בפניי תביעה כספית בסך 106,793 ₪ בגין חוב נטען של הנתבעת 1 לתובעת בגין אספקת סחורות עץ על ידי התובעת, לפירעונו מסרה הנתבעת 1 לתובעת שיק בסך 93,515 ₪, אשר על פי הנטען ערב לו הנתבע 2.

עיקר העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים

1. התובעת היא חברה בע"מ שעיסוקה בייבוא ומכירת סוגי עצים שונים.
2. הנתבעת 1 היא חברה בע"מ אשר רכשה סחורות עצים מהנתבעת 1 לבניית סוכות. הנתבע 2 הוא בעל המניות ומנהלה של הנתבעת 1.
3. אין מחלוקת כי הנתבעת 1 מסרה לתובעת שיק משוך לטובתה על סך 93,515 ₪ שזמן פירעונו 29.10.15 (להלן : "השיק", העתקו הצבעוני סומן ת/1), בגין הסחורה אותה רכשה. בגב השיק מופיעות שתי חותמות: האחת מתייחסת לחברת אי.אר.אן ישראל בע"מ (להלן: "חברת אי.אר.אן"), אשר עוסקת במתן בטחון אשראי, ובה נכתב בין היתר כי הלקוח מאשר לחברת אי.אר.אן לשמור את פרטיו ופרטי השיק במאגריה ולהשתמש במידע לרבות לטובת מתן התחייבות לפרעון ההמחאה, חתומה על ידי הלקוח; והשניה, הינה ערבות אישית לפרעון השיק, בה מולאו פרטי הערב "מארק גולדנברג", מס' ת.ז., כתובת, וטלפון נייד, וחתימתו.
4. לטענת התובעת, הנתבעת 1 פנתה אליה וביקשה לרכוש ממנה סחורות עץ כדלקמן:
   חמשת אלפים דיקטים מסוג קומבי 205/80/4, שהם לוחות דיקט בגודל של 80 ס"מ X 205 ס"מ, כעולה מתעודות המשלוח החתומות ומחשבוניות המס שצורפו כנספח ג' לתצהיר מטעם התובעת (להלן: "הסחורה"). התובעת טוענת כי הסכימה למכור לנתבעת 1 את הסחורה, אך התנתה את המכירה בתנאי שהנתבע 2 יחתום על ערבות אישית לשיק שמסרה הנתבעת 1, בשים לב לכך שהנתבעת 1 הייתה לקוחה חדשה של התובעת ושמדובר בעסקה בסכום גבוה. התובעת אף התקשרה עם חברת אי.אר.אן האמורה, כדי שזו תערוב לפירעונו של השיק.
5. התובעת טוענת בכתב התביעה כי סוכן המכירות מטעם התובעת, מר שי אוחיון (להלן: "מר אוחיון") נפגש עם הנתבע 2, וזה האחרון מילא בעצמו את כל פרטי השיק בחלקו הקדמי, חתם עליו ואף הטביע עליו את חותמת הנתבעת 1. במעמד זה מסר הנתבע 2 את השיק לידיו של מר אוחיון, וזה הטביע על גבי השיק, בשדה שם הנפרע, את החותמת המוטבעת עליו. בנוסף, הטביע מר אוחיון, בנוכחות הנתבע 2, על גב השיק את החותמות המופיעות על גבו ואף הסביר לנתבע 2 כי כפי שסוכם עמו מראש, עליו לחתום על ערבות אישית לפירעונו של השיק. באותו מעמד, קיבל מר אוחיון מידי הנתבע 2 את פרטיו האישיים, לרבות מספר תעודת הזהות שלו ושמו, שנרשם בשיבוש "מארק" במקום "מרט", והחתים את הנתבע 2 על גב השיק, בשני המקומות, מצד ימין ומצד שמאל ובכלל זה את התחייבותו של הנתבע 2 לערוב לפירעון השיק. התובעת הדגישה כי הנתבע 2 חתם על ערבות אישית וצירף את חתימתו רק לאחר ששתי החותמות היו מוטבעות על גב השיק, ולא לפני, ורק לאחר שהוסבר לו כי עליו לערוב באופן אישי לפירעון השיק.
6. התובעת טוענת כי רק לאחר שהנתבע 2 חתם כערב אישית על גבי השיק שנמסר לידי התובעת, ולאחר קבלת אישורה של חברת אי.אר.אן, סיפקה התובעת לנתבעת 1 את הסחורה בתאריכים 17.8.15 ו- 31.8.15, כפי שעולה מתעודות המשלוח שהוצגו.
7. כאשר הגיע זמן פירעונו של השיק ביום 29.10.15, התברר לתובעת כי השיק חולל ללא פירעון מסיבת אכ"מ.
8. חברת אי.אר.אן פתחה תיק הוצל"פ נגד הנתבעים מכוחו של השיק. הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע שטר, ולאחר שניתנה רשות להתגונן, בשים לב לכך שהנתבעים העלו בהתנגדות טענות הקשורות למערכת היחסים החוזית שבין התובעת לנתבעים, טענות שאינן בידיעתה של חברת אי.אר.אן, הוסכם על דחיית התביעה שהגישה חברת אי.אר.אן נגד הנתבעים. התביעה בחוב הועברה לטיפולה של התובעת, תוך שמירה על כל טענותיה ואפשרותה לגבות את חובם של הנתבעים כלפיה מכוח דיני השטרות ומכוחו של השיק.
9. התובעת טוענת עוד כי הנתבעים קיבלו את הסחורה, אישרו את קבלתה, ובשום שלב - במועד קבלת הסחורה ובשלבים מאוחרים יותר - לא העלו כל טענה באשר למועד אספקת הסחורה, מידותיה או איכותה. אף על פי כן, לא שולמה לה תמורתה.
10. התובעת טוענת כי היא אוחזת בשיק ומכוחו קמה לה עילה שטרית, הן כלפי הנתבעת 1 כמושכת השיק, והן כלפי הנתבע 2 כמי שערב לפירעונו. בנוסף, חייבת הנתבעת 1 בתשלום סכום התביעה מכוח עילה חוזית ועשיית עושר ולא במשפט.

