תביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב שבוטח על ידי התובעת בתאונה שקרתה ביום בה היה מעורב אופנוע של הנתבע 1 שבוטח על ידי הנתבעת 2.

גרסת נהגת רכב התובעת:

נסעתי, יום ו', בצהריים, מיד אחרי סיום גן הילדים. יש לי תאומים שישבו מאחורה ברכב. מצד ימין שלי ישבה בת הזוג שלי, נסענו מכיוון שכונת התקוה, על דרך קיבוץ גלויות ולקחנו שמאלה לרחוב סלמה. שבצומת שם יש שני נתיבים לפנייה שמאלה. הרמזור היה אדום, עמדנו בצד השמאלי, בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים לפנות שמאלה. ופשוט עבר האופנוע הזה עם שני החבר'ה שישבו על האופנוע, שצילמתי, בת הזוג צילמה, אני לא בטוחה אם זה האופנוע שנתן מכה או עם הרגל, ונתן מכה בחלק הקדמי מצד ימין של הרכב. כשהרמזור התחלף לירוק, הייתי בטוחה שנעצור, הנהג הסתכל עלי, הייתי בטוחה שנעצור בצד, עברתי הצומת ועצרתי בצד, הוא הסתכל עלי וממשיך לנסוע. התחלנו לנסוע אחריהם מהר, פנינו ימינה לרחוב שד' ירושלים לכיוון מתחם התחנה שם ברחוב הראשי הזה, ואז הם פשוט ברחוב, כשבת הזוג מצלמת, הוא עושה לי אצבע משולשת, מגחכים שני הבחורים, עושים פרסה ובורחים לכיוון יפו בצומת הב.

ש. נהג האופנוע טוען שהוא לא נגע ברכב שלך ואולי את מתבלבלת עם אופנוע אחר?

ת. הוא פגע לי ברכב, היו שני חבר'ה. אין לי סיבה לצלם סתם.

ש. במהלך הזמן היה קשר עין?

ת. מרגע המכה עד לבריחה כל הזמן הייתי בקשר עין עם שני החבר'ה, שהיו בוטים, התנהגו בגסות רוח. שתינו היינו מופתעות, באמת התנהגות גסה.

גרסת הנתבע 1:

עמדנו ברמזור, פחות או יותר באותו מרחק, אני קצת מאחורי הרכב שטוען שפגעתי בו, ועם החבר בהרכבה. נהיה אור ירוק, כביש פקוק. פנייה שמאלה, לא זוכר את שם הרחוב, סלמה, פנייה שמאלה חדה. התחלנו בנסיעה, חתך אותנו אופנוע שחור, ובסיבוב ראינו איך שהוא פגע ברכב ותלש... ראיתי שהמכה רצינית, לא חושב שהמכה נגרמה... ראינו שהוא תלש לה הפגוש, האופנוע המשיך, נעמד, שאלתי אותו אם הכל בסדר, איך שראה אותי, האופנוע שלי קצת גדול, אולי הוא חשב שזו משטרה או משהו, האופנוע שלי דומה לאופנוע של משטרה, הוא עלה על האופנוע והתחיל לרכב בנסיעה. המשכנו הנסיעה שלנו, אין לנו מה לעשות. הרכב של הגברת התחיל לנסוע אחרינו, היא ניסתה לתפוס הרוכב, דרך זה היא מצפצפת וזזה, מזגזגת מצד לצד, אנחנו גם ניסינו לזוז מצד לצד. היא חשבה שכנראה האופנוע שפגע קשור אלינו שאנחנו מנסים לחסום אותה. לא ברחתי ולא כלום. המשכתי בנסיעה, אחרי 2-3 רמזורים, היא אחרינו מזגזגת. אחרי 2-3 רמזורים, זו התמונה שרואים, עמדתי איתה ברמזור. לא ניסינו לברוח ולא כלום.

ש. היא טוענת שברחתם מהמקום?

