בפניי תביעה כספית על סך 2,385 ₪ בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים.

לטענת התובעת, בעת שהמתינה לחניה בקניון הדר, רכב הנתבע נסע אחורה במהירות כאשר הוא יוצא מחניה, ופגע ברכבה. לטענתה רכב הנתבע נפגע בצידו הימני אחורי.

הנתבע טוען מנגד, כי התאונה אירעה כאשר הוא נכנס לחניה ברוורס עם הפנים לכיוון נתיב הנסיעה. לטענתו בעודו נוסע רוורס ומסתכל לצדדים, הגיע רכב התובעת מלפנים, וניסה להידחק בין המכוניות החונות לחלק הקדמי של רכב התובע. התובע לא ראה את התובעת, אלא רק לאחר שזו צפרה. לטענת הנתבע, כתוצאה מהתאונה, נוצר שפשוף קל בצד ימין קדמי של רכבו ואילו לרכב התובעת נגרם שפשוף קל בצד שמאל.

כעולה מתיאור העובדות, הצדדים חלוקים מבחינה עובדתית באשר לדרך קרות התאונה והנזקים שנגרמו כתוצאה ממנה.

לאחר שקראתי את טענות הצדדים וראיות שהוגשו וכן בעדויות הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להידחות, באשר התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה הנדרש באשר לדרך קרות התאונה ואחריות הנתבע לה.

התובעת טוענת בעדותה כי היתה במצב עמידה, וכי הנזק ברכבה הינו בדלת הקדמית עד הכנף (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 19-22). מעיון במוצג ת/1 עולה כי הנזק לרכב התובעת הינו בעיקרו שפשוף בדלת הקדמית ומעט בכנף. פגיעה מעין זו אפשרית מקום בו רכב התובעת היה בנסיעה ולא בעצירה. אולם, אף אם רכב התובעת היה בעצירה מוחלטת, אם אכן רכב הנתבע היה נוסע במהירות ברוורס ופוגע ברכב התובעת, כטענתה, הנזק שהיה נגרם לרכבה, לא היה שפשוף, כי אם קימוט משמעותי עמוק של פח הדלת הקדמית. מהתמונות עולה כי עיקר הנזק הינו שפשוף שטחי. בחוות דעת שמאי התובעת נכתב כי הדלת התעוותה וטעונה יישור, אולם מהתמונות אותן צירף המומחה עולה כי העיוות הינו כתוצאה מהשפשוף וכי אין מדובר בפגיעה בפח כפי שמצופה היה כאשר רכב ייסע במהירות ברוורס אחורה.

בנוסף, אציין, כי נתתי משקל נוסף לעדות הנתבע, בהינתן כי לא נכח בזמן עדות התובעת.

במצב דברים זה ולנוכח הנזק שנגרם לרכב התובעת, אני דוחה את התביעה. בנסיבות העניין לא מצאתי ליתן צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ד אב תשע"ח, 05 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.