סכום התביעה הועמד על 106,793 ₪, שהוא קרן השיק, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פירעון השיק ועד מועד הגשת התביעה (פרוט, עמ' 3 שורות 17- 19).

1. הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי ההזמנה מהתובעת התבצעה על פי מידות שהוזמנו מראש, והמועדים לאספקת העצים נקבעו מראש בטרם חג הסוכות. לטענת הנתבעים, התובעת לא סיפקה את הסחורה שמועד שנקבע, ועל כן נגרמו להם נזקים. בנוסף, כאשר הגיעה הסחורה באיחור, היא נשלחה עם משאית ללא מנוף, וכך נגרמו לה נזקים, שהוציאו את הסחורה מכלל שימוש. כמו כן, נטען כי חלק גדול מהסחורה לא היה על פי המידות שהוזמנו. לפיכך, טענו הנתבעים לכישלון העסקה.
2. לטענת הנתבעת 1, היא פנתה לתובעת ועדכנה אותה בנזק שנגרם לה. התובעת מצידה לא הכחישה את האיחורים ואת הסחורה הבלתי שמישה שנשלחה על ידה, אולם סירבה לקבל אליה בחזרה את הסחורה. לפיכך, הנתבעת 1 ביטלה את השיק שמסרה לתובעת. הנתבעים טענו כי התובעת הפקידה את השיק בבנק, וככל הנראה לאחר שהבינה כי הוא בוטל, השיק סוחר לחברת אי.אר.אן.
3. לטענת הנתבעים, בשיק נשוא התביעה בוצע זיוף חתימתו של הנתבע 2 כערב אישי, ואף הוגשה במשטרה תלונה על זיוף החתימה. כן נטען כי הוספת שמה של חברת אי.אר.אן על גבי השיק נעשתה בהיעדר הרשאה.
4. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר אוחיון. כן הגישה התובעת חוות דעת מומחית להשוואת כתב יד ולבדיקת מסמכים, גב' סימה אנקונה (להלן: "מומחית התובעת"). מומחית התובעת מצאה בחוות דעתה התאמה בתכונות הכתיבה בין החתימה של הערב על גבי השיק, לבין דוגמאות כתב יד של הנתבע 2, ומסקנתה הייתה כי סביר מאוד שהחתימה נכתבה על ידו.

1. מטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם של הנתבע 2, ומר ארז ריבקין, שנטען כי היה מתווך בין לקוח הקצה לבין הנתבעת 1. כן הגישו הנתבעים חוות דעת גרפולוגית ומומחית להשוואת כתב יד גב' מלי קדוש, לפיה החתימות על ההמחאה הן חתימות אותנטיות, וברמת סבירות גבוהה שכתב היד בגב ההמחאה אינו כתב ידו של הנתבע 2.
2. לדיון ההוכחות לא התייצבו עדי הנתבעים, זולת הנתבע 2 עצמו. הנתבע 2 הודיע בדיון ההוכחות האמור כי הוא מוותר על חקירת עדי התובעת, גם לאחר שהוסבר לו כי ויתור כאמור יש בו משום הודאה בטענות שבתצהיר ובחוות הדעת מטעם התובעת.
3. לאחר שהסתיים שלב ההוכחות הוגשו סיכומי התובעת. על אף אורכות שניתנו, וחרף העובדה שחלפו מספר חודשים מאז המועד האחרון בו היה על הנתבעים להגישם, הנתבעים לא הגישו סיכומים מטעמם. התובעת הודיעה לאחרונה כי ניתן צו פתיחת הליכים בעניינו של הנתבע 2, וביקשה ליתן פסק דין נגד הנתבעת 1 בהעדר סיכומים מטעמה.

דיון והכרעה

1. כידוע, על פי תקנות 74(ג) ו- 75(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (כמו גם לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), אי הגשת סיכומים כמוה כאי התייצבות לדיון, שאז רשאי התובע להוכיח את תביעתו, ויהיה זכאי לסעד שביקש לפי הראיות שהתקבלו.
2. כפי שפורט, הגנת הנתבעים מושתתת על שני אדנים מרכזיים – האחד, כי חתימתו של הנתבע 2 כערב על גב השיק זויפה; והשני, כי הסחורה סופקה לה על ידי התובעת באיחור, בגדלים שאינם תואמים להזמנה, ובאופן שבו נפגמה.
3. אקדים ואומר כי לאחר ששמעתי העדויות ונתתי דעתי לטענות הצדדים, לא מצאתי ממש בהגנת הנתבעים, ודין התביעה להתקבל. אפרט להלן נימוקיי.

חתימת הנתבע 2 כערב

1. גרסת התובעת נתמכה בעדותו של מר אוחיון, שהעיד בתצהירו כי התובעת התנתה את המכירה לנתבעת 1 בתנאי שהנתבע 2 יחתום על ערבות אישית לשיק ובאישור חברת אי.אר.אן. לפיכך, הוא נפגש אישית עם הנתבע 2 שחתם מולו על השיק כערב לו. הנתבע 2 מילא בעצמו את כל פרטי השיק המצויים בחזית השיק, חתם עליו ואף הטביע את חותמת הנתבעת 1. עוד העיד מר אוחיון כי קיבל מהנתבע 2 את פרטיו האישיים, תעודת זהותו ושמו וכך מילא על גבי השיק, אם כי כתב בשיבוש את שמו של הנתבע 2 ("מארק" במקום "מרט"). מר אוחיון הדגיש בתצהירו כי רק לאחר ששתי החותמות היו מוטבעות על גב השיק, לרבות הפרטים האישיים של הנתבע 2, חתם האחרון על התחייבותו לערוב לפירעון השיק על גבו של השיק. הגם שהנתבעים ויתרו על חקירת מר אוחיון, לשאלות בית המשפט, אישר מר אוחיון, לאחר שהוזהר כדין, את נכונות האמור בתצהירו, וכי הנתבע 2 חתם בפניו על השיק כפי שפרט בתצהירו (פרוט', עמ' 16, שו' 4-3).

