לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה, כפי שיפורט להלן.

עסקינן בתביעה כספית שהגיש התובע כנגד הנתבע בגין הפסדי שותפות. לפי התובע, לשותפות יתרת חובה בגובה 53,604 ₪, כאשר סכום התביעה הינו מחצית מן הסכום כאמור.

אין מחלוקת כי הצדדים הקימו שותפות אשר נסתיימה ואולם, ישנה מחלוקת לגבי מועד סיום השותפות. כמו כן, ישנה מחלוקת לגבי סמכותו העניינית של בית משפט זה, כאשר התובע סבור כי יש קיימת סמכות עניינית, בעוד הנתבע משאיר את ההחלטה לשיקולו של בית המשפט.

מעיון בהודעת ההבהרה מטעם התובע מיום 06.06.18 ובפסיקה אשר צורפה לה, עולה כי תולה הוא יהבו בטענה כי בשל גובה התביעה היחסית נמוך, יש להשאיר התובענה בערכאה זו. מנגד, הנתבע טוען כי היות וישנה מחלוקת לגבי מועד סיום השותפות, הרי שאין המדובר בתביעה לסילוק חובות השותפות גרידא.

הוראות החוק הרלוונטיות לסוגיה דנן מצויות בפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה – 1975;

46. בית המשפט המחוזי של המחוז שבו רשומה השותפות, או שבו נמצא מקום עסקה הראשי, הוא המוסמך לצוות על פירוקה.

47. מקום ששותף זכאי לבקש פירוק השותפות, או שנסתיימה השותפות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת שותף או בא כוחו – אם אין הסכם על היפוכו של דבר – לפרק את עסקיה, להורות בדבר סילוק חובותיה ולחלק את העודף בין האנשים הנוגעים בדבר, לפי זכויותיהם; ורשאי בית המשפט, אם ראה שצודק ומתאים הוא לעשות כן, למנות כונס לנכסי השותפות או מנהל לעסקיה או שניהם כאחד.

מאלה ניתן לזקק כי בית המשפט המוסמך לדון בפלוגתאות הנובעות מפירוק שיתוף הינו בית המשפט המחוזי.

בין הצדדים מחלוקת בדבר מועד פירוק השותפות ומשכך, ייתכנו אף שאלות העולות לגבי מועד התגבשות החוב הנתבע. היות והשותפות אינה מהווה רקע גרידא למחלוקת מושא תובענה זו, אלא עולות שאלות הנוגעות לשותפות עצמה ולחשבונות השותפות, מצאתי כי בית המשפט המחוזי הינו בית המשפט המוסמך לדון בתביעה זו.

מן הטעמים המצוינים לעיל, אני קובעת כי בית משפט זה נעדר הסמכות העניינית לדון בתובענה זו. התובע יבהיר תוך 14 יום מהיום האם מסכים למחיקת התובענה, או שמא מבקש הוא כי בית משפט זה יורה על העברת ההליך לבית המשפט המחוזי.

עיון פנימי – 23.07.18.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ח, 05 יולי 2018, בהעדר הצדדים.