ת. לא, אפשר להגיע לנקודה במקוה, בשעון יפו, כל שישי בים, זה הכיוון שלנו, ולא ברחנו. המשכנו בנסיעה כרגיל והיא המשיכה עם כל הקללות והברכות. שלושה רמזורים הייתי איתה ולא ברחנו. האופנוע שלי בצבע שחור.

יחד עמו רכב מר ואראל לוי שהעיד:

אנחנו נסענו בת"א, היינו באמצע רמזור. פתאום הגיע קטנוע, היינו באופנוע. ראינו את הקטנוע מושך הפגוש של האישה. ראינו אותו עומד בצד, שאלנו מה קרה, פתאום עלה על האופנוע והמשיך לנסוע ונתן גז. פתאום הנהגת התחילה לזגזג, אנחנו לקחנו ימינה ושמאלה, היא חשבה שזה אנחנו כנראה.

נהגת התובעת מתארת כי היה לה קשר עין מתמיד ורציף עם האופנוע שפגע בה ומיד לאחר מכן המשיכה ועקבה אחריו ואף צילמה אותו.

הנתבע מצידו טען כי אופנוע אחר הוא זה שפגע ותלש את הפגוש של רכב התובעת בעוד הוא, הנתבע, היה בכלל מאחורי רכב התובעת. כלומר, לפי גרסת הנתבע והעד מטעמו אותו אופנוע אחר חולף על פניו במהירות ותוך כדי כך פוגע ברכב התובעת. אולם מאחר ושוכנעתי מעדות נהגת התובעת כי היא אכן היתה בקשר עין עם האופנוע שפגע בה, הרי שאם נקבל את גרסת הנתבע, עולה השאלה מדוע שהנהגת תרדוף אחרי אופנוע שלא פגע בה כלל ושלא היה מעורב. באותה מידה שהיא רדפה אחרי האופנוע של הנתבע היא היתה יכולה לרדוף אחרי אותו אופנוע אחר. אילו גרסת הנתבע היתה גרסת אמת, הרי שאין זה סביר כי היא תרדוף דווקא אחריו ולא אחרי מי שפגע בה, ואין זה סביר כי היא תצלם אופנוע שלא היה מעורב ולא פגע בה. כשם שזיהתה את אופנוע הנתבע כך יכלה לזהות אופנוע אחר שפגע בה, אילו אכן היה כזה; וזאת משום ששוכנעתי כי בנסיבות המקרה היה לא קשר עין רציף עם האופנוע שפגע בה.

חרף חקירה נגדית לא קצרה של נהגת התובעת התרשמתי מכנות עדותה ומאמינות דבריה וכי היא ראתה גם ראתה איזה אופנוע בדיוק פגע בה.

לא סבירה בעיניי עדות הנתבע וחברו כי עצרו את האופנוע שכביכול פגע ברכב התובעת. אם אכן היה מקרה כזה, לא היתה להם כל סיבה לעצור ולברר עם נהג אותו אופנוע מה קרה שכן זהו עניינו של אותו אופנוע ושל אותו רכב שנפגע, ולא היתה לנתבע כל סיבה להתערב במה שקרה. הטענה כי יש לנתבע עסק של אופנועים וכי ביקש לעזור לא הוכחה.

בנוסף, אם גרסת הנתבע והעד מטעמו היתה נכונה, ולאחר שהם נוכחים כי נהג התובעת רודפת אחריהם והם "האדם הלא נכון" סביר היה שהם יעצרו ויסבירו לה כי מדובר בטעות ויתארו לה מי פגע בה, ואף יאמרו לו שהם עצרו לידו והוא ברח. לפחות מצופה היה מהם שיסבירו לה כי מדובר באי הבנה. משלא נהגו כך, אני מטיל ספק במהימנות גרסתם.

לאור האמור לעיל, מצאתי להעדיף את גרסת נהגת התובעת על פני עדות הנתבע וחברו.

התביעה מתקבלת.

אני מחייב את הנתבעים בתשלום 4486 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ובתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 2,000 ₪ .

ניתן היום, ז' חשוון תש"פ, 05 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.