הנאשם (אחמד חיג'אזי, ת.ז. 40987083) הואשם בבית משפט זה בכתב אישום שהוגש ביום 5.3.2018.

הכרעת הדין

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (כפי נוסחו עובר לתיקון 116; להלן - החוק) בכך שלא קיים צו שניתן לפי סעיפים 205 או 206 לחוק.
2. על פי עובדות כתב האישום, ביום 21.12.2004 נגזר דינו של הנאשם על ידי בית משפט זה ב-ת.פ. 9953/2004 (להלן - התיק המקורי) ובו, בין היתר, נצטווה להתאים תוספת בנייה בשטח של כ-156 מ"ר (המצויה בשכונת ג'בל מוכבר בירושלים, קואורדינטות 223130/628680) להיתר בניה, לרבות באמצעות הריסה, וזאת לא יאוחר מיום 1.1.2009. מעת לעת האריך בית המשפט את מועד ביצוע הצו עד ליום 1.2.2017. הנאשם לא קיים את צו ההתאמה (לא על דרך של הריסה ולא על דרך של קבלת היתר כחוק מאת הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים) עד ליום 31.12.2017.

עסקינן באישום שלישי בגין אי ציות לצו ההתאמה.

למען הסדר הטוב יצויין כי בגזר הדין בתיק המקורי מועד התאמת הבינוי נקבע ליום 1.4.2006. לאחר מכן ניתנו ארכות. בוודאי שבגזר הדין בתיק המקורי לא ניתנה ארכה של 4 שנים לביצוע ההתאמה.

1. בכתב האישום ציינה המאשימה כי ככל שיורשע הנאשם, ישנה אפשרות שתתבקש הטלת עונש מאסר בפועל על הנאשם.
2. תולדות ההדיינות והחלפות הייצוג של הנאשם
   1. לדיון ההקראה הראשון, ביום 2.7.2018, התייצב עו"ד עבד ג'ג'יני והודיע לבית המשפט כי בידיו ייפוי כח מהנאשם לייצוגו בתיק. ב"כ הנאשם ביקש לדחות את דיון ההקראה לשם לימוד התיק.
   2. לדיון ההקראה השני, ביום 21.11.2018, התייצב מתמחה ממשרדו של עו"ד סאהר עלי והודיע כי מעתה ואילך משרדו מייצג את הנאשם. בית המשפט נתבקש לדחות את דיון ההקראה לשם מתן אפשרות לב"כ הנאשם ללמוד את התיק. באותו יום הגיש עו"ד ג'ג'יני בקשה לשחרור מייצוג.
   3. ביום 31.12.2018 הגיש עו"ד עלי "הודעה על התפטרות מייצוג" בטענה כי הנאשם פנה בבקשה לארגון של הרשות (ככל הנראה - הרשות הפלסטינית) לקבל ייצוג ללא תשלום ובקשתו אושרה. ברם, משלא הוגשה לתיק הודעה על קבלת הייצוג, בקשתו של עו"ד עלי נדחתה (לפי סעיף 17(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982).
   4. לדיון ההקראה השלישי, ביום 21.1.2019, לא התייצבו הנאשם והסניגור. דיון ההקראה נדחה ליום 17.3.2019 והוצא צו הבאה נגד הנאשם.
   5. לדיון ההקראה הרביעי, ביום 17.3.2019, התייצב עו"ד ג'ומעה חלאילה והציג בפני בית המשפט ייפוי כח שנעשה שלושה חודשים טרם הדיון. כמפורט לעיל, בדיון הורשע הנאשם ודיון הטיעונים לעונש נקבע ליום 7.10.2019.

פרשת העונש

1. בתחילת דיון הטיעונים לעונש (שהתקיים ביום 7.10.2019) הודיע ב"כ הנאשם כי לדברי המאשימה קיים מאסר חב הפעלה וביקש לשלוח את הנאשם לראיון התאמה אצל הממונה לעבודות שירות (להלן - הממונה).

בית המשפט קבע כי הבקשה אינה סותרת את המשך קיומו של הדיון והורה לצדדים לטעון לעונש לאלתר.

1. ראיות לעונש

ההגנה לא מימשה את זכותה להגיש ראיות לעונש בהתאם לסעיף 40י(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).

