1. זוהי התנגדות לביצוע שטר חוב שהוגשה על ידי עושה השטר, היא חברת רוסו רוסו בעמק בע"מ (להלן –החברה)  ואחד משני הערבים לשטר מר שרון שטיינברג, שהינו הבעלים של החברה.
2. המבקשים הגישו התנגדות בלשכת ההוצאה לפועל ובה טענו בתמצית כי השטר מזויף וחתימת מר שטיינברג על גבי השטר מזויפת. עוד נטען כי המבקשים אינם חייבים דבר למשיבה, שכן החוב סולק בתשלום סך של 15,000 ₪. השטר נערך בשנת 2012, נועד להשתלם בשנת 2015 והוגש לביצוע רק בשנת 2017. בכך נקטה המשיבה שיהוי ניכר שאף גרם למבקשים נזק ראייתי. 
3. בפתח הדיון לפניי, הסכימה המשיבה כי התנגדותו של מר שטיינברג תתקבל ואילו התנגדה לקבלת התנגדותה של החברה.
4. במהלך הדיון מר שטיינברג נחקר על תצהירו, ובתום החקירה הצדדים סיכמו טענותיהם.
5. המבקשים טענו כי במקרה זו מוטב היה אילו המשיבה הסכימה ליתן רשות להתגונן עובר לדיון ובכך היה נחסך הצורך בקיומו. בנוסף, המשיבה לא פעלה כהוראת בית המשפט כאשר התייצבה ללא נציג מטעמה ויש לתת לכך ביטוי. כפי שעלה מהחקירה, בעל המניות היחיד בחברה הינו מר שטיינברג כך שרק הוא היה מורשה לחתום בשם החברה. לכן אפוא ככל שחתימתו מזויפת, כך גם השטר בשם החברה מזויף, נטול כל ערך, ולא ניתן לתבוע מכוחו דבר. 
6. המשיבה טענה מצידה, כי בחקירה הכחיש תחילה מר שטיינברג, שהערב הנוסף (מר בר ניב) היה מנהל בחברה, אך כאשר עומת עם תמצית רשם החברות התברר אחרת. מר שטיינברג אינו יודע אם  מר בר ניב חתם או לא על גבי השטר, אף אין לו ידיעה לגבי השטר או התשלומים הנטענים ולכן מטעם החברה אין כל הגנה. יש שטר חתום על ידי מי שנחזה להיות מוסמך לשם כך ואין כל בסיס לטענת הזיוף ביחס לחברה.
7. כידוע בבקשה מסוג זה שלפניי, די להם למבקשים, להציג הגנה לכאורה כדי שבקשתם תיעתר. בית המשפט אינו נדרש בשלב זה לבדוק כיצד יצליחו המבקשים להוכיח את הגנתם או מהו טיב ראיותיהם. זהו הכלל והוא מקבל משנה תוקף כאשר נטענת טענת זיוף.
8. במקרה שלפניי הוגש תצהיר מאת מר שטיינברג. תצהירו רצוף התייחסות גם לחברה עצמה. כך למשל בסעיף 13 לתצהיר נכתב: "... איננו חייבים מאומה למשיבה...". בסעיף 18 התייחס ישירות ובפרט לחברה בהצהירו: "לצערי, בשל השיהוי הניכר, נגרם למבקשת 1 נזק ראייתי ממשי ויש ליחסו למשיבה"; וכך גם ניתן לראות בסעיף 19 לתצהיר.
9. בחקירתו של מר שטיינברג אמנם התעורר ספק אם אכן שולם סך של 15,000 ₪, אך הטענה בדבר הזיוף נותרה איתנה ואף התחדדה ביחס לחברה, באופן בו רק מר שטיינברג היה מוסמך לחתום מטעמה. אף טענת השיהוי והנזק הראייתי הנגזר מכך לא קיבלה כל התייחסות והיא ניצבת כפי שנטענה בתצהיר.
10. לסיכום, בשלב מקדמי זה, בו בית המשפט אינו נדרש לשיקולי מהימנות או לקביעת ממצאים בעניין ההגנה הנטענת, שעה שהמבקשים אינם חייבים לשכנע כי טענותיהם אמת הן, די בכך שהחברה המבקשת, תראה כי הגנה אפשרית בפיה – ולו בדוחק – כדי שבקשתה תיעתר. לאחר שעיינתי בכל החומר שלפניי, שמעתי את באי כוח הצדדים ונתתי דעתי לחקירתו של המבקש, סברתי שלא ניתן לנתק בין טענת הזיוף של מר שטיינברג לטענת זיוף של חברה, וכי טענות התשלום (גמר החשבון או גובה החוב), השיהוי והנזק הראייתי עומדות בפני עצמן, ודי בכל אלה, כדי לעבור את משוכת הרשות להתגונן.
11. אשר על כן אני מקבל את ההתנגדות של שני המבקשים (ומעתה הנתבעים) ומורה כך:

• תצהיר הנתבעים שצורף להתנגדות ישמש כתב הגנה.
• לאור סכום התביעה היא תתברר בסדר דין מהיר בהתאם לפרק ט"ז 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.
• התובעת תגיש בתוך 15 יום מהיום את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנה 214 ג' ו- 214 ח'.
• הנתבעים יגישו בתוך 15 ימים לאחר מכן את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה לפי תקנה  214 ג' ו- 214 ח', עם העתק ישירות לב"כ התובעת.
• בתוך 30 ימים לאחר מכן יגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית לפי תקנה 214 ט' לתקנות.

1.  אני מורה על העברת התיק לסדר דין מהיר.
2. התיק יובא לעיוני ביום 11.4.2019 עד מועד זה ישלימו את הצדדים את הנדרש מהם כמפורט לעיל, ואתן החלטה משלימה בדבר אופן ומועד בירור התביעה.
3. בשולי החלטה אציין, כי טוב יעשו הצדדים שניהם, בנסיבות העניין, אילו יבוא בדברים בניסיון לגבש הסכמה שיהא בה לסלק המחלוקת.
4. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' אדר א' תשע"ט, 09 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.