1. בפניי בקשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של פסילה מנהלית בת 30 יום, אשר הוטלה על המבקש ביום 17.2.18 בגין חשד לנהיגה בשכרות.

2. על פי הנטען בדו"ח שנערך למבקש נהג המבקש כשהוא שיכור כאשר בבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצא בגופו ריכוז של 328 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף. עוד יצויין כי המבקש נמנה על האוכלוסיות המיוחדות המפורטות בסעיף 64ב (א)(3א)(א) ו-(ב).

3. ב"כ המבקש טען לכרסום בחומר הראיות. טען שמעיון בנסיבות האירוע בדו"ח עולה כי בוצעו למבקש שתי בדיקות נשיפה, בראשונה כשל ובשנייה התקבלה תוצאה של 328 מיקרוגרם, ואולם בחומר הראיות חסר הפלט הראשון. טען כי אין סימון בסעיף 8 בדוח אכיפת נהיגה בשכרות וכי אין התייחסות לכך שהמבקש לא הכניס דבר לפיו או לאפו ולא גיהק, לפי הנוהל החדש. טען כי המבקש הוא נהג חדש צעיר ללא עבר תעבורתי וכי אין בהמשך נהיגתו משום סיכון לציבור. טען כי המבקש עובד כשליח בחברת שליחויות וזקוק לרישיון הנהיגה שלו לצורך פרנסתו.

4. ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען כי יש ראיות לכאורה המספיקות לשלב זה. טען כי מדובר בנהג צעיר שטרם מלאו לו 24 שנים שהוא גם נהג חדש, כך שהוא עונה לקטגוריה של אוכלוסייה מיוחדת פעמיים. טען כי כמות האלכוהול שהתגלתה בגופו של המבקש היא פי 6 מהכמות המותרת לאוכלוסייה זו. טען כי המבקש הודה במספר הזדמנויות כי שתה שני בקבוקי בירה בטרם נהג. הפנה לתוצאת האינדיקציה הראשונית בבדיקת הנשיפון שעמדה על 450 מיקרוגרם. טען כי נשקפת מסוכנות מהמבקש הנובעת מעצם היותו נהג חדש אשר מוטלות עליו מגבלות בחוק.

5. לאחר שעיינתי בכל החומר שהונח בפניי ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים ומכלול הנסיבות החלטתי לדחות את הבקשה.

6. מתוך עיון בחומר הראיות אני סבורה כי בשלב זה מתקיימות ראיות לכאורה. מחומר הראיות עולה, לכאורה, כי בגופו של המבקש נמצא ריכוז של 328 מיקרוגרם אלכוהול, שהוא ריכוז גבוה מאוד ביחס לרמת האלכוהול המותרת בחוק לנהג חדש וצעיר. עוד יצויין כי המבקש הודה ששתה שני בקבוקי בירה עובר לנהיגה. עיינתי בדו"ח הפעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, בדו"חות ובמזכרים הנוספים ולא מצאתי כי קיימים כשלים המשמיטים את הקרקע תחת קיומן של ראיות לכאורה כטענת הסניגור המלומד. מכל מקום, הטענות אותן העלה הסניגור, דינן להתברר במהלך שמיעת הראיות בתיק העיקרי.

7. מעבר לראיות לכאורה על בית המשפט לתת דעתו גם למסוכנות אשר נשקפת מהנהג שבפניו וזאת ניתן ללמוד הן מביצוע העבירה והן מעברו של המבקש. אמנם למבקש אין הרשעות קודמות אולם מדובר במי שהוא נהג חדש אשר קיבל לידיו רישיון נהיגה אך בשנת 2017. יתרה מכך, המסוכנות הנובעת מביצוע העבירה עצמה היא גבוהה, בהתייחס לכמות האלכוהול שנמצאה בגופו של המבקש בהיותו נהג חדש וצעיר, ויש בה כדי לחזק את החשש לסכנה הנשקפת מהמשך נהיגתו של המבקש. דווקא בשל היותו נהג חדש מצופה ממנו כי ינהג במשנה זהירות ואילו אופן נהיגתו מעיד על מסוכנותו לכלל ציבור המשתמשים בדרך.

8. לא התעלמתי מהטענה כי רישיון הנהיגה נחוץ לו למבקש לצרכי פרנסתו, אולם לא מצאתי טעם או נסיבות מיוחדות לביטולה או קיצורה של תקופת הפסילה המנהלית. אני סבורה כי בנסיבות העניין קיים צורך בהשלמת "תקופת הצינון" כפי שנקבעה בחוק וכי תקופת הפסילה המנהלית מידתית ומאוזנת בנסיבות העניין.

51293719. לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה.

54678313

10. מודעת זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ד אדר תשע"ח, 01 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.