התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת ע"ס של 19,870 ₪, עבור השבת חיובים בהם חויבה , עבור הוצאות שהוציאה ופיצויים שונים , בין היתר, על פי חוק הגנת הצרכן.

טענות התובעת:

1. התובעת טענה כי ביום 10/1/17 שלחה לנתבעת פקס' , באמצעות אתר "נתק" , ולמרות קבלת אישור מאותו אתר, לא נותקה התובעת משירותי הנתבעת . התובעת טענה כי פנתה לנתבעת מספר פעמים טלפונית , קיבלה הבטחה מנציגי השירות לאסוף את הציוד אולם מעל חצי שנה לא עשו כן ובמשך כל אותו זמן המשיכה הנתבעת לחייב אותה בתשלומים עד לחודש יוני 2017.

2. התובעת טענה כי הנתבעת הפרה את חוק הגנת הצרכן ולכן יש לחייבה בפיצוי המיוחד הקבוע בחוק וכן יש לחייבה בפיצויים עונשיים ובנוסף בפיצוי עבור עוגמת נפש, בזבוז זמן, הוצאות משפט, הוצאות טלפון ואחר.

טענות הנתבעת:

3. הנתבעת טענה כי לא רק שבקשת הניתוק לא הגיעה לידי הנתבעת אלא גם המנוי אליו מתייחסת התובעת אינו על שמה והודעת הניתוק כן על שמה, כך שייתכן ואין יריבות בין הצדדים.

4. הנתבעת טענה כי על פי תנאי האתר "נתק" בעצמו האחריות לוודא כי הודעת הניתוק התקבלה חלה על המשתמש, דהיינו על התובעת. הנתבעת הוסיפה וטענה כי רק ביום 25/6/17 יצרה התובעת קשר עם הנתבעת וביקשה לנתק את המנוי היות והיא חוברת לחברת יס ואז אכן נותק המנוי.

בדיון שנערך ביום 19/11/18 הוסיפה נציגת הנתבעת וטענה כי בדקה את פירוטי השיחות עם התובעת ולא מצאה שיחות שבוצעו לנתבעת או מהנתבעת לתובעת, עד למועד בו הודיעה התובעת טלפונית על הניתוק, אז גם בוצע הניתוק.

דיון והכרעה:

1. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות מצאתי כי דין התביעה להידחות.

2. התובעת לא הוכיחה כי ההודעה שנשלחה מחברת "נתק" אכן נקלטה אצל הנתבעת. האחריות לכך היא של התובעת, ואין להסתפק בהודעת חברת "נתק" שאין כל קשר בינה לבין הנתבעת. שורה של פסקי דין קבעה כי האחריות לוודא כי דבר הניתוק מגיע לידי הגוף ממנו מבוקש להתנתק הינה של המבקש להתנתק ואין אישור אתר "נתק" מחייבת את נותן השירות.

כך למשל נקבע בת"ק (ת"א) 53745/03/18 פורמן נגד בזק בינ"ל (פורסם בנבו):

"אני מקבלת את טענת הנתבעת, כי הודעת ביטול העסקה, נשלחה לאתר שהוא בבחינת צד שלישי שאינו קשור לנתבעת ולא פועל בשמה ומטעמה. כמו כן, עיון בתנאי שימוש של האתר (צורפו לכתב ההגנה) מלמד, כי תנאי השימוש כוללים אזהרה, לפיה אין אחריות מצדו לכך שהבקשות המוגשות באמצעותו יגיעו ליעדן או יביאו לניתוק מן השירות. תנאי השימוש של אתר "נתק" כוללים גם הוראה מפורשת שלפיה, על התובע לבצע פעולה נוספת לצורך השלמת הבקשה ולוודא הגעת בקשתו לספק הרלוונטי ובענייננו – אל הנתבעת".

כן ראה גם-

ת"ק (תביעות קטנות ק"ש) 58008-10-13 פליקס גופמן נ' בזק בינלאומי בע"מ (פורסם בנבו, 18.08.2014), שם נקבע כי "אתר נתק אינו מופעל על ידי הנתבעת ולא הובאה בפני כל ראיה המעידה על מחויבותה של הנתבעת לפעולות המבוצעות באמצעות אותו אתר. אדרבא, עיון באתר עצמו מלמד כי הוא שב ומזהיר, כי אין אחריות מצד האתר לכך שהבקשות המוגשות באמצעותו יגיעו ליעדן או יביאו לניתוק מן השירות.

