1. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית משפט השלום בפתח תקווה במסגרתו נדחתה תביעת המערערת כנגד המשיבות והיא חויבה לשלם להן הוצאות בסך 10,000 ₪.

2. המבקשת טוענת כי סיכויי הערעור טובים וכי ביצוע פסק הדין לא יאפשר השבת המצב לקדמותו, אם יתקבל הערעור, שכן מצבה הכלכלי של המבקשת אינו מאפשר לה לשלם את הסכום בו חויבה.

3. המשיבות מתנגדות לבקשה.

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להיעתר לה; כידוע הכלל הוא כי הגשת ערעור כשלעצמה אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין של הערכאה הדיונית. עיכוב הביצוע הוא החריג לכלל וזאת רק במקרים חריגים שאז על מבקש עיכוב הביצוע להוכיח 2 תנאים מצטברים, כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו כך שאם תדחה בקשתו עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך. בין 2 תנאים אלו מתקיים יחס של מקבילית הכוחות.

5. בענייננו, המבקשת הראתה סיכויים טובים לערעורה אך אין די בכך שכן כאשר משקלו של התנאי השני (מאזן הנוחות) גבוה, והמבקשת לא עמדה בנטל הנדרש בכל הקשור לתנאי זה. המבקשת טוענת בעניין זה כי מצבה הכלכלי דחוק היא מצויה בקשיים כלכליים חמורים וכי תשלום הסכום שנפסק לחובתה הוא מעל לכוחותיה. עוד היא טוענת כי לא יגרם כל נזק למשיבות אם יעוכב ביצוע פסק הדין.

בהתחשב בסכום בו חויבה המבקשת ובאפשרות העומדת לה להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצל"פ שם יערך האיזון המתאים באשר ליכולתה לפרוע את החיוב הפסוק, נראה כי ענינה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים עיכוב ביצוע תשלום הוצאות המשפט (ר' ע"א4906/11 יורשי המנוח מוחמד סעיד ז"ל נ. עבד אללטיף יונס והאסמכתאות הנזכרות שם).

6. הבקשה נדחית.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ח, 14 יוני 2018, בהעדר הצדדים.