לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה לא שוכנעתי בדבר הצורך ליתן צו במעמד צד אחד ונחה דעתי כי יש לקיים דיון בבקשה במעמד שני הצדדים.

במסגרת שיקוליי לא התרשמתי במיוחד מסיכויי התביעה ומתובע המציין כי הודה והורשע יחד עם חברה בניהולו בבית המשפט המחוזי בעבירה של אי הגשת דו"חות מע"מ תקופתיים.

כמו כן לא התרשמתי בדחיפות הסעד וכי אי מתן הסעד יגרום לפגיעה בלתי הפיכה בתובע, המציין בבקשה שכיום חזר לעבוד ומשתכר. איני מקל ראש בעובדה שהליכי הגביה הננקטים כנגדו מקשים עליו, אולם לא התרשמתי כי קיום דיון בבקשה במעמד שני הצדדים במועד קרוב יחסית יגרום לנזק כה חריג.

על כן אני קובע דיון בבקשה למתן סעד זמני במעמד הצדדים ביום 21.3.18 שעה 10:00.

התובע ימציא העתק מן הבקשה והחלטה זו למשיבה תוך 15 יום במסירה אישית כדין. המשיבה רשאית להגיב לבקשה לא יאוחר מ – 5 ימים עובר למועד הדיון.

ניתנה היום, ג' אדר תשע"ח, 18 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.