1. לפני בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה לפי תקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א").
2. לטענת המבקש – הוא התובע – כתב תביעה בעניינה של הנתבעת שאינה מתגוררת בתחום השיפוט בוצעה לידי עו"ד חגי שומרון ויש לקבוע כי המסירה לידיו מהווה המצאה כדין לנתבעת. משלא הוגש כתב הגנה, טוען המבקש כי יש לתת פסק דין בהיעדר כתב הגנה ועל יסוד כתב התביעה בלבד.
3. עו"ד שומרון הגיש הודעה לתיק ממנה עולה כי משרדו אינו משמש מען להמצאת כתבי בי דין עבור הנתבעת בגין תביעה זו, אין בידיו יפוי כח ביחס לתביעה זו והוא אינו מקבל בגין כך שכר טרחה עו"ד. משכך, טוען עו"ד שומרון כי ככל שתוגש בקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה, אין להיעתר לה וזאת בהיעדר המצאה כדין לנתבעת.
4. בתגובה להודעה, טוען המבקש כי עו"ד שומרון ייצג את הנתבעת בתביעה נוספת הנוגעת למקרקעין נשוא תביעה זו משכך יש לקבוע כי ההמצאה לעו"ד שומרון מהווה המצאה כדין.
5. לא הוגשה תשובת עו"ד שומרון לטענות המבקש.

דין והכרעה:

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכל אשר הוגש במסגרת התובענה, נחה דעתי כי יש לקבוע כי ההמצאה לידי עו"ד שומרון אכן מהווה המצאה כדין לנתבעת.
2. הוראות ההמצאה המעוגנות בתקנות סדר הדין האזרחי נועדו להבטיח את ידיעת הנתבע כי מתנהל נגדו הליך משפטי. בענייננו, התקנות הרלוונטיות הינן תקנה 482(א) ותקנה 477 לתקסד"א .

תקנה 482(א) עוסקת בהמצאה לנתבע שאינו גר באזור השיפוט באמצעות מורשה וקובעת כך: "היתה התובענה בעניין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באיזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט".

ההלכה היא כי "מורשה" לצורך התקנה הינו מי שדרגת האינטנסיביות של הקשר בינו לבין הנתבע הגיעה לרמה כזו שמותר להניח, כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו כאשר נדרשת הוכחה לקיום אותם הנתונים אובייקטיביים העושים את ההמצאה בת פועל בהתאם לתקנות (ראו רע"א 38/89 ג'נרל אלקטריק נ' מגדל פ"ד מב(4) 762, 768; רע"א 2737/08 אורי ארבל נ' AG TUI (פורסם במאגרים).

1. תקנה 477 לתקסד"א מתייחסת להמצאה באמצעות עורך דין וקובעת כי ניתן לבצע המצאה לנתבע באמצעות המצאה לעורך הדין שלו אף אם לא הוסמך לקבלת כתבי בי דין: "... לגבי עורך דין, אין התקנה דורשת שלקוחו יסמיך אותו לקבל כתבי בי דין. די שהוא פועל אותה עת כעורך דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי בי דין בשמו" (ראו ע"א 23/83 יוחימק נ' קדם לח(4) 209).
2. אם כן, על פי התקנות והפסיקה, כל מה שנדרש על מנת לאשר ההמצאה לידי עו"ד / מורשה של הנתבע שאינו מתגורר בתחום השיפוט הוא קיומו של קשר אינטנסיבי עכשווי בין השניים.
3. עיון בנספחי הבקשה מעלה כי לפני כחודשיים בלבד, ביום 25/4/18, ניתן לטובת הנתבעת פסק דין לפינוי המקרקעין – נשוא תביעה זו – לבקשת עורך דינה, עו"ד חגי שומרון. כאמור, עו"ד שומרון אינו מכחיש כי ייצג את הנתבעת בהליך הנוסף אך טוען כי בהיעדר יפוי כח לייצוג בתביעה זו אין לראותו כמורשה הנתבעת לקבלת כתבי בי דין.
4. ייצוג הנתבעת על ידי עו"ד שומרון בתביעה נוספת אשר התנהלה כמעט במקביל לתביעה הנוכחית שעניינה פינוי מקרקעין נשוא תביעה זו, מהווה לטעמי אותו "קשר אינטנסיבי עכשווי" בין הנתבעת לבין עו"ד שומרון ובהתאם לתקנות 482(א) ו-477 ולפסיקה הרלוונטית כפי שהובאה לעיל, אין אלא לקבוע כי ההמצאה לעו"ד שומרון מהווה המצאה כדין לנתבעת.
5. משכך הנני קובעת כי ככל שלא יוגש בתוך 30 יום מהמצאת החלטה זו לעו"ד שומרון כתב הגנה מטעם הנתבעת, יהא התובע רשאי לחזור על בקשתו למתן פסק דין בהיעדר הגנה.
6. המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לב"כ המבקש ולעו"ד חגי שומרון. בנוסף להמצאה על ידי המזכירות, מתבקש ב"כ המבקש להמציא החלטה זו לידי עו"ד שומרון.
7. למעקב המזכירות בחלוף המועד.
8. בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות הבקשה בשלב זה. כל צד רשאי לטעון לעניין הוצאות הבקשה בסיום ההליך ובמידת הצורך.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ח, 05 יולי 2018, בהעדר הצדדים.