1. הנתבעים מצדם, הציגו גרסה כוללנית ולא משכנעת, אשר אף שונתה במהלך עדותו של הנתבע 2. כפי שפורט, בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי חתימתו של הנתבע 2 כערב בצדו האחורי של השטר זויפה. טענה זו הופרכה על ידי מומחית התובעת, הגב' אנקונה, אשר קבעה, כאמור, בחוות דעתה כי סביר מאוד שהחתימה על גבי השיק נכתבה על ידו. הנתבעים לא הביאו לעדות את המומחית מטעמם, כשמכל מקום, חוות דעתה לא התייחסה באופן ספציפי לחתימות על גבי השיק אלא רק לכיתוב בכתב יד שעל גבו. כפי שפורט לעיל, מר אוחיון העיד כי הוא מילא את פרטי הנתבע 2 על גבי השיק בנוכחות הנתבע 2, והאחרון חתם כערב בפניו, כך שממילא אין בחוות דעת מומחית הנתבעים כדי לתמוך בטענותיהם לעניין זיוף חתימת הנתבע 2.
2. בתצהירו טען הנתבע 2 כי מעולם לא חתם ערבות אישית על גב השיק. במהלך עדותו שינה הנתבע 2 את גרסתו, ולראשונה אישר כי הוא חתם בשני המקומות על גב השטר, ואז טען לראשונה כי החותמות הוספו רק לאחר שחתם על השיק (עמ' 18, שו' 32-11).
3. טענה זו, מלבד היותה גרסה כבושה, אין בה כל הגיון. הנימוק אותו מסר הנתבע לשאלה מדוע חתם בגב השיק, לפיו כשרשם את השיק מול מר אוחיון אמר לו מר אוחיון לחתום בגב השיק "לבדיקת ביטוח של השיק", והוא חתם מימין, ולאחר מכן אמר לו מר אוחיון כי בדרך כלל חותמים בצד שמאל, "אז כנראה עשיתי קשקוש גם בצד שמאל לא חשבתי שזה משהו משמעותי על הפעולה הזאת" (עמ' 18, שו' 25-23), לא היה משכנע, ודאי שאין בו להסביר באופן מניח את הדעת מדוע חתם בגב השיק, פעמיים, בדיוק במקום המתאים בכל אחת משתי החותמות, המופיעות במקביל זו לצד זו באופן מסודר על גב השיק. מר אוחיון העיד שהנתבע 2 חתם לאחר שהוטבעו שתי החותמות על גב השיק, ואני מוצאת כי גרסה זו סבירה והגיונית, לעומת גרסת הנתבע שלא הייתה משכנעת כלל ועיקר. עדותו של מר אוחיון הייתה אמינה ומשכנעת, ואני מוצאת להעדיפה על עדות הנתבע, שהייתה רחוקה מלשכנע.
4. עוד ייאמר כי בגרסת הנתבעים אף אין כל הגיון עסקי. התובעת עמדה על כך שלנוכח העדר ניסיון קודם מול הנתבעים וסכום ההזמנה הלא מבוטל, היא עמדה על קבלת ערבות אישית של הנתבע 2, טענה הגיונית שיש טעם רב בצדה. הנתבע 2 אישר בחקירתו שלא היו לנתבעת 1 עסקאות קודמות עם התובעת, וכשנשאל האם נכון שטרם העסקה ביקשה ממנו התובעת ערבות השיב: "כשפניתי לסגור את העסקה סוכן מכירות שי נתן לי שתי אופציות אמר או שאתה חותם שטר חוב לחברה או שאתה נותן שיק בזמן סגירת העסקה. אמרתי לו שאני לא חותם על ערבות אישית אני נותן שיק בזמן שאנחנו סוגרים שיק שוטף 60 או 90..." (עמ' 18, שו' 10-8). אין זה סביר כי התובעת תסכים למתן שיק של הנתבעת 1 בלבד כחלופה לערבות אישית של הנתבע 2, כאשר לשיטת הנתבע 2 עצמו השיק אמור היה להיות שוטף פלוס 60 או 90, וברי כי אין בשיק שכזה משום בטוחה משמעותית לתובעת, כמו ערבות אישית של בעל מניותיה.
5. לכל אלו יש להוסיף כי כפי שצוין, הנתבעים ויתרו על חקירת מר אוחיון, ויש לראות בכך משום הודאה מצד הנתבעים בנכונות גרסתו של מר אוחיון.
6. לנוכח כל האמור, אני מקבלת טענת התובעת כי הנתבע 2 חתם כערב על השיק.

