07 פברואר 2019

לפני:

כב' הרשמת מרב חבקין

החלטה

החלטה זו עניינה בקשת הנתבעת 1 (להלן – הנתבעת) להורות לתובע להפקיד ערובה להבטחת כיסוי הוצאותיה.

1. תיק זה עניינו תביעה לתשלום שכר עבודה וזכויות נוספות בגין עבודת התובע באתר בנייה אשר בו על פי הנטען ביצעה הנתבעת פרויקט בנייה.

2. לאחר עיון במסמכים שבתיק, בבקשה ובתגובת התובע באתי לכלל מסקנה שיש לדחות את הבקשה. אפרט נימוקיי להלן.

3. ביום 2.9.16 נכנסה לתוקף הוראת תקנה 116 א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 שכותרתה "ערובה לתשלום הוצאות" הקובעת בזו הלשון:

(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר,

לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של

נתבע.

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת

המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954(סדר הדין האזרחי), התשכ"ט- 1969, יורה שופט בית הדין

או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום

הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה

להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע

את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט

בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים

שירשמו.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא

הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת

אם הורשה התובע להפסיקה."

4. בהתאם להוראה זו שעה שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיובו בהפקדת ערובה, למעט המקרים המנויים בסיפא סעיף קטן (א) היינו - המצאת ראשית ראייה; הוכחת יכולת פירעון; טעמים מיוחדים.

במקרה זה התובע אזרח אריתריאה, היינו אינו תושב ישראל או מדינה החלה עליה אמנת האג.

5. בתביעה טוען התובע, כי עבד כחודשיים באתר הבנייה. לטענתו, לא שולם לו שכר עבודה עבור עבודתו והוא עותר לתשלום שכרו בצירוף פיצויי הלנת שכר וכן זכויות סוציאליות שונות מכוח צו ההרחבה בענף הבנייה. על פי כתב התביעה מנהליו של התובע היו יקי ותאמר.

6. הנתבעת בכתב ההגנה טענה, כי לא העסיקה עובדים, אלא התקשרה באותה תקופה עם קבלני משנה, אשר זהותם פורטה בכתב ההגנה. עוד נטען, כי יקי הוא מנכ"ל הנתבעת ותאמר הוא מנהל העבודה מטעמה, אך אין בעובדה כי התובע מכיר אותם לבסס טענה בדבר יחסי עבודה (סעיפים 11 – 12 לכתב ההגנה).

7. עוד ראוי לציין כי התובע עתר למתן צו איכון על מספר הטלפון הנייד שהיה ברשותו לטענתו בתקופה הרלבנטית. הנתבעת התנגדה לבקשה בין היתר בשל העובדה כי לשיטתה לא הוכחשה עצם שהותו של התובע באתר מסוים. מכאן, כי העובדה שהתובע עבד באתר עבודה בו ביצעה הנתבעת פרויקט בנייה היא כשלעצמה אינה מוכחשת. הנושא שבמחלוקת הוא אפוא זהות המעסיק. לטעמי, בהינתן הסכמה לכך שהתובע עבד באתר של הנתבעת, נלמדת גם ראשית ראייה לתביעתו, וזאת בנסיבות המיוחדות של הליך זה בהן קבלן משנה שצורף (נתבעת 2, להלן גם- הנתבעת הנוספת) טוען בכתב הגנתו, כי דווקא הנתבעת היא שהעסיקה את התובע.

שאלת חיוב הנתבעת בתשלום זכויות התובע היא עניין עובדתי ומשפטי מורכב. על כן, בנסיבות מסוימות די יהיה בהנחת ראשית ראייה לעצם העבודה באתר העבודה ולאי תשלום הזכויות על מנת להיפטר מהחובה להפקיד ערובה. הבדיקה, האם מדובר במצב המקים אחריות למזמין העבודה, מחייבת בחינה מעמיקה של תבנית ההתקשרות ושל מכלול נסיבות העניין. יש להדגיש עוד, כי ככלל במקרים מסוג זה, מרבית הראיות והמידע מצויים דווקא בידי הנתבעים ולא בידי התובע (העובד).

8. אשר לטענת הנתבעת, כי אפשר שהתובע הועסק על ידי גורם שלישי, שהוא קבלן משנה נוסף עמו התקשרה ושמו צוין בכתב ההגנה, ראוי כי נושא זה ילובן במסגרת דיון הוכחות, ומכל מקום טענה זו סותרת את גרסת הנתבעת הנוספת בכתב הגנתה. בשלב הנוכחי נבדקת קיומה של ראשית ראייה. העובדה, כי התובע עבד באתר של הנתבעת, יחד עם טיעוני הנתבעת הנוספת, מספקת בשלב זה של הדיון.

9. למעלה מהדרוש, אף אם ניתן להגיע למסקנה משפטית שונה בכל הנוגע לקיומה של ראשית ראייה, דעתי היא, כי בנסיבות כגון אלה מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לסטות מהכלל בדבר חיוב בהפקדת ערובה.

10. מדובר בעובד זר, אשר גם אם אקבל את טענת הנתבעת, כי הועסק על ידי קבלן משנה שלה, הרי שלטענתו שכרו לא שולם. אני סבורה כי יהיה זה בלתי צודק להקשות את דרכו של התובע לבית הדין ולפגוע בזכותו לגישה לערכאות. תוצאה של חיוב התובע בהפקדת ערובה בהתייחס לתביעה מסוג זה, שעניינה (בין היתר) הזכות הבסיסית והיסודית ביותר במשפט העבודה – קבלת שכר עבודה - אינה מתיישבת עם מגמת בתי הדין לעבודה להקל על זכות הגישה לערכאות של העובדים המוחלשים – ובכלל זה העובדים הזרים. לנוכח האמור, מתקיימים במקרה זה טעמים מיוחדים המצדיקים שלא לחייב את התובע בהפקדת הערובה.

גם לאחר כניסתה לתוקף של התקנה נדרש בית הדין להביא בחשבון את "המיוחד שבמשפט העבודה" ( השווה: ד"ר י. לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, מהדורת 2016, פרק 13 עמ' 29). זאת ועוד, בבג"ץ עדאלה (בג"ץ 7016/16 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' שרת המשפטים ואח' (17.9.18)) נפסק, כי בצד הנחיה כללית בתקנה לחייב תובע זר בהפקדת ערובה מוקנה לבית הדין לעבודה "שיקול דעת רחב לפטור מהפקדת ערובה במקרה מתאים". לאור המפורט לעיל, מצאתי, כי יהיה נכון וצודק שלא לחייב בערובה במקרה זה.

11. לסיכום, שעה שאין מחלוקת לגבי עצם הצבת התובע באתר עבודה של הנתבעת, ובהתחשב בעובדה כי מדובר בתביעה לשכר עבודה (בין היתר), אני סבורה כי אין זה צודק להקשות על זכות הגישה של התובע לערכאות. אין בכך להביע כל עמדה לגבי סיכויי ההליך הן ביחס לנתבעת והן ביחס לנתבעת הנוספת.

אשר להוצאות- הואיל והבקשה נדחתה, תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 1,500 ₪ בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, ב' אדר א' תשע"ט, (07 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.