עם זאת הסניגור הציג מסמכים רלבנטיים אשר נוכח טיב המחלוקת המצומצמת לא הוגשו לתיק באופן פורמאלי. ואלו הם:

• 1. 3 תלושי משכורת של הנאשם מהשנים 2016-2017 אצל 'אחים זחאיקה ניהול והחזקות בע"מ'. שכרו של הנאשם היה 4,500-5,500 ₪. על פי תלושי השכר, הנאשם עובד אצל המעסיקה האמורה מאז יום 10.10.2015.
  2. ספח תעודת זהות של הנאשם המציג 4 ילדים, ילידי 6.1.2012-4.7.2018.
  3. תצ"ר מאושר בתיק שמספרו 1078/2009.

1. סיכומי המאשימה לעונש
   1. ההליך דנן נוגע לתקופת אי ציות של כ-11 חודשים (1.2.2017-31.12.2017).
   2. בהליך אי הציות הקודם (ת.פ. 3847/2013) הוארכה בשנתיים (מיום גזר הדין שניתן ב-10.3.2015) תקופת תנאי להפעלת מאסר של חודשיים שנגזר על הנאשם ב-ת.פ. 4346/2009. הואיל והעבירה דנן בוצעה בתוך תקופת התנאי, מבוקש להפעיל התנאי ולגזור על הנאשם שני חודשי מאסר בפועל.
   3. משישנו מאסר חב הפעלה, מבוקשת הטלת קנס ברף הבינוני.
   4. מבוקש להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
      1. מאסר בפועל למשך חודשיים (הפעלת מאסר על תנאי בהתאם לגזרי דין ב-ת.פ. 4346/09 וב-ת.פ. 3847/13);
      2. קנס בסך 20,000 ₪;
      3. דחיית מועד ביצוע צו ההתאמה בשנה;
      4. מאסר של 6 חודשים על תנאי למשך 3 שנים.
2. סיכומי הנאשם לעונש
   1. המבנה המושא ההליך דנן משמש את הנאשם למגורים ולא מדובר בבניה עסקית.
   2. מצבו הכלכלי של הנאשם לא שפיר. הנאשם משתכר בשכר של 5,000 ₪ לחודש ורעייתו אינה עובדת. ברור כי העונשים המבוקשים יפגעו בנאשם ובמשפחתו, אך הנאשם אינו מתנגד להם.

ברי כי הסכמת הסניגור לעונשים היתה משום שצפה שעמדתה העונשית של המאשימה תהיה מחמירה יותר.

• 1. הנאשם פועל להכשרת הבינוי.
  2. מבוקש להפנות את הנאשם לממונה על עבודות שירות לשם בדיקת אפשרות של ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות.
  3. הנאשם מותיר לשיקול דעת בית המשפט את דרישת המאשימה להטלת צו מאסר על תנאי חדש.

1. דברי הנאשם

הנאשם מימש את זכותו לשאת דברים אחרונים בהתאם לסעיף 192 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

• 1. המהנדס עזמי עבדו מטפל בהכשרת הבינוי האסור. הוגשו מספר בקשות לעיריית ירושלים וכולן נדחו.
  2. הנאשם הציג לעיריית ירושלים כל מסמך שנתבקש. העיכוב בהכשרת הבינוי נובע מתקלה אצל עיריית ירושלים.
  3. הנאשם אינו מסכים לעונשים המבוקשים למעט תשלום הקנס. לטענת הנאשם, ככל שיהיה עליו לרצות מאסר לא תהיה לו אפשרות לשלם את הקנס.
  4. הנאשם הוא הורה ל-4 ילדים ולפיכך גם ריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות ימנע ממנו לעבוד ולפרנס את משפחתו.