טענות הנתבעים לעניין הסחורה

1. מר אוחיון העיד בתצהירו כי הנתבעים קיבלו את הסחורה וכי בשום שלב לא העלו טענות כלשהן בקשר אליה. הסחורה סופקה בטווח הזמנים בהם הודיעה התובעת שהיא צפויה לספקה, חלקה סופק תוך חודש ימים וחלקה אף קודם לכן, כך שכל הסחורה סופקה למעלה מחודש ימים קודם לחג הסוכות שנחגג בשנת 2015. עוד הוסיף והצהיר מר אוחיון כי הסחורה שסופקה לנתבעים הייתה באיכות טובה, והייתה במידות שהוזמנו מראש. בחקירתו חזר ואישר לשאלת בית המשפט כי הסחורה סופקה במועדה כאשר היא תקינה, וכי לא נטענו על ידי הנתבעים כל טענות באשר למועד האספקה של הסחורה, גודלם של הלוחות, או לגבי איכותם (עמ' 16, שו' 7-5).
2. הנתבעים ויתרו, כאמור, על חקירת מר אוחיון, וגרסתו לא נסתרה אפוא.
3. גרסת התובעת נתמכה גם במסמכים מזמן אמת, בהם חשבונית מס שמספרה 396 מיום 30.7.15 על סך 93,515 ₪, תעודת משלוח מס' 12469 מיום 17.8.15, ותעודת משלוח מס' 12623 מיום 31.8.15 על סך של 82,293 ₪, מהן עולה כי הסחורה סופקה עובר לתקופת החגים.
4. מנגד, הנתבעים לא הביאו כל ראיה לכך שהסחורה לא סופקה לנתבעת 1 במועדים שסוכמו. גרסת הנתבעים לאיחור במסירת הסחורה או לפגמים כלשהם שנפלו בה, הייתה כללית וכוללנית. הנתבע 2 לא ידע לפרט תאריכים ופרטים כלשהם לגבי אספקת הסחורה, לא בתצהירו ולא בחקירתו.
5. הנתבעים לא הביאו כל ראיה שיש בה להעיד שהתובעת הפרה זמני האספקה שסוכמו עמה, או כי הסחורה שסופקה על ידה אינה תואמת את אשר סוכם בין הצדדים. הנתבעים גם לא הביאו ראיה כלשהי שפנו לתובעת או התלוננו בפניה על פגם או בעיה כלשהי בקשר לסחורה. הנתבעים טענו אמנם כי הסחורה סופקה על ידי התובעת ללקוח הקצה, אולם ברי כי ככל שהיה ממש בטענתם שאותו לקוח התלונן לגבי הסחורה, היה קיים תיעוד כלשהו בעניין זה. אין זה מתקבל על הדעת שסחורה בשווי 93,000 ₪ תסופק באופן שגוי או פגום, ולא תהיה שום פנייה בכתב על כך, לא מצד הנתבעים, ולא מצד הלקוח שלטענתם סופקה לו הסחורה.
6. הנתבע 2 גם לא ידע להשיב בחקירתו מדוע לא החזיר את הסחורה אילו הייתה פגומה או לא מתאימה, ואף הודה שבחלקה כן השתמשו (עמ' 19, שו' 29). תשובות הנתבע 2 לשאלה מדוע אין תמונות שיעידו על פגמים כלשהם היו מתחמקות, ורחוקות מלהניח את הדעת (עמ' 19, שו' 32).
7. יתר על כן, הנתבע 2 אישר בחקירתו שהוא לא נכח בשטח בעת אספקת הסחורה ללקוח, לא ראה את הסחורה ולא בדק אותה. כן אישר שלא ראה את המידות של הסחורה שסופקה (עמ' 20, שו' 6-1). משכך, כל עדותו של הנתבע 2 בעניין פגמים או אי התאמות כלשהם שנפלו לטענת הנתבעים בסחורה, הינה בגדר עדות שמועה בלתי קבילה. הנתבעים לא הביאו לעדות את הלקוח שלשיטתם סופקה לו הסחורה, ויש לזקוף הימנעות הבאתו לעדות לחובתם.
8. כידוע, הנטל להוכיח כישלון תמורת השיק ואי אספקת הסחורה במועד או פגמים שנפלו בה הינו על הנתבעים, ולא מצאתי כי עלה בידם להוכיח כישלון תמורה כלשהו.

סיכום

1. לאור כל האמור לעיל, התביעה נגד הנתבעת 1 מתקבלת.
2. הנתבעת 1 תשלם לתובעת סכום של 106,793 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
3. בנוסף, תשלם הנתבעת 1 לתובעת את הסכומים הבאים: עלות שכר עדות מר אוחיון בסך 350 ₪; עלות חוות דעת מומחית התובעת הגב' אנקונה בסך 4,680 ₪ (כולל מע"מ); עלות שכר עדותה של גב' אנקונה בסך 2,925 ₪ (כולל מע"מ); אגרת משפט כפי ששולמה על ידי התובעת בפועל. לכל התשלומים האמורים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה ועד תשלומם בפועל לתובעת. כן תשלם הנתבעת 1 לתובעת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 16,500 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' תשרי תשפ"ג, 27 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.