תמצית התביעה וטענות הצדדים

1. זוהי תובענה בגין נזק נטען שנגרם לרכב בבעלות התובעת מדגם קיה פיקנטו מ. ר. 63-479-85 (להלן "רכב התובעת").

2. לטענת התובעת, ביום 14.6.2017 בשעה 15:30 לערך, נסע רכב התובעת נהוג על ידי מר זכאי רפאל בנתיבו כדין בעיר רחובות, כאשר לפתע רכב מ .ר. 80-553-26 הנהוג על ידי הנתבע 1 והמבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים"), התפרץ אל נתיב נסיעת רכב התובעת, תוך ביצוע סטייה חדה, פגה ברכב התובעת וגרם לו לנזקים.

3. הנתבעים כפרו בתיאור זה של אופן התרחשות התאונה, וטענו בכתב הגנתם, כי שעה שרכב הנתבעים נסע בנתיבו כדין, סטה לפתע רכב התובעת אל עבר נתיב נסיעת רכב הנתבעים, פגע בו וגרם לתאונה.

דיון והכרעה

4. בדיון שנערך לפני העיד כל נהג לטובת גרסתו הוא. בנוסף, התובעת הזמינה את גברת רינה רפאל למתן עדות, אך ויתרה על עדותה.

5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את הראיות שהוצגו לפני ואת עדויות הנהגים, השתכנעתי, כי דין התובענה להידחות.

6. ראשית, מר חבאני העיד, כי במקום בו התרחשה התאונה קיימים שני נתיבי נסיעה לאותו כיוון (עמוד 3, שורה 20). עוד ציין בעדותו, כי גם לפני התאונה (המגע בין הרכבים) נסע רכב התובעת "להיכנס" לנתיב נסיעתו השמאלי, אך הדבר לא גרם לתאונה. לבסוף, העיד, עקב סטיית רכב התובעת ("גלישה") – נגרמה התאונה (עמוד 4 שורות 3-4). לפי גרסת מר חבאני, לא נגרם נזק ניכר לרכבו, ומבחינתו "הצדדים" הלכו כל אחד לדרכו. נוכח האמור, גם, לא דיווח מר חבאני לנתבעת 2 על אודות התרחשות האירוע, וגרסתו נגבתה על ידי הנתבעת 2 רק לאחר קבלת התובענה (נ/1).

הסבר זה הגיוני והולם את טענתו, כי לא נגרם לו כל נזק, ושהצדדים "נפרדו" בשלום כל אחד לדרכו.

7. שנית, מר חבאני העיד, כי רק נהג התובעת, מר רפאל, היה ברכב ולא הייתה נוכחות של נוסעת או עדים נוספים ברכב התובעת (עמוד 5, שורה 4). עדות זו לא נסתרה לא בראיות התובעת, וגם לא בעדותו של מר צדוק עצמו. עם זאת, גברת צדוק זומנה לעדות והגיעה במועד ההוכחות לבית המשפט, אף שלבסוף התובעת ויתרה על עדותה.

בנוסף, מטופס ההודעה של התובעת (נספח לכתב התביעה) עולה, כי הנהגת ברכב בזמן התאונה הייתה דווקא הגברת רינה רפאל, ולא מר זכאי רפאל. יש בכך כדי להוריד ממשקלן הראייתי של טופס ההודעה ועדות מר רפאל.

8. שלישית, אופן תיאור התרחשות התאונה על ידי מר רפאל הוא למעשה, כי רכב הנתבעים נסע בשול – שכן אם רכב התובעת נסע בנתיב השמאלי מתוך שני הנתיבים במקום, ומקום הפגיעה ברכב התובעים הוא בצד שמאל – אין כל אפשרות אחרת, זולת כך שרכב הנתבעים נסע על השול ומתוך השול השמאלי ניסע לעקוף את רכב התובעת. לכך אין כל ראיה. לסברת מר רפאל, כי רכב הנתבעים נסע למעשה ברווח שבין גדר ההפרדה שבין הנתיבים ובין הנתיב השמאלי בו נסע רכב התובעת (עמוד 6, שורה 16) – אין כל תימוכין. מדובר על פרט מרכזי (עצם הנסיעה בשול), שלא נטען לא בטופס ההודעה, לא בכתב התביעה ואף לא בעדויות הנהגים, זולת הערה זו כאמור.

9. רביעית, מר רפאל התייחס בעדותו לכך, שהמכה שניתנה ברכב התובעת היא מצד שמאל של אחורי הרכב בעוד שהוא מפנה לתמונה (ת/1) – שבה נראה הצד הימני קדמי של הרכב. תמונה זו צורפה כבר לכתב התביעה (כמו גם תמונות נוספות המצביעות על נזק שנגרם בצדו הימני-קדמי של הרכב התובעת, ולא רק בצדו השמאלי, אף שאין מחלוקת כי המגע בין הרכבים היה בצדו השמאלי בלבד של רכב התובעת).

אף שמאי התובעת לא התייחס לנזק מצדו הקדמי-ימני של רכב התובעת ולא ייחס נזק זה לתאונה מושא התובענה. יש בכך כדי לתרום למסקנתי, כי אופן התרחשות התאונה לא ארע כגרסת התובעת.

סיכום ומסקנות

10. במצטבר האמור אני מורה על דחיית התובענה.

11. התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך של 400 ₪, ובשכ"ט עו"ד הנתבעים בסכום של 1,800 ₪. הסכומים האמורים ישולמו לנתבעת 2 תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידי ב"כ התובעת, שכן אחרת יישאו הצמדה וריבית פיגורים מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

12. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח אדר ב' תשע"ט, 25 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.