ניתנה ביום 16 אפריל 2018

הנשיאה ורדה וירט-ליבנה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופטת יפית זלמנוביץ-גיסין ונציגות הציבור גב' רונית זמני ערמוני וגב' צביה דגני) מיום 28.2.2018.

הרקע לבקשה

2. בבית הדין האזורי מתנהל הליך בשאלת יציגותה של המשיבה 1 (להלן: ההסתדרות הלאומית) בקרב עובדי המבקשת (להלן: מכבי). במסגרת זו ובין היתר, מתבררת השאלה אם ההצטרפות להסתדרות הלאומית באמצעות טפסי הצטרפות מקוונים באתר האינטרנט של ההסתדרות הלאומית היא וולונטרית ואותנטית. זאת בשים לב לטענות מכבי על פגמים שבהם לוקים טפסי ההצטרפות המקוונים.

3. ההסתדרות הלאומי ומכבי הגישו חוות דעת מקצועיות הנוגעות לשאלות שבמחלוקת במטרה לתמוך את טענותיהם בהליך. נותני חוות הדעת (להלן: העדים המומחים) הוזמנו להיחקר בחקירה נגדית על חוות דעתם.

4. במהלך ישיבת הוכחות מיום 28.2.2018 ביקשה ההסתדרות הלאומית כי העד המומחה מטעם מכבי לא ישב באולם הדיונים במהלך החקירה הנגדית של העד מטעם ההסתדרות הלאומית. זאת בעיקר בשל חשש שהיחשפות העד המומחה מטעם מכבי לעדותו של העד המומחה מטעם ההסתדרות הלאומית תפגע בחקירתו הנגדית, תשפיע על העדות שלו ותפגום במהימנותו.

מכבי התנגדה לבקשה בעיקר מהטעם שמדובר בעד מומחה שנוכחותו בעת החקירה הנגדית של עד מומחה אחר תפגע ביכולת לחקור את העד המומחה של ההסתדרות הלאומי בחקירה נגדית.

החלטת בית הדין האזורי

5. לאחר ששמע את טיעוני הצדדים קבע בית הדין האזורי כי העד המומחה מטעם מכבי לא ישב באולם הדיונים במהלך עדותו של העד המומחה מטעם ההסתדרות הלאומית כדי למנוע טענות עתידיות בדבר מהימנותו של העד והצורך ליתן לעדותו משקל נמוך. בהחלטתו עמד בית הדין האזורי על כך שהצדדים הגישו חוות דעת קוטביות, וייתכן שבמהלך עדויותיהם של העדים המומחים יעלו נושאים עובדתיים שעלולים לפגוע במהימנותם. אשר על כן וכדי שבית הדין יוכל לתת לכל חוות דעת את מלוא המשקל נכון שהעד המומחה מטעם מכבי לא ישב באולם הדיונים בעת חקירת העד המומחה מטעם ההסתדרות הלאומית. עם זאת בית הדין האזורי הורה כי ככל שתישאל שאלה מקצועית שלגביה תבקש מכבי להתייעץ עם העד המומחה מטעמה הדבר יותר לה.

על החלטה זו הגישו המבקשות את בקשת רשות הערעור שלפניי.

הבקשה

6. לטענת מכבי אין מקום להורות כי העד המומחה מטעמה לא ייחשף לעדות העד המומחה מטעם ההסתדרות הלאומית. לטענתה בפסיקה נקבע שהכלל שלפיו עד שטרם העיד לא יהיה נוכח במהלך גביית עדות של עד אחר אינו חל על עדים מומחים. הטעם לכך, כפי שעולה מהפסיקה ומהספרות, הוא שעדותו של עד מומחה אינה מתייחסת לעניינים עובדתיים אלא לעניינים שבמומחיות ולכן פוחת החשש שמא עדותו תושפע מעדויות של עדים אחרים המעידים בעניינים עובדתיים. בהקשר זה ובין היתר מפנה מכבי בבקשה לנקבע ברע"א 1238/13 יושיע נ' רז (20.3.2013). מוסיפה מכבי וטוענת כי נוכחותו של העד המומחה מטעמה במהלך עדותו של העד מטעם ההסתדרות הלאומית נחוצה לשם מיצוי החקירה הנגדית וסיוע בחקר האמת. לטענת מכבי בית הדין האזורי ביסס את הכרעתו על המשקל שייוחס לעדות העד המומחה אם ייחשף לעדות של העד המומחה של הצד שכנגד, ולא נתן משקל לעובדה כי מדובר בעדים המעידים על עניינים שבמומחיות ולסיוע שנותן העד המומחה בניהול החקירה הנגדית. לטענת מכבי קביעה זו יוצרת עיוות דין, בפרט כך לנוכח החלטתו הקודמת של בית הדין האזורי שלפיה לא תוכל מכבי לקבל לידיה את המסמכים שעמדו לפני העד המומחה מטעם ההסתדרות הלאומי לצורך כתיבת חוות דעתו.

