מונחת לפניי תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 8.3.10 בין כלי רכב נושא מספר רישוי 37-540-52 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 89-173-33 (להלן: "התאונה").

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי-כוח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א. לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים, באופן בו יישא הנתבע 1 באחריות בשיעור של 80% ואילו התובעת 2 תישא באחריות בשיעור של 20%.

נוכח האמור לעיל, יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעות סך של 7,229 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, אגרת משפט ששולמה, שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

ניתן בזאת לתובעת 2 היתר לפיצול סעדים בגין ראש נזק של הפסד הנחת היעדר תביעות ככל שייגרם לה נזק כזה כתוצאה מהתאונה מושא הליך זה, כשיעור חלוקת האחריות שנקבע בפסק דין זה ובכפוף להצגת אסמכתאות אודות גרם נזק בפועל.

ניתן בזאת פטור מתשלום מחציתה השנייה של האגרה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי-כוח הצדדים.

ניתן היום, י"א אלול תשע"ט, 11 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.