בפניי תביעה כספית בסך של 3,997 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת בתאונת דרכים שאירעה ביום 29.11.2017 בשעות הלילה, וכן הוצאות שונות.

בכתב התביעה נטען ,בעיקרי הדברים, כי במועד האמור התובעת עצרה את רכבה במעבר חציה לפני הכיכר ברחוב מילמן באשדוד, על מנת לתת זכות קדימה להולך רגל, ורכבה של הנתבעת 1 שלא שמר מרחק פגע מאחור ברכבה של התובעת בחלקו האחורי ימני.

עוד נטען, כי הנתבע 2 שנהג ברכב סירב למסור פרטים ונמלט מהמקום והתובעת צילמה את מספר הרכב, פנתה למשטרה וקיבלה את פרטי הנתבעים.

הנתבעים לא טרחו להגיש כתב הגנה, ולדיון שנערך בפניי ביום 17.12.2018 התייצב הנתבע 2 בלבד.

הנתבעת 1, מיכל ביטון, לא התייצבה, למרות שלא הוגשה בקשה על מנת לפטור אותה מהתייצבותה לדיון.

במהלך הדיון התברר כי בתה של התובעת, הגב' טליה קירסנוב (להלן: "טליה") נהגה ברכב בעת התאונה.

טליה חזרה בפניי על טענותיה לגבי אופן התרחשות התאונה, והציגה בפניי תמונה בטלפון הנייד של הפגיעה ברכבה בחלק האחורי הימני של הכנף.

הנתבע 2 הציג גרסה אחרת לגבי התרחשות התאונה וטען שכאשר נסע בכיכר רכב התובעת נכנס מכיוון ימין במהירות ולכן הנתבע 2 הסיע את רכבו לכיוון שמאל על מנת שלא לפגוע ברכב התובעת ולמזער את הפגיעה, ורכבו נפגע בחלקו הקדמי שמאלי. "אני לא פגעתי בתובעת מאחורה. אני באתי להמשיך ישר בכיכר, והיא נכנסה מימין במהירות ואני ברחתי שמאלה כמה שיותר ובגלל זה קיבלה את המכה בצד שמאל. הכנף התעקמה לי על הגלגל טיפה, היא ירדה וצילמה את הרכב ואני עומד ליד הרכב" (ע' 1, ש' 21-23). בהמשך שינה טעמו לגבי מקום הפגיעה ברכבו והעיד "... אני באתי להמשיך בכיכר והיא נכנסה לי במהירות ואני ברחתי ממנה. הפגיעה שלי בחלק הקדמי ימני" (ע' 2, ש' 11-12).

טליה והנתבע 2 שרטטו את התרחשות התאונה (ת/5).

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וחומר הראיות מצאתי לנכון לקבל את התביעה.

גרסתה של טליה לגבי אופן התרחשות התאונה נתמכת בגרסה שהוצגה על ידה במסמכים שונים שנערכו בסמוך לקרות התאונה, ובכלל זה הודעתה של טליה במשטרה שנמסרה ביום 29.11.2017 בשעה 22:35, בסמוך לאחר קרות התאונה. "כאשר עצרתי את הרכב להעביר הולך רגל בכיכר, רכב מסוג מזדה התנגש בי מאחור... ברגע שניגשתי לפנים הרכב שלו לצלם את מספר הרכב שלו הנהג התחיל לסוע (כך במקור – מ.ה.) עליי ולהפחיד אותי... והתנגש ברגליי קלות כמה פעמים..." (ת/1). בתיעוד רפואי של בית החולים אסותא אשדוד מיום 30.11.2017 צוין "לדבריה בלילה טרם קבלתה הייתה מעורבת בתאונת דרכים, נהגת חגורה, רכב פגע בה מאחורה... לדבריה, הרכב השני ניסה לדרוס אותו ופגע בו בשוקיים..." (ת/4). גרסה דומה נמסרה בהודעה על קרות מקרה ביטוח שצורפה לכתב התביעה.

ראוי לציין כי הנתבע 2 הציג גרסאות סותרות לגבי מקום הפגיעה ברכבו ובתחילה טען כי הפגיעה הייתה בחלקו השמאלי קדמי של רכבו ובהמשך טען כי הפגיעה הייתה בחלקו הימני קדמי של רכבו, ולא הוצגה בפניי תמונה לגבי הנזק שאירע ברכבו של הנתבע 2.

מכל מקום, גרסתו של הנתבע 2 לגבי אופן התרחשות התאונה אינה מתיישבת עם טענתו (החילופית) כי הפגיעה אירעה בחלקו הקדמי ימני של רכבו.

מעבר לכך, עדותה של טליה הייתה מהימנה בעיניי, בשים לב לכלל חומר הראיות, וראיתי לנכון לייחס לה את המשקל הראוי.

לכתב התביעה צורף דו"ח שמאי לגבי עלות תיקון הנזקים בסך של 2,672 ₪ וכן ירידת ערך בסך של 175 ₪. מכיוון שהנתבעים לא הודיעו שברצונם לחקור את השמאי ולא הגישו חוות דעת שמאי נגדית מצאתי לנכון לקבל את ממצאי השמאי.

יש לציין כי הוגשה חשבונית מאת המוסך המתקן על סך של 2,672 ₪ וכן קבלה לגבי תשלום שכר טרחת שמאי בסך של 650 ₪.

מהמקובץ לעיל מצאתי לנכון לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד , לשלם לתובעת את סכום התביעה בסך של 3,997 ₪ בהתאם למפורט בסעיף 7 לכתב התביעה, וכן החזר אגרת בית משפט בסך של 50 ₪, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ביום 26.2.2018 ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ט' טבת תשע"ט, 17 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.