1. התובעים, אם ובנה, הגישו נגד הנתבעים תובענה לתשלום סך של 12,376 ₪. התביעה נגד נתבעת 2, אמו של נתבע 1, נמחקה, לאחר שהתחוור שהיא הלכה לבית עולמה טרם הגשת התביעה [ר' החלטה מיום 5.7.2018]. הנתבע 1 (להלן הנתבע) התגונן מפני התובענה וביקש לדחותה.

2. ברקע התובענה יחסי שכירות שהתקיימו בין התובעים מזה לבין הנתבע מזה בהתייחס לנכס התובעים ברחוב ליבנה 22 בקיסריה, שאותו שכר הנתבע למגוריו למשך שנה על-פי חוזה שכירות מיום 4.6.2011 (להלן החוזה). לטענת התובעים, פינה הנתבע את הנכס והחזיר את החזקה בו תוך הפרת חיוביו לפי החוזה ובלי שפרע את מלוא חיוביו הנובעים מהשכירות ומהחוזה. הנתבע כפר בטענות התובעים, טען כי השיב את הנכס לידיהם לפי החוזה וכי פרע את מלוא חיוביו בין תקופת השכירות.

3. בדיון שהתקיים ביום 5.7.2018 שמעתי את עדויות התובעים ואת עדותו של הנתבע. בתום הבאת הראיות באו בעלי-הדין לידי הסכמה כי פסק-הדין ינתן לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט.

4. נתתי דעתי לכתבי-הטענות ונספחיהם, לעדויות הצדדים, למוצגים שהוגשו ולטיעונים בסיכומים. על-יסוד כל אלה, ומשהוסמכתי לפסוק בהליך לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סך כולל של 10,500 ₪ בערכי יום פסק-הדין; סכום זה כולל את הוצאות ההתדיינות בהליך.

5. הסכום הפסוק ישולם תוך שלושים יום מן המועד שבו יומצא פסק-הדין לנתבע, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין ואילך עד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק-הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ג תמוז תשע"ח, 06 יולי 2018, בהעדר הצדדים.