לפניי בקשת הנתבעת למשלוח הודעה לצד שלישי כנגד מבוטחת התובעת.

דין הבקשה להידחות וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

עניינה של התובענה הינו בשיפוי התובעת בגין הסכומים ששילמה למבוטחה בקשר עם תאונת הדרכים שאירעה ביום 01.06.2017.

הנתבעת שילמה למבוטח התובעת את דמי ההשתתפות העצמית. עניין זה אינו רלוונטי לתביעה שהוגשה בתיק זה שכן הנתבעת אינה נתבעת עתה לשלם את הסכום האמור. סכום התביעה הינו הסכום ששילמה התובעת למבוטחה לאחר שניכתה את דמי ההשתתפות העצמית.

הרציונל העומד מאחורי המוסד של הגשת הודעה לצד שלישי הינו טענה של נתבע כי במידה והתובענה כנגדו תתקבל הרי שמכוח היחסים שבינו לבין הצד השלישי על הצד השלישי לשפותו בגין כל סכום שיחויב הנתבע לשלם לתובע.

רציונל זה אינו מתקיים בענייננו. לא רק שהנתבעת אינה חולקת על מעורבותה בתאונה אלא גם שאם התובענה כנגדה תתקבל ברי כי עליה לשלם לתובעת את הסכום שייקבע. עליה ולא על מבוטח התובעת.

בשולי הדברים אציין כי בנסיבות בהן טענתה של הנתבעת נוגעת לשאלת היקף הנזקים שנגרמו הרי שתשלום ההשתתפות העצמית מעורר שאלה ביחס לגובה הנזק לו טוענת הנתבעת אך מובן כי עניין זה יתברר בתובענה גופה.

אין כמובן מניעה כי הצדדים ישוחחו ביניהם בניסיון להגיע להסכמות קודם לדיון.

סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

הוצאות ההליך יובאו בחשבון בפסק הדין.

ניתנה היום, ה' אדר ב' תשע"ט, 12 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.