בזיקה להחלטות קודמות, מצאתי לנכון כי ראוי להידרש לעמדת המשיבה לבקשה בטרם מתן החלטה בבקשה למתן היתר להמצאת כתבי טענות אל מחוץ לתחום המדינה.

לפי א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" מה' 12, עמ' 401, "גם כאשר מתמלאים התנאים שנקבעו באחץ מתקנות המשנה של תקנה 500, מסור לבית המשפט שיקול דעת האם להתיר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט. בין שיקוליו של בית המשפט למתן היתר כאמור מצוי השיקול אם בית המשפט הישראלי הוא הפורום הנאות לדיון בתובענה".

בשים לב לנתוני מקרה זה – סוכן של חברה זרה, כאשר נטען שהסכם הסוכנות הינו בעל-פה, ובמסגרת כל מסמך היוצא תחת ידיה של החברה הזרה (בין אם מדובר במכתב ביטול הסוכנות ובין אם מדובר במו"מ לצורך כריתת הסכם סוכנות כתוב) היא מפנה לתנאים כלליים החלים על התקשרויותיה, כאשר אותם תנאים אינם מוצגים, וכאשר מנוהל מו"מ ליצירת הסכם פורמלי אותה חברה עומדת הן על אותם כללים והן על מתן סמכות שיפוט שאינה בתחום ישראל – מוצדק במקרה זה לשמוע עמדת בעל הדין הזר, במסגרת שקילת נאותות הפורום במערכת המשפט בישראל.

המבקשת תדאג להמציא העתק כתב התביעה והבקשה למתן היתר לפי תקנה 500, וכן החלטות בית המשפט אשר ניתנו עד כה, כשהן מתורגמות לשפה האנגלית, לבעל הדין הזר, בתוך 30 ימים מהיום, תוך הבהרה כי על בעל הדין הזר להשיב לבקשה עד ליום 11.6.2018 .

ת.פ. למתן החלטה משלימה – 12.6.2018

ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ח, 11 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.