1. הפניית הנאשם אל הממונה על עבודות שירות
   1. בסיום דיון הטיעונים לעונש הורה בית המשפט על התייצבות הנאשם בפני הממונה על עבודות שירות לשם בדיקת התאמתו לריצוי המאסר (חב ההפעלה) של חודשיים בדרך של עבודות שירות. במסגרת ההחלטה (שניתנה במעמד הצדדים) נקבע כי אם תוך חודש לא ייצור הממונה קשר עם הסניגור אזי הסניגור יודיע על כך לתיק.
   2. ביום 7.11.2019 או בכל מועד אחר לא הוגשה לתיק הודעה מטעם הסניגור לגבי אי יצירת קשר של הממונה עמו בעניין דנן.
   3. ביום 22.12.2019 הגיש הממונה בקשה לתיק ובו הודיע לבית המשפט כי למרות זימונו של הנאשם לראיון, הנאשם לא התייצב לראיון. גם משהועברה הודעת הממונה לסניגור וזה נדרש לעדכן תוך שבוע בדבר יצירת קשר עם הממונה ותיאום מועד התייצבות חדש, לא עשה הסניגור דבר - למרות שצפה בהחלטה ביום 30.12.2019.
   4. הואיל ונשיאה בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות היא אינטרס של הנאשם והואיל והנאשם, גם באמצעות סניגורו המלומד, לא ביצע את שחוייב לעשות לשם בירור התאמתו לריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות, לא נמצא עוד מקום להשהיית מתן גזר הדין.

מכאן ניגש בית המשפט לגזור את דינו של הנאשם ולהשמיעו על סמך הראיות והטיעונים הקיימים בתיק.

הבניית שיקול הדעת השיפוטי על פי תיקון 113 לחוק העונשין - מבוא

1. לפי סעיף 40ב לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.
2. לפי סעיף 40ג לחוק העונשין, מלאכת גזירת העונש מתחלקת לשלושה שלבים:
3. קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין): לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב: (1) בערך החברתי המוגן שנפגע מביצוע העבירה; (2) במידת הפגיעה בערך החברתי; (3) במדיניות הענישה הנהוגה; (4) ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (כמפורט סעיף 40ט לחוק העונשין). (5) בהתאם לסעיף 40ח לחוק העונשין, אם מתחם העונש ההולם כולל קנס אזי לשם קביעתו על בית המשפט להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם.
4. בעת גזירת הדין יתחשב בית המשפט בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (כמפורט בסעיף 40יא לחוק העונשין).
5. התחשבות בנסיבות שיצדיקו סטייה ממתחם העונש ההולם: שיקולי שיקום (סעיף 40ד) ושיקולים של הגנה על שלום הציבור (40ה).

השלב הראשון: קביעת מתחם העונש ההולם

1. הערך החברתי המוגן שנפגע

דיני התכנון והבניה נועדו להגן על מספר תכליות:

1. תכנון - נדרש ניצול זהיר ומחושב של משאבי הקרקע, משאבים שהם מתכלים אינם מתחדשים ומיועדים לשמש את הציבור בכללותו.
2. תקינות ההליך התכנוני - ההליך התכנוני צריך להתבצע מבלי שנקבעו עובדות מוגמרות בשטח שישבשו את התכנון הציבורי.
3. שלום הציבור - בינוי המבוצע ללא היתר מראש אינו מפוקח והוא מסוכן לציבור ויכול לפגוע בסביבה.
4. שוויון והגינות בין האזרחים - יש לאפשר לכלל האזרחים הזדמנות תכנונית שווה. קביעת עובדות בשטח משמעה עקיפה אלימה של ההליך התכנוני על ידי מי שבוחר להתעלם מההליך המסודר החקוק.
5. כיבוד הדין - פעולה בניגוד לדיני התכנון והבניה משקפת זלזול פומבי בשלטון החוק.

בית המשפט העליון ציין פעמים רבות את החומרה שבה יש לראות עבירות על דיני התכנון והבניה:

"התופעה של בניית מבנים ללא היתר ופניה לקבלת היתר רק לאחר שנקבעו עובדות מוגמרות בשטח - תופעה נפוצה היא, ויש לפעול להכחדתה. יש במעשים כאלה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובסדר הציבורי, וככל שמציאות עגומה זו מתמשכת, המציאות היא חמורה יותר, ונדרשת מדיניות ענישה תקיפה ומוחשית כדי להדבירה."

(ר"ע 23/83 בנימין פור נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(1) 533, 535 (1983); דברי כב' השופט דב לוין)

"בנייה שלא כדין היא לא רק תופעה, החותרת תחת התכנון הנאות של הבנייה, אלא השלכותיה מרחיקות לכת יותר: היא בין התופעות הבולטות, הפוגעות בהשלטת החוק. מי שעושה דין לעצמו פוגע באופן הגלוי והברור בהשלטת החוק"

(ר"ע 1/84 אברהם דוויק ואח' נ' ראש העיר ירושלים ויושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פ"ד לח(1) 494, 500 (1984); דברי כב' הנשיא מאיר שמגר)

"לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרות הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בתי המשפט."

