בעניין: שומרה חברה לביטוח בע"מ התובעת

נ ג ד

1. משה יפת
2. ביטוח חקלאי – אגודה שיתופית מרכזית בע"מ הנתבעים

פסק דין

1. לפניי תביעה כספית על סך 27,002 ₪ בגין נזקי תאונת דרכים שאירעה ביום 6.9.17, סמוך לשעה 23:00, ברח' תל חי בכפר-סבא, בין רכב מסוג יונדאי שמספרו 53-825-76 (להלן – "היונדאי"), הנהוג בידי ויאצ'יסלאב זובוביץ והמבוטח בידי התובעת, לבין רכב ג'יפ מסוג אוודי שמספרו 39-087-54 (להלן – "הג'יפ"), הנהוג בידי הנתבע ומבוטח בידי הנתבעת.

2. על פי כתב התביעה ועדות נהג היונדאי לפניי, נסע העד ברח' תל חי בכפר-סבא במהירות של כ-40 קמ"ש. לפתע, הבחין ב"משהו גדול לבן בצד, הוא נפל עליי, אח"כ זה כמו סרט קטסטרופה ועף לא זוכר בדיוק לאן". לדבריו, הג'יפ התהפך ופגע בדופן הקדמית שמאלית של היונדאי ואח"כ נזרק כ-5 מטרים. מהירות הג'יפ היתה "כל כך גבוהה שזה היה בשברירי שניות".

בהודעה לחברת הביטוח ציין – "המבוטח נסע מרח' וייצמן לכיוון הוד השרון. רכב שהגיע במהירות מולו, בלם והתהפך ועף על המכונית שלו".

בחקירה הנגדית השיב נהג היונדאי שהפגיעה היתה בנתיב הנסיעה שלו, כאשר רכב היונדאי בו נהג נשאר בנתיב הנסיעה שלו. הוא הכחיש מכל וכל שההתנגשות אירעה כתוצאה מסטיה שלו לעבר הנתיב הנגדי ושב וטען ש"המהירות היתה אצלו מאד גבוהה. ראיתי משהו ענק לבן נופל עלי ועם רעש". עוד הוסיף שהג'יפ הגיע מכיוון כיכר שהיתה מוצבת כ-50 מטרים לפני מקום התאונה והוא עבר את הכיכר במהירות, אם כי לא ראה מה גרם לרכב להתהפך.

3. בכתב ההגנה נטען שהיונדאי הגיח במהירות מהנתיב הנגדי, סטה לעבר נתיב נסיעת הג'יפ, פגע בו, גרם לו לאבד שליטה ולהתהפך ולפגוע בכלי רכב נוספים.

ואולם, בהודעה לחברת הביטוח ציין הנתבע כי – "לא ידוע מי אשם", ובנסיבות המקרה תואר – "אני נסעתי בנתיב שלי. רכב מהנתיב הנגדי התנגש בי. כתוצאה מזה איבדתי שליטה על הרכב והתהפכתי על רכבים חונים".

גם בחקירתו נמנע הנתבע מלהעיד במפורש כי היונדאי סטה לעברו ונכנס לתוך נתיב נסיעתו. לדבריו הוא נסע במהירות 60-50 קמ"ש והיונדאי "התנגש בי בצד של האוטו וכך התהפכתי".

גם משנשאל הנתבע אודות אשמו של נהג היונדאי נמנע מלייחס לו את האחריות לתאונה –

"ש. אתה מספר שהרכב השני סוטה לעברך, פוגע בך, גורם לך לאבד שליטה.

ת. אתה הופך אותו ללגמרי לא בסדר, זה לא ממש ככה, אני לא אומר שרק הוא והוא, אני לא אומר שהיתה סיבה נראית לעין שאני סתם אפגע ברכבים אחרים, ניסיתי להימנע מהתאונה.

ש. יש לך איזה שהיא טענה לנהג מנגד?

ת. אין לי טענה נגדו, יכול להיות שהוא היה לא בסדר.

