זו החלטה לביטול צו איסור שימוש שניתן נגד כלי צמ"ה 114-402.

הצו ניתן ביום 5.3.18 ע"י קצין משטרה לאחר שנרשם דו"ח תנועה נגד נהג בשם עדנאן אבו אלעסל שנתפס נוהג ברכב בהיותו בלתי מורשה לנהיגה.

בקשה זו הוגשה ע"י הבעלים של הרכב.

ב"כ המבקש טוען בבקשתו והן במהלך הדיון באמצעות המבקש עצמו כי הכלי היה בשטח עבודה עם הנהג הקבוע המורשה לנהוג בו. אותו נהג חש ברע ובהעדרו, נהג אותו עובד של המבקש על הכלי ללא רשות.

המבקש הסביר בדיון כי הנהג הקבוע הלך הביתה תוך שהשאיר את המפתח בתוך הכלי.

לא הוגש תצהיר מצד הנהג הקבוע, שגם לא נכח בעת הדיון.

במהלך הדיון, הוגש תצהיר מטעם המבקש, בו מתואר כי הנהג הקבוע התיר לאותו נהג לנהוג ברכב ללא ידיעתו או הסכמתו.

ב"כ המשיבה התנגדה לביטול הצו, תוך הפנייה לנסיבות המקרה.

מסתבר כי השוטר הבחין בכלי שיצא בנסיעה מהירה לאחור מהשטח לתוך מעגל התנועה וכמעט גרם לתאונה.

עולה – איפוא – מנסיבות המקרה כי , בין אם הנהג קבוע השאיר את המפתח של הכלי בתוך הכלי ובין אם מסר את המפתח בפועל אל הנהג הבלתי מורשה, לא היתה כל השגחה על הכלי מצד המבקש או גורם מורשה מטעמו

אין אני סבור כי המבקש יכול להשתחרר מאחריותו למה שנעשה בכלי בטענה כי השימוש נעשה שלא בידיעתו או הסכמתו.

חובה היתה על המבקש לדאוג להשגחה ראויה על הכלי בהעדר אותו נהג קבוע, לוודא כי המפתח לא יישאר ללא פיקוח או בתוך הכלי, וחובת פיקוח, הדרכה והנחיות מתאימות לעובדים כדי למנוע מנהיגה בכלי ע"י נהג בלתי מורשה.

ב-רע"פ 5608/17 מצדר נ' מ"י נקבע כי " לא בכדי נחקק כלל המטיל אחריות וחובה על בעל הרכב – בין שהוא אדם פרטי ובין שהוא חברה – למניעת שימוש שיש בו כדי לסכן אחרים בכלי רכב , אשר מעצם טיבו הינו מכשיר רב עוצמה ששימוש בלתי זהיר בו עלול להביא לפגיעה קשה בנהגים עוברי אורח".

מכל המובא לעיל, לא עומדת לזכות המבקש ההגנה הקבועה בחוק, לא הוכח כי עשה "ככל שיכולתו", אם בכלל, למנוע הנהיגה ולכן אני מחליט לדחות את הבקשה.

להודיע תוכן החלטה לצדדים .

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ח, 15 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.