(ע"פ 917/85 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גליל מזרחי נ' מוסא נימר אבו נימר, פ"ד מא(4) 29, 31 (1987); דברי כב' השופט מנחם אלון)

"תופעת הבנייה הבלתי חוקית הפכה מכת-מדינה – ברבות הימים והשנים צירפה עצמה מכה זו – בצד מכת גניבות רכב – לעשר המכות"

(רע"פ 4357/01 יעקב סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אונו", פ"ד נו(3) 49, 60ה (2002); דברי כב' השופט מישאל חשין)

"המאבק בתחומים אלה של בניה שלא כדין הוא סיזיפי, ואין צורך להכביר מלים על "מכת המדינה" רבת הפנים שמילאה את הארץ במקומות שונים. אין סיבה להוציא את הרוח ממפרשי הרשויות, המבקשות להיאבק בכך ככל יכולתן, ולרפות את ידיהן. על הבונים שלא כדין לידע, כפי שנכתב בפי המשיבה בבית המשפט המחוזי, כי כספם מושם על קרן הצבי. בתי המשפט גם מצווים ליתן יד לכך."

(ע"פ 11000/07 יהודה אלמליח נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד, סעיף ה(3) להחלטת כב' השופט אליקים רובינשטיין (1.1.2008))

"בית משפט זה עמד לא אחת על כך שעבירות התכנון והבניה הן עבירות המבטאות זלזול בחוק וברשויות, וכי בתי המשפט ימעלו בחובתם אם יתנו לבניה בלתי חוקית להיגרר כך שלא יושם קץ להפקרות"

(רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל, סעיף 9 להחלטת כב' השופט סלים ג'ובראן (27.12.2015))

ביצוע עבירת בניה פוגע בתכליות דיני התכנון והבניה המפורטות לעיל ונתפס בפסיקה כחמור. על אחת כמה וכמה אמורים הדברים כאשר מדובר באי ציות - בחירה של הנאשם שלא לבצע גזר שניתן נגדו.

1. מידת הפגיעה בערך החברתי המוגן

לעניין עוצמת הפגיעה ישקול בית המשפט את השיקולים הבאים:

• 1. היקף העבירה. מדובר בעבירה רחבת היקף.
  2. הסיכון שהעבירה יוצרת. לא ידוע על סיכון מיוחד שהעבירה יצרה. עם זאת, בינוי שאין לו היתר לא עבר את ההליך התכנוני אשר אחת מתכליותיו היא וידוא שהוא אכן תקין ואינו מסוכן.
  3. הרווח שמביאה העבירה לנאשם. ביצוע העבירה היטיב את מצבו של הנאשם. עם זאת, לא מדובר בבניה עסקית.
  4. התמשכות העבירה אל מול התנהגות הרשויות. עסקינן באי ציות שלישי לגבי בניה הקיימת מעל 15 שנים. לא הוכח פסול בהתנהלות התביעה, ואף לא בהתנהלות רשויות רישוי הבניה.

בנסיבות העבירה דנן ניתן לומר כי מדובר בעבירה חמורה אשר הנאשם בחר לבצעה ביודעין, חרף הרשעותיו הקודמות.

