02 מאי 2018

1. לפני תביעת התובעת אשר הוגשה באמצעות אחותה, הגב' רייטן, כנגד החלטת הנתבע, שדחתה תביעתה לגמלת סיעוד עקב הכנסות גבוהות.

2. התובעת ילידת שנת 1936 הגישה בתאריך 7.2.18 תביעתה לנתבע לצורך קבלת סיוע של מספר שעות ביום.

3. אין מחלוקת כי לתובעת הכנסה חודשית מפנסיה חודשית מבנק ישראל בגובה בסך 37,891.

4. בדיון שנערך ביום 24.4.18 הוסיפה גב' רייטן וטענה את הדברים הבאים:

"אחותי היא אזרח ישר. כל ימי חייה הזרימה כספים לביטוח לאומי ועכשיו זה רגע מאוד קריטי בחייה.

בשבוע שעבר הוא ניסה לכפות עלי להביא עו"ד ואני התנגדתי ולבסוף הוא הציע לי למנות עו"ד. מימון עו"ד עולה בהרבה על שעת סיעוד יומית לאחותי. זה קטנוני.

למה כל כך משתדלים לפגוע בסוף חייה, למה?! אני מדברת מעומק נשמתי.

אחותי מקבלת פנסיה ברוטו כמו שכתב בביטוח לאומי אבל הנטו זה 25,000 ₪.

אין לי כל עניין בזה, אני מפקירה חיים פרטיים שלי.

אין ארוחות חינם, כשאדם חסר ישע הוא משלם על כל פיפס (דבר קטן - סלנג), הון".

5. התובעת קיבלה מכתב מהנתבע הנושא תאריך 8.2.18, במסגרתו הוסבר לה, כי על פי סעיף 224 ד' (1) לחוק הביטוח הלאומי, אחד התנאים לקבלת גמלת סיעוד הוא, שהכנסת המבוטח אינה עולה על הסכום הקבוע בתקנות, ומאחר והכנסתה הממוצעת לחודש עולה על הסכום הקבוע בתקנות, לא נבדקו תנאי הזכאות הנוספים הקבועים בחוק, ותביעתה לגמלת סיעוד נדחתה.

הנתבע הפנה את התובעת להעזר בסיוע הניתן ממתנדבי מחלקת יעוץ לקשיש אצל הנתבע ולזכותה לעובד זר מרשויות ההגירה.

6. סעיף החוק הרלוונטי לעניינה של התובעת הוא סעיף 224 (ד) לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כי הזכות לקבלת גמלת סיעוד ושיעור הגמלה, מותנים במבחני הכנסה שייקבעו בתקנות:

"(1) הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים."

7. בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעודי) (מבחני הכנסה לקביעת הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ"ח-1988 (להלן - התקנות), נקבע מה הם מבחני ההכנסה ושיעור הגמלה לה זכאי מבוטח אשר הוכר כזכאי לביטוח סיעודי.

תקנה 4 קובעת כי:

4. (א) לצורך חישוב הכנסתו החדשית של אדם תובא בחשבון ההכנסה שהיתה לו בשלושה חדשים רצופים מתוך ארבעת החדשים האחרונים שקדמו לחודש שבו הוגשה התביעה לגימלת סיעוד (להלן – התקופה הקובעת).

(ב) מההכנסה שהיתה לאדם בתקופה הקובעת ינוכו הסכומים הבאים שהוא שילם בעד אותה תקופה:

(1) מזונות לפי פסק דין ששילם ...

(2) תשלומים למימון הוצאות אחזקה ...

(3) דמי שכירות ששילם בעד דירה ...

(ג) ההכנסה החדשית והשכר הממוצע לענין תקנה 2 ייקבעו כדלקמן:

(1) ההכנסה החדשית תהיה ההכנסה שהיתה לאדם בתקופה הקובעת כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), מחולקת בשלוש;

(2) השכר הממוצע יהיה הסכום הכולל של השכר הממוצע בשלושת החדשים שבתקופה הקובעת, מחולק בשלוש. "

8. תכלית גמלת הסיעוד לקשישים, כפי שהיא עולה מהוראות החוק והתקנות, הינה לסייע למעוטי יכולת ולא למי שיש בידו אמצעים לשלם בעצמו בגין שירותי סיעוד. ולפיכך החוק לוקח בחשבון את ההכנסות הריאליות של המבוטח (ראה: עב"ל 1394/00 רחל לאופמן - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 30.4.2003). גמלת הסיעוד הינה גמלה סלקטיבית. בניגוד לקצבת הזקנה בגיל המוחלט המשולמת באופן אוניברסלי למבוטחים, בחר המחוקק לקבוע קריטריונים לקבלת גמלת הסיעוד.

9. לאור הכנסת התובעת, ובהנתן הוראות הדין הקיימות כאמור לעיל, לא קיימת לתובעת זכאות לגמלת סיעוד.

מומלץ לתובעת לפנות כפי שהוצע לה, למתנדבי יעוץ לקשיש אצל הנתבע על מנת לבחון אפשרויות לקבלת הסיוע הנחוץ לה בתשלום או בדרך אחרת שאינה במסגרת גמלת הסיעוד לפי חוק.

18. לאור כל האמור לעיל - התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

19. לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ח, (02 מאי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.