ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ירון מינטקביץ) מיום 21.1.18 בת"פ 7815-06-16.

כללי

1. המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים והחזקת סכין. המערער נדון לשבעה חודשי מאסר בפועל וארבעה חודשי מאסר על תנאי על עבירת אלימות נגד בן משפחה או החזקת סכין. הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר בפועל.

2. ואלה המעשים: ביום 29.5.16, על רקע ויכוח, סטר המערער למתלוננת, אשתו, בביתם שבעיסוויה, בעט בה, שרט אותה, תפס את ראשה בידיו, הדף אותה וגרם לה לחבלות. המערער דחף את בנם המשותף בן העשר, שניסה להגן על אמו. לאחר מכן, איים המערער על המתלוננת כי אם תיקח את הילדים מהבית יפגע בה וישרוף את הבית. המערער יצא מהבית ונעצר בעיסוויה כשעל גופו סכין.

טענות הצדדים

3. ב"כ המערער עותר לביטול רכיב עונש המאסר בפועל וטוען כי נוכח תהליך השיקום המוצלח שעבר המערער, יש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולקבוע כי המאסר - גם אם יהיה ארוך יותר מזה שהומלץ - ירוצה בעבודות שירות. הסנגור טוען כי המערער השתתף בקבוצה טיפולית ונתרם ממנה רבות. לעמדתו, מדובר בהליך טיפול ושיקום מוצלח אשר כתוצאה ממנו ומעצם ההליך המשפטי המרתיע, יש מקום לחרוג לקולה ממתחם הענישה המקובל ולהימנע משליחתו של המערער למאסר בפועל. הודגש עוד כי מדובר במקרה המצדיק סטייה ממתחם הענישה. בנוסף, כיום המערער שינה מקום תעסוקתו ומאסר בפועל יפגע גם בילדיו ואף האינטרס הציבורי לא יצא נשכר מכך. שיקום בתיקי אלימות במשפחה הנו עקרון על הגובר על השיקולים האחרים. כיום בני הזוג אינם מתגוררים יחדיו.

ב"כ המשיבה טען כי לא נפל פגם בגזר דינו של בית משפט קמא. בית משפט קמא רשאי לשקול שיקולי שיקום ואף עשה כן, ולאור כך נקבע העונש בתחתית המתחם. יש ליתן תגובה מחמירה לאלימות בה נקט המערער ובגין מעשיו. באה הפניה לפסיקה בעבירות אלימות במשפחה ואף שהיה באותם מקרים הליך שיקום –הוטלו עונשי מאסר.

תסקיר שירות המבחן

4. מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער, יליד 1982, עולה כי הינו נשוי ואב לחמישה ילדים, עד למעצרו התגורר עם משפחתו בעיסוויה ועבד כטכנאי גז עצמאי. בעברו הרשעה בהסעת שוהים בלתי חוקיים, בגינה נדון בשנת 2008, בין היתר, למאסר בפועל. המערער הודה בביצוע העבירות, גילה אמפתיה כלפי המתלוננת, אך עמדתו ממזערת ומצמצמת. המערער שולב בקבוצה טיפולית ייעודית, שירות המבחן התרשם כי הוא נתרם מהטיפול אך פירט כי עודנו נמצא בתחילת התהליך, ואפיין אותו כבעל קושי להתמודד במצבי לחץ ולהגיב לאחר שיקול דעת. הומלץ להימנע משליחתו למאסר בפועל או להסתפק במאסר קצר שירוצה בעבודות שירות.

דיון

5. לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, האחריות שלקח על המעשים, הבעת חרטה, ההליך הטיפולי הממושך שעבר ונתרם ממנו והרצון לשקם את מערכת היחסים עם בת זוגו. כמו כן, במכלול השיקולים לקולה יש להתחשב במצבו המשפחתי והכלכלי של המערער. לחובת המערער נזקפת חומרת העבירות שביצע. המערער פגע בשלומה הפיזי, בביטחונה ובכבודה של המתלוננת, רעייתו, וגרם לה לחבלות. המערער דחף את בנם, בן העשר, שניסה להגן על אמו, ואיים על המתלוננת. בית משפט קמא פירט בגזר הדין את הערכים המוגנים שנפגעו ומידת הפגיעה כתוצאה ממעשיו החמורים של המערער. במקרים מן הסוג הנדון לפנינו, על בית המשפט להציב נורמה ברורה וחד משמעית, לפיה אדם הנוטל לעצמו את החירות לנקוט בדרכי אלימות כלפי בן משפחה ישלם מחיר משמעותי על מעשיו. העונש צריך להלום לא רק את חומרת המעשים, אלא גם לבטא את ההרתעה הנדרשת למניעת הישנות מעשים כאלה בעתיד (ר': ע"פ 4732/10 מדינת ישראל נ' פלוני (2012)). כך גם בנוגע עם עבירת החזקת הסכין. יחד עם זאת, לאור הליך השיקום המשמעותי אותו עבר המערער, הליך הנתמך על ידי שירות המבחן, ניתן להקל בעונשו של המערער באופן שעונש המאסר בפועל יעמוד על 5 חודשים, ובמידה שהמערער יימצא מתאים ירוצה העונש בעבודות שירות.

הממונה על עבודות השירות ימציא חוות דעתו עד 31/8/18.

נקבע להמשך ליום 14/10/18 שעה 08:30.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לממונה על עבודות השירות ולצדדים.

ניתן היום, ו' באב, תשע"ח, 18 ביולי 2018, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.