1. מדיניות הענישה הנוהגת
   1. במקרים חמורים מתבקשת הטלת קנס יומי, תוך שרמת העונש בגין מרכיב זה עומדת על 600 ₪ ליום הפרה (ראו: ע"פ (י-ם) 50877-01-15 אבו רמילה נ' מדינת ישראל (23.2.2015)). במקרה דנן לא נתבקשה הטלת קנס יומי.
   2. ב-תו"ב (י-ם) 72129-07-17 מדינת ישראל נ' סאאד סלאח (31.10.2018) נגזרו על הנאשם מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים וכן קנס בסך 29,200 ₪ בגין אי ציות שני לצו התאמה של 190 מ"ר בשכונת ואדי ג'וז בירושלים. באותו עניין לא הוכח קידום הכשרת הבינוי ולכל היותר נטען שהוגשה בקשה לתכנית מתאר נקודתית.
   3. ב-ת"פ (י-ם) 12292/11 מדינת ישראל נ' עבדאללה אבו פרחה (23.10.2012) דן בית משפט זה באי ציות משך 296 יום לצו התאמה של בינוי בשטח של 520 מ"ר. על הנאשם נגזר באותו עניין, בין היתר, קנס כולל של 170,000 ₪. בהנחה שסכום זה כלל את הסך של 29,200 ₪ כעונש הבסיס המירבי לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, מתקבל קנס יומי של 475 ₪ ליום.
   4. ב-תו"ב (ק"ג) 63696-11-14 מדינת ישראל נ' מיכאל פוסטילניק (26.5.2015) נגזר על הנאשם, בין היתר, קנס של 20,000 ₪, בגין אי ציות במשך 14 חודשים לצו התאמה של 23 מ"ר, תוך שהריסת הבינוי הושלמה בסמוך להגשת כתב האישום. ערעור הנאשם על גזר הדין (עפ"א (ב"ש) 31788-10-15) נדחה ביום 10.11.2015.
   5. ב-תו"ב (י-ם) 64586-07-17 מדינת ישראל נ' פקיה (18.11.2018) נדון אי ציות שמשכו כחודשיים וחצי לצו התאמת תוספת בנייה המצויה בשכונת בית חנינה בירושלים, בשטח של כ-390 מ"ר ומרפסות בשטח של כ-12.6 מ"ר. בנסיבות העבירה שכללו הימצאות בהליך הכשרה נגזרו של הנאשם: מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים וקנס כספי בסך 25,000 ₪. בהתחשב בזמן שחלף עד שמיעת הטיעונים לעונש והן לאחריה, מועד כניסתו לתוקף של צו הריסת הבינוי או התאמתו להיתר בניה נדחה ב-6.5 חודשים.
   6. ב-תו"ב (י-ם) 69835-06-17 מדינת ישראל נ' נוהא מוסטפא (14.7.2019) נגזר דינה של נאשמת אשר הורשעה על פי הודאתה באי ציות ראשון, במשך 21 חודשים (ובפועל, עד מתן גזר הדין - במשך 51 חודשים), לצו התאמה של 100 מ"ר בשכונה עיסוויה בירושלים. בנסיבות מצוקתה של הנאשמת והעדר אופק תכנוני והליך תכנוני, נגזרו עליה מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך תקופת תנאי של 3 שנים וקנס בסך 15,000 ₪. ערכאת הערעור התערבה בגזר הדין רק לעניין מועד ביצוע צו ההתאמה וקבעה שזה יידחה ב-10 חודשים לאחר מועד גזר הדין המקורי (עפמ"ק 14186-09-19; 5.11.2019).
   7. ב-תו"ב (י-ם) 72057-01-17 מדינת ישראל נ' חסאם עאבדין (14.7.2019) נגזר דינו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו באי ציות ראשון, במשך 3 חודשים (ובפועל, עד מתן גזר הדין - במשך 34 חודשים), לצו התאמה של 100 מ"ר בשכונת בית חנינה בירושלים. בנסיבות קשייו הכלכליים של הנאשם נגזרו עליו מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך תקופת תנאי של 3 שנים וקנס בסך 22,000 ₪. ביצוע צו ההתאמה נדחה ב-4 חודשים.
   8. ב-תו"ב (י-ם) 72113-07-17 מדינת ישראל נ' סאלם מוחמד סאלם עבידיה (30.10.2019) נגזר דינו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו באי ציות רביעי, במשך חודשיים (ובפועל, עד מתן גזר הדין - במשך 29.5 חודשים) לצו התאמה של 152 מ"ר בשכונת ג'בל מוכבר בירושלים. בנסיבות מצבו הכלכלי הלא שפיר של הנאשם נגזרו עליו מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך תקופת תנאי של 3 שנים וקנס בסך 24,000 ₪. ביצוע צו ההתאמה נדחה ב-5.5. חודשים.
   9. ב-תו"ב (ק"ג) 10894-03-15 הוועדה המקומית לתכנון ובניה קרית גת נ' אליהו מרקוביץ (12.11.2015), במסגרת הסדר עונשי, נגזר על הנאשם, בין היתר, קנס של 25,000 ₪ בגין אי ציות במשך שנה וחצי לצו התאמה של 25 מ"ר.