ש. אבל אתה יכול להעיד פוזיטיבית שהוא היה לא בסדר? כי אתה בהודעה שלך לא אומר שהוא סטה לנתיב שלך, אתה גם מצייר ציור שאתם נוסעים כל אחד בנתיב שלו, וכאילו אתה אומר היתה נשיקה בינינו. מה יש לך להגיד על זה?

ת. התנגש זה סוג של סטיה".

גם לאחר מכן, כשנשאל מדוע לא כתב בטופס ההודעה שנהג היונדאי אשם בתאונה, השיב – "אמרתי שאני לא יכול להגיד בוודאות שזה אני, אני לא רוצה לשקר או לסנגר על עצמי".

4. יצויין, כי מחוות דעת השמאי ומהתמונות שהגיש ב"כ התובעת עולה כי מוקד הנזק העיקרי ביונדאי הוא בדופן הקדמי שמאלי ושם גם עיקר ירידת הערך. עוד עולה מהתמונות שהגיש ב"כ הנתבעים כי הג'יפ צולם מיד לאחר התאונה, כשהוא הפוך על צידו הימני, כשחלקו האחורי קרוב לרכב חונה (רנו מגאן) ולאחר פגיעה בדופנו השמאלי.

5. עוד יצויין, כי בעת התאונה ישב לצד הנתבע נוסע (חברו) והדיון נדחה שלוש פעמים לצורך שמיעת עדותו, אך משלבסוף נוכחתי שהוא לא זומן לדיון השלישי כדין, החלטתי לסיים את הטיפול בהליך ללא שמיעתו (עמ' 7, ש' 22; עמ' 8, ש' 7; עמ' 9).

6. לאחר שקראתי את כתבי הטענות, עיינתי בחוות דעת השמאי ובתמונות בצבע שהגישו ב"כ הצדדים, ולאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם, אני מחליט לקבל את התביעה.

7. עדותו של נהג היונדאי אמינה ומהימנה עליי והתרשמתי שהוא מתאר את התרחשות התאונה כפי שחווה בזמן אמת. עדותו לפיה הנתבע נסע במהירות מופרזת, איבד שליטה ו"נפל עליו" נתמכת בממצאים בשטח ובעובדה שהג'יפ – על כל משקלו, שללא ספק הוא גדול ממשקלו של היונדאי – התהפך על צידו הימני. מוקד הנזק ביונדאי – דופן קדמי-שמאלי – תומך אף הוא בגירסת נהג היונדאי לפיה הג'יפ סטה לעברו ופגע בו, וזאת חרף העובדה שלא נצפים בתמונות נזקים משמעותיים בחזית הג'יפ או בדופנו השמאלית-קדמית, אם כי בהיעדר חוות דעת שמאי, ובהיעדר תמונות באיכות טובה, לא ניתן לשלול קיומם של נזקים כאלה.

8. ואולם, הנימוק העיקרי לקבלת התביעה נעוץ בגירסאות המעורבים – בעוד שנהג היונדאי מסר, פוזיטיבית, שהג'יפ פגע בו לאחר שסטה מהנתיב הנגדי, וכשהיונדאי נמצא (גם לאחר התאונה) בנתיב הנסיעה שלו, הרי שמנגד, לא סיפק הנתבע כל גירסה פוזיטיבית לגבי סטיה של היונדאי לעברו. נהפוך הוא – בהודעה לחברת הביטוח ציין הנתבע שאינו יודע מי אשם בתאונה ("לא יודע מי אשם") וגם בעדותו בביתה משפט נמנע מלייחס לנהג היונדאי אחריות כלשהי לתאונה ("אין לי טענה נגדו").

9. בנסיבות אלה, ואף אם יימצא מי שיטען שמנגנון התאונה לא הוכח באופן מדוייק, נראה כי במאזן ההסתברויות עדיפה גירסת התביעה על היעדר הגירסה מצד הנתבעים.

10. לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 27,002 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 3,970 ש"ח והחזר אגרת משפט. כמו כן, יישאו הנתבעים בשכר בטל העד – הכל בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"א אדר ב' תשע"ט, 18 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.