוף. " (עמוד 10 שורות 5-22).

1. התובעת אף היא חיזקה את האמור וציינה כי סוג העבודה לא היה קשה פיזית באופן שיסכן את הריונה –

"ש. תסבירי בדיוק מה היית עושה בדירה?

ת. זה התמקד מאוד בכביסות, לפני שהתחתנתי זה היה יותר כללי, מה שלפי הצורך. משק בית. סידור הדירה, כביסות ניקיון, כלים. לפי מה שהתבקשתי. כחזרתי בהיריון זה היעה עבודות יותר קלות ופחות מורכבות, כביסה בישיבה, אני עושה את זה עד היום בתור אמא. זה לא משהו שדורש הרבה כוחות ומאמץ גדול. לא שמסכן היריון. " (עמוד 6 שורות 22- 26).

"ש. האם ידוע לך שמעסיקה דיווחה לביטוח לאומי על הפסקת עבודתך מחודש מרץ 2016?

ת. כן. ידוע לי.

ש. האם ידוע לך שרק בחודש ינואר 2017 היא דיווחה רטרואקטיבית על עבודתך מיוני 2016?

ת. כן, אני מודעת.

ש. מדוע זה קרה?

ת. היא אמרה שהיה לה קשה להתארגן עם המסמכים. מעבר דירה, לידה. לקח לה זמן.

ש. את אומרת שהיא עברה דירה ביולי בערך?

ת. כן. היה הייתה צריכה לתגבר אותי, זה השתלם לה בשכר גבוה וכשאני בהיריון הודיעו לה שהיא צריכה לפנות את הדירה ובאתי מהרגע להרכע, היא הייתה צריכה גם ללדת, היה לה פרויקט מאוד רציני למצוא דירה ין רגע ולעבור ולארוז ולחזור ולפנות. זה הייה לא פשוט והיא הייתה צריכה המון עזרה, אני בתור אחת שבבית שלי במשק הבית שלי אני יודעת שבבית העבודה לא נגמרת, אישה במצבים כאלה צריכה את זה. (עמודים 7-8, שורות 24-33, 1-2 בהתאמה).

1. באשר לעיכוב בדיווח לגבי חזרתה של התובעת לעבודה בחודש יוני 2016 העידה גב' בינדר בכנות כי העיכוב נבע מכך שלא טיפלה בזה במועד -

ש. מדוע לא שילמת במועד אם המשיכה לעבוד אצלך בסוף הרבעון על כל שלושת החודשים מה שכתבת בפנקס הזה, מדוע לאחר חצי שנה שילמת רטרו, בחודש ינואר 2017 ביצעת את כל התשלומים לפי נת/8?

ת. אני עשיתי את הטעות הזו על שתי העובדות שלי. הייתי מאוד עסוקה , זו התשובה. כל מה שקשור למסמכים עמד בצד בערימה שיום אחד אגיע לסדר את זה, בתחילת ינואר 2017 הלכתי לסדר, בשביל צביה כבר הפסקתי כי היא לא מבוטחת על 2017 ואמרו לי אין מה לעשות והפסדת בשבילה למרות שהיא עבדת בתקופה זו, ועליה סידרתי אז אחורה את כל מה שהסתדר. אתנצל בפניה שלא סידרתי בזמן." (עודים 12-13 שורות 30-32, 1-5 בהתאמה).

1. לאור כל המקובץ לעיל, התובתע הרימה את הנטל להוכיח כי אכן עבדה אצל הגב' בינדר בין החודשים יוני-דצמבר 2016 והשתכרה בהתאם לשכר שדווח לנתבע על ידי הגב' בינדר.

בטרם נעילה

1. לא אסיים, מבלי להידרש, פעם נוספת (ראו: סעיפים 25-26 לפסק הדין בתיק ב"ל 24714-06-15 וטן עומר נ' המל"ל. ניתן ביום 22.04.20), לכך שלו הנתבע נקט בגישה פחות פורמליסטית ובלתי מתפשרת בסוף שמיעת הראיות, והיה שועה להמלצת בית הדין, היה נחסך מהתובעת ומבית הדין, זמן יקר.

מן הראוי היה שבתום ישיבת ההוכחות, ב"כ הנתבע תפעיל את שיקול דעתה ואת סמכותה כמייצגת ותמסור את עמדתה ביחס להמלצת בית הדין.

סוף דבר

1. לאור כל האמור, דין תביעת התובעת לקבלת דמי לידה בגין עבודתה אצל גב' בינדר, מתקבלת.
2. לאור האמור בסעיף 24 לפסק הדין, וחרף העובדה שהתובעת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי, הנתבע יישא בהוצאותיה בסך 3,000 ₪. סכום זה ישולם ישירות ללשכה לסיוע משפטי בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, ח' סיוון תש"פ, (31 מאי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.