עולה כי הענישה בגין עבירות כגון דא כוללת: מאסר על תנאי של עד 6 חודשים למשך עד שלוש שנים; עד הקנס המרבי הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין (29,2000 ₪) בתוספת קנס יומי בסך 500-1,400 ₪, ככל שמדובר בעבירה שיש לה יסודות כלכליים (וכן מאסר חלף קנס); התחייבות עד לסכום הקנס. בנוסף ניתנת דחייה של 3-12 חודשים בביצוע צו ההתאמה.

1. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

מתוך רשימת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המנויות בסעיף 40ט(א) לחוק העונשין, רלוונטיות לענייננו הנסיבות הבאות (מספריהן להלן - כמספריהן בחוק):

(1) התכנון שקדם לביצוע העבירה - עבירות בתחום התכנון והבניה הן עבירות מתוכננות. הן דורשות התארגנות מוקדמת, גיוס משאבים כלכליים נכבדים וכן שכירת אנשי מקצוע שיבצעו את העבודות האסורות. הבחירה של הנאשם שלא לציית לצו ההתאמה היתה בחירה מודעת מראש.

(3) הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה - תוצאת המחדל של אי קיום צו ההתאמה היתה צפויה מראש.

(4) הנזק שנגרם מביצוע העבירה - הקמת מבנה והותרתו על תילו ללא היתר ובניגוד לצו ההתאמה מהווה פגיעה חמורה בכלל הערכים המוגנים.

(5) הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה - טענותיו של הנאשם לגבי קשיים תכנוניים לא הוכחו בכל דרך ולא פורטו כלל. האחריות לאי ציות, מבלי לנקוט בהליך תכנוני היא על כתפי הנאשם בלבד.

1. עונש קנס - מצבו הכלכלי של הנאשם

מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס.

ברי כי מצבו הכלכלי של הנאשם אינו שפיר נוכח שכרו הצנוע והנטל להחזיק משק בית הכולל 4 ילדים קטנים.

1. מתחם העונש ההולם

נוכח נתוני חומרת העבירה שבפני נראה כי מתחם הענישה הראוי לעבירת אי ציות לצו התאמה שניתן לגבי בינוי רחב היקף שאינו כלכלי ובהינתן מצב כלכלי לא משופר של הנאשם הוא:

• מאסר על תנאי של עד 6 חודשים למשך עד 3 שנים;
• עד מלוא הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין (29,200 ₪; ובכל מקרה לא פחות מ-20,000 ₪);
• קנס מותנה (התחייבות) עד לגובה הקנס;
• דחיה של 3-12 חודשים בביצוע צו ההתאמה.

השלב השני: נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

1. מתוך רשימת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המנויות בסעיף 40יא לחוק העונשין, רלוונטיות לענייננו הנסיבות הבאות:

(2) הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם - ברי כי עונש כספי ישפיע על הנאשם ומשפחתו.

(4) נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב - הנאשם הודה במיוחס לו.

(5) מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה -

• 1. עיון בכתב האישום בגין עבירת הבניה שהוגש במסגרת תיק ת.פ. 9953/2004 מעלה כי בשנת 2004 בנה הנאשם: קומת מרתף בשטח של כ-40 מ"ר; קומה נוספת בשטח של כ-110 מ"ר; מרפסת מקורה בשטח של כ-6 מ"ר.
  2. לבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה שהגיש הנאשם לתיק המקורי ביום 18.12.2007 הוגש תדפיס לגבי הגשת בקשה לתכנית מתאר נקודתית 10647 אשר תכשיר את הבניה מושא דיוננו. אין תיעוד לגבי התקדמות אותה בקשה.
  3. מגזר הדין שניתן ב-ת.פ. 4346/2009 עולה כי הנאשם הציג תצהיר של אדריכל אשר הוכיח התקדמות בהליכי תכנון להכשרת העבירה (המסמך לא נסרק לתיק האמור). כמו כן נטען כי הנאשם מילא ואטם את שטח המרתף (40 מ"ר) לשם האפשרות לקידום הליך הוצאת היתר.
  4. בתחילת דיון הטיעונים לעונש הוצג על ידי הסניגור תצ"ר מאושר בתיק שמספרו 1078/2009. הסניגור לא עמד על הגשת המסמך לתיק ולא ברור שיש המשך של ממש לנסיונות התכנון. יש להדגיש כי גם הנאשם עצמו טען בעל פה בלבד לטיפול על ידי מהנדס, לא ברור מתי, ומבלי שהטיפול נשא פרי כלשהו.
  5. גם עיון במערכת המידע הגאוגרפי (GIS) באתר המרשתת של עיריית ירושלים הפתוח לכל, לפי קואורדינטות העבירה, לא העלה קיומו של הליך רישוי בנוגע לבינוי מושא ההליך דנן.

