לפניי תביעה כספית ע"ס 28,721 ₪ ותביעה שכנגד ע"ס 1,826 ₪, שתיהן בסדר דין מהיר ושתיהן בגין נזקי רכוש שנגרמו לשני הרכבים המעורבים בתאונת דרכים מיום 15.5.17.

נערך אתמול בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

שוכנעתי, עפ"י שיטת ורמת ההוכחה הנוהגות במשפט האזרחי ועל יסוד ניתוח מכלול הראיות שהוצגו, כי גרסת התובעת והנהגת מטעמה לגבי נסיבות התאונה והאחריות לקרות התאונה עדיפה על פני אלו של הנתבעת והנהג מטעמה, באופן שמביא אותי לקבוע שנהג רכב הנתבעת אשם באופן בלעדי לקרות התאונה ולכל נזקיה, ללא כל אשם (גם לא אשם תורם) לנהגת רכב התובעת.

בתביעה העיקרית

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 28,721 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 1.3.18 ועד יום התשלום המלא בפועל.
• סך של 374 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.
• סך של 500 ₪, בגין שכר העדה בו חויבה התובעת.
• סך של 4,600 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

בתביעה שכנגד

התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

לגבי התביעה העיקרית

משניתן פס"ד לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אני מורה על ביטול החיוב במחצית השנייה של האגרה.

לגבי התביעה שכנגד

משניתן פס"ד לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, הגזברות תשיב לתובעת את המחצית השנייה של האגרה ששולמה, באמצעות ב"כ התובעת.

פסה"ד יישלח ע"י המזכירות לב"כ שני הצדדים.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשע"ט, 06 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.