התובע, הציג, אכן, הודעות דואר אלקטרוני שקיבל מאתר נתק, בתגובה לבקשתו להתנתק משירותי הנתבעת. ואולם, כאמור, עיון בנספחי תגובת הנתבעת מיום 7.8.14, מלמד כי חלקן התחתון של הודעות הדואר לא הוצג ובו נדרש הפונה, התובע, לבצע פעולה נוספת לצורך השלמת הבקשה.

התובע לא הוכיח כי ביצע פעולה שכזו, אך גם אם היה מוכיח כי המשיך והשלים את כל הפעולות הנדרשות דרך אתר נתק כדי להגיש בקשה לניתוק מן הנתבעת, עדיין באתר נתק נכתב מפורשות כי על מבקש השירות לוודא הגעת בקשתו לספק הרלוונטי ובענייננו – אל הנתבעת"..

כן ראו פסקי דין נוספים בעניין זה-

ת"ק (תביעות קטנות נת') 17143-05-13 בנימין בן סימון נ' בזק בינלאומי בע"מ (פורסם בנבו, 25.10.2015);ת"ק (תביעות קטנות פ"ת) 416-02-16 טל אבישר נ' סמייל טלקום בע"מ (פורסם בנבו, 10.08.2016);ת"ק (תביעות קטנות קריות) 19920-07-14 תמסגן יאלאו נ' בזק בינלאומי בע"מ (פורסם בנבו, 30.11.2014);ת"ק (תביעות קטנות י-ם) 35830-08-15 יהודית וייסברג נ' סמייל טלקום בע"מ (פורסם בנבו, 15.03.2016);ת"ק (תביעות קטנות פ"ת) 37025-11-17 דמיטרי זבלב נ' בזק בינלאומי בע"מ (פורסם בנבו, 25.03.2018)).

3. התובעת טענה כי פנתה לנתבעת רבות גם באמצעות שיחות טלפוניות. משטענה הנתבעת בכתב ההגנה כי רק ביום 25/6/17 פנתה אליה התובעת, הרי שהתובעת יכולה הייתה להוציא פירוט שיחות מאותה תקופה, על מנת להוכיח כי אכן התקשרה לנתבעת, היא ובני משפחתה. לו הייתה מציגה התובעת שיחה אחת לפחות שנעשתה אל מול הנתבעת באותה תקופה, קודם למועד בו מודה הנתבעת, ייתכן והיה הדבר יכול לשמוט את הקרקע תחת טענת הנתבעת כי לא היו שיחות עם התובעת קודם ליום 25/6/17. התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה ולא הראתה כי קודם למועד זה נמסרה הודעת ביטול, בעל פה או אחרת , לנתבעת .

4. בדיון טענה התובעת כי הנתבעת התקשרה אליה לאחר הודעת הניתוק, ביום 27/1/17, אולם טענה זו, בציון תאריך מדויק, לא צוינה כלל בכתב התביעה ויש לתת לכך את המשקל המתאים. לעניין שאר השיחות להן טענה התובעת, הרי שבעדותה אמרה כי ראתה כי החיוב לנתבעת ממשיך רק לאחר מספר חודשים (עמוד 1 שורות 20-21) והודתה כי אינה זוכרת מתי שוחחה עם נציגי הנתבעת (עמוד 2 שורה 15). משמיעת עדותה של התובעת לא ניתן לדעת בבירור מתי ניתנה הודעת הניתוק בעל פה, ולא מן הנמנע כי מדובר במועד אותה ציינה הנתבעת, בחודש יוני 2017 אז אכן נותק המנוי בפועל.

5. עוד יצוין כי התובעת לא הציגה כל ראיה כי התחברה לחברת יס ושילמה לחברה זו תשלומים מחודש ינואר , כך שגם אין כל ראיה כי התובעת חדלה להשתמש בשירותי הנתבעת מחודש ינואר 2017 ואילך.

6. גם אם הייתה מוכיחה התובעת כי שוחחה עם הנתבעת וביקשה לבטל את מנוי טלפונית, הרי שלצורך קבלת הפיצוי המיוחד על פי סעיף 31 א חוק הגנת הצרכן, היה עליה להציג אישור ניתוק בכתב, זאת לא יכולה הייתה התובעת לעשות, ולכן דרישתה לפיצוי המיוחד הייתה ממילא נדחית .

7. לאור האמור לעיל, כאמור, דין התביעה להידחות. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום, י"ב כסלו תשע"ט, 20 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.