כללו של דבר, הנאשם אינו פועל לתיקון תוצאות העבירה. לא הוצגו ראיות לשקידה על הליך תכנוני שיש בו כדי להכשיר את העבירה. הבינוי האסור גם לא נהרס.

(6) שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק; ואולם כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו - הנאשם הודה באישום ללא צורך בניהול הליך הוכחות.

השלב השלישי: מיום 10.7.2012שיקולי שיקום ושיקולים של הגנה על שלום הציבורתיקון מס' 113

1. אין במקרה דנן שיקולי שיקום ושיקולים של הגנה על שלום הציבור אשר יש בהם כדי להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 104 (ה"ח 241)
2. הערות טרם חתימה
   1. כלל ההוראות בתיקים הקודמים בעניין המאסר על תנאי של הנאשם נבדקו על ידי בית המשפט בתיק כאן. נמצא כי כולן תקפות ואכן מוטל על הנאשם מאסר על תנאי חב הפעלה למשך חודשיים.
   2. בקציבת המועד להסרת הבינוי הבאתי בחשבון את חלוף הזמן מאז דיון הטיעונים לעונש, כפי שגם צויין בסופו של הדיון.
   3. בנסיבות העניין דרישותיה העונשיות של המאשימה לא היו על הצד הגבוה ולא בכדי ניתנה הסכמתו המיידית של הסניגור לכלל הדרישות. בעניין המאסר בפועל, מדובר בעונש שהוא חב הפעלה ללא שיקול דעת לבית המשפט.
   4. מועד ריצוי המאסר נקבע בהתחשב באילוצי לוחות השנה הרלבנטיים (העברי והמוסלמי). גם מועד תשלום הקנס נקבע בהתחשב באילוצים האמורים. המועדים סונכרנו.
   5. לשם עמידה בהוראת סעיף 54 לחוק העונשין, במקביל להטלת מאסר על תנאי חדש מוטל על הנאשם גם מאסר בפועל של חודש - אשר ירוצה בחופף לריצוי המאסר על תנאי שכעת אני מורה על הפעלתו.

התוצאה

1. לאור כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
2. אני מפעיל מאסר על תנאי חב הפעלה מתיק 3847/2013 למשך חודשיים. לשם ריצוי המאסר, הנאשם יתייצב במתקן השב"ס ביום 9.2.2020. על הסניגור לתאם זאת.
3. מאסר בפועל לתקופה של חודש. ריצוי המאסר, הנאשם יתייצב במתקן השב"ס ביום 9.2.2020. על הסניגור לתאם זאת.

מאסר זה ירוצה בחופף למאסר שנגזר בסעיף 22(א) לעיל.

1. ככל שטרם יום 9.2.2020 ישיג הנאשם אישור הממונה על עבודות שירות לריצוי המאסר (חודשיים - לפי סעיפים 22(א)-(ב) לעיל) בדרך של עבודות שירות, יתחיל הנאשם לרצות את המאסר (חודשיים - לפי סעיפים 22(א)-(ב) לעיל) במועד האמור בדרך של עבודות שירות.
2. מאסר על תנאי לתקופה של 3 (שלושה) חודשים והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום 7.10.2020 לא יעבור הנאשם כל עבירה על דיני התכנון והבניה.
3. קנס כספי בסך 20,000 ₪ ב-40 תשלומים חודשיים שווים רצופים החל ביום 15.6.2020 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן. ככל שהקנס לא ישולם אזי ייאסר הנאשם למשך 80 יום. לעניין ביצוע תשלום חלקי יחולו הנחיות סעיף 71 לחוק העונשין.
4. מועד כניסתו לתוקף של צו הריסת הבינוי או התאמתו להיתר בניה שהוטל ב-ת"פ 9953/2004 נדחה ליום 7.10.2020.

המזכירות תתייק גזר דין זה ב- ב-ת"פ 9953/2004.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט"ו טבת תש"פ, 12 ינואר 2020, במעמד ב"כ הצדדים והנאשם.