הכרעה

7. לאחר עיון בבקשת מכבי ובהחלטת בית הדין האזורי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לבקש את תגובתה של ההסתדרות הלאומית.

ראשית לכל ייאמר כי הבקשה סבה על החלטת ביניים הנושאת אופי דיוני מובהק, שככלל אין ערכאת הערעור מתערבת בה, אלא אם ההחלטה מופרכת על פניה (דב"ע (ארצי) נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע"מ – ארגון מנהלי ומורשי חתימה בבנק איגוד פד"ע כו 255 (1995); בר"ע (ארצי) 331/99 המועצה המקומית מיתר – אל-בוחר (13.7.1999)). בענייננו וחרף טענת מכבי בדבר איזון לא ראוי בין האינטרסים של הצדדים, לא ניתן לקבוע כי החלטת בית הדין האזורי מופרכת על פניה. בפרט כך בשים לב לכך שבית הדין האזורי הורה שמכבי תוכל להתייעץ במהלך החקירה הנגדית עם העד המומחה מטעמה שישב מחוץ לאולם הדיונים.

נראה כי דווקא החלטתו של בית המשפט העליון ברע"א 1238/13 יושיע נ' רז (20.3.2013) (להלן: עניין יושיע) עליה מבססת מכבי את טענתה תומכת בקביעה שאין להתערב בהחלטת בית הדין האזורי כדלקמן:

"הטעם העיקרי לדחיית הבקשה הוא, שמדובר בהחלטה בעלת אופי דיוני-ראייתי, הנוגעת לניהולו השוטף של ההליך והניתנת במהלך שמיעת העדויות (במובחן משלב קדם המשפט), שככלל אין כל מקום ליתן לגביה רשות ערעור. מדובר בעניין שלגביו נתון לערכאה המבררת שיקול דעת רחב ביותר. אין להלום הליך השגה ערעורי על החלטה מהסוג הנדון, שכן אם יתאפשר לערער על החלטות ביניים מהסוג הנדון, לא ניתן יהיה לנהל את הליך שמיעת ההוכחות באופן רצוף, שוטך ויעיל ובירור התובענות לא יסתיים תוך זמן סביר. מעבר לשיבוש ההליך הספציפי שבו מדובר, מתקיימים בעניין זה גם שיקולים מערכתיים.

...

אגב, זה המשטר המשפטי הנוהג בהליכים פליליים בהם לא ניתן לפנות לערכאת הערעור על החלטות ביניים, ובכללן החלטות בעלות משמעות רבה, אף כי בהליכים פליליים השמירה על זכויות הנאשם היא קפדנית במיוחד. על מנת שלא יופרע שטף בירור התובענה, בעיקר בשלב ההוכחות, בשל פניות לערכאת הערעור, ראוי שמדיניות מתן רשות ערעור על החלטות מהסוג הנדון תהיה קפדנית ביותר והרשות תינתן ביד קפוצה ובמקרים חריגים. אכן, במידה מסוימת מדובר בענייננו במהלך בלתי הפיך, שכן אם ייחקר המבקש בנוכחות המומחה לא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור. אלא שאם יסתבר, בסיום ההליך, שאכן נגרם עיוות דין למבקש, ניתן יהיה אז להעלות את הטענות במסגרת הערעור על פסק הדין".

הדברים מדברים בעד עצמם.

בעניין יושיע נדרש בית המשפט העליון להחלטה בה הורה בית המשפט המחוזי כי לעד מומחה יותר לשמוע את עדותו של בעל הדין לצורך סיוע בחקירה. בית המשפט העליון הבהיר כי כאשר מדובר בעד מומחה פוחת החשש שמא עדותו תושפע מעדויותיהם של עדים אחרים ולכן לא התערב בהחלטה. ספק בעיני אם רציונל זה מתקיים בענייננו שכן בית הדין האזורי היה ער לכך שיתכן כי במהלך עדותו של העד המומחה יעלו סוגיות עובדתיות שלגביהן יכולה להיות השפעה על עדותו של העד המומחה, ובשל כך גם לפגום במשקל שניתן יהיה לייחס לה, וזאת בשים לב לאופי המחלוקת בין הצדדים. לא מצאתי טעם להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי בעניין זה, המסור לשיקול דעתו.

8. סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תגובה וכמקובל בהליכים קיבוציים אין צו להוצאות.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ח (16 אפריל 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.