15 אפריל 2019
לפני: כב' השופטת הדס יהלום, סגנית נשיאה | ||
נציג ציבור (עובדים) מר/גב' נציג ציבור (מעסיקים) מר/גב' | ||
המערערים | 1. זהר וייס ע"י ב"כ: עו"ד דה האס (סיוע משפטי) | |
- | ||
המשיבים | 1. המוסד לביטוח לאומי - מחיקה 2. שירות התעסוקה |
פסק דין |
1. בתיק זה הוגשה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי. משהובהר שעסקינן בערעור על החלטת ועדת ערר שליד שירות התעסוקה, נמחקה התביעה נגד המוסד לביטוח לאומי וההליך התברר כערר על החלטת ועדת ערר שליד שירות התעסוקה.
2. במסגרת הודעת הערעור וכן בדיון בפניי, נטען כי המערער הוא דר רחוב. המערער הופנה לעבודה בחברת המשקם אך טען שמקום העבודה שאליו הופנה, לא תאם את המגבלות שלו.
המערער אישר כי אמר בראיון העבודה שאן לו חשבון בנק. לדבריו, הוא מקבל את הקצבה מהמוסד לביטוח לאומי באמצעות כרטיס נטען, שאותו הציג למראיינת. לטענת ב"כ המערער, כל שהמערער שאל הוא כיצד הוא יוכל לקבל את התשלום שלא האמצעות חשבון בנק.
עוד טען ב"כ המערער כי המערער התקבל עקרונית לעבודה אך נדרש להביא אישור מהמשטרה שאיננו פדופיל. להוכחת טענתו הביא עימו לדיון אישור ממשטרת ישראל, מיום 9/11/17, ימים ספורים לאחר הראיון.
לטענת ב"כ המערער, מספר ימים לאחר מכן המערער התקשר למקום העבודה ושם נאמר לו שהעבודה כבר אינה רלבנטית. נטען כי לאחר מכן המערער נוכח לדעת שבוועדת הערר נרשמו דברים שלא היו ולא נבראו.
3. ב"כ המשיב הגיב וטען שהוא ער למצבו המיוחד של המערער ולהיותו דר רחוב, יחד עם זאת, הפנה לכך שמדובר במקום עבודה מיוחד – חברת המשקם, המתמחה בהעסקת אנשים עם מוגבלויות.
עוד טען כי ברישום המעסיק נרשם שהמערער סירב לפתוח חשבון בנק והודיע על כך למעסיק וזו הסיבה שנרשם לו סירוב. לטענתו, המערער לא אמר דבר על כך שהמעסיק דרש ממנו אישור משטרה וכי טענה זו מועלית לראשונה בעת הדיון בבית הדין.
המשיב צירף את מכתב המעסיק ממנו עולה כי המערער התקבל לעבודה ונמצא מתאים. לאחר מכן נשלח מייל שבו נאמר כי המערער אינו מוכן לפתוח חשבון בנק או חשבון בבנק הדואר, ולכן לא ניתן לקבלו לעבודה.
4. עיון בהחלטת וועדת הערר מעלה כי המערער טען בפניה ארוכות אולם הוועדה דחתה את כל טענותיו וקבעה כי היא מתרשמת שאינו מעוניין לעבוד. הוועדה ציינה שהמערער פירט בפניה את עברו הפלילי אף שלא נדרש לכך. כמו כן, ציינה שהמערער מסרב לפתוח חשבון בנק ואף לא חשבון בבנק הדואר, בשל עלויות, לטענתו, ואף מטעם זה נדחה הערר.
5. עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי הוועדה לא דרשה מהמערער מעולם להמציא אישור מהמשטרה על כך שאינו פדופיל. לא ברור מדוע המערער הביא אישור כזה. אין בעצם הבאת האישור כדי ללמד על כך שהמערער נדרש על ידי שירות התעסוקה להביא אישור כאמור. ההיפך הוא הנכון. בהחלטת הוועדה נכתב שהמערער בעצמו העלה את נושא עברו הפלילי, אף שלא נשאל.
6. המערער אישר כי סירב לפתוח חשבון בנק בבנק הדואר. מדובר בהתעקשות שאיננה ברורה והיא מצדיקה רישום סירוב.
אין לשכוח שמדובר באדם שלא עבר במשך זמן רב, אף שהוא כשיר לעבודה. המערער הופנה לעבודה בחברת המשקם שהיא חברה העוסקת באופן מיוחד בבעלי מוגבלויות, אך סירב לקבל את העבודה שהוצעה לו והעמיד תנאים שגרמו לכך שלא יתקבל לעבודה.
7. לאור האמור, לא מצאנו שנפל פגם בהחלטת ועדת הערר.
הערעור נדחה.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, י' ניסן תשע"ט, (15 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מערער 1 | זהר וייס | אפרים דה-האס |
משיב 1 | המוסד לביטוח לאומי | כפיר אמון |
משיב 2 | שירות התעסוקה לשכה משפטית | עודד סנדלר |