1. תביעת התובע לפיצוי בסך 8,000 ₪ בגין דלתות זכוכית אותם התקין הנתבע בעסקו של התובע, ואשר לטענת התובע הותקנו באופן רשלני ולא מקצועי.
2. לתובע חנות לממכר גלידה, והוא הזמין מהנתבע, לפני כשנה, עבודת זכוכית לעסקו, אשר כללה ויטרינות קבועות ושתי דלתות הזזה בכניסה לחנות.
3. טענת התובע הינה כי דלתות הזכוכית הותקנו מראש על-ידי הנתבע בצורה רשלנית ולא מקצועית, ולפיכך אין מנוס מלהחליפם, שכן, הותרתם במצב דהיום יוצרת סיכון ממשי. סכום התביעה מורכב מעלות החלפת שתי דלתות ההזזה (לטענת התובע – 3,000 ₪) ועוד הוצאות שמירה שנאלץ התובע לשכור את הדלת היתה שבורה (בסך 5,000 ₪).
4. להשלמת התמונה יצוין כי אין מחלוקת בין הצדדים שבמהלך התקופה שחלפה מאז ביצוע העבודה על-ידי הנתבע נשברה אחת מדלתות הזכוכית, שתוקנה בינתיים. הצדדים חלוקים בשאלה מה גרם לדלת הזכוכית להישבר. עלות התיקון אינה עומדת ביסוד התובענה, אלא שהתובע עושה שימוש בעצם העובדה שהדלת נשברה לחיזוק טענתו כי דלתות הזכוכית הותקנו בצורה פגומה; הנתבע, לעומתו, טוען כי קיימות סיבות שונות לכך שזכוכית נשברת ואין בכך בלבד כי הזכוכית נשברה כדי להעיד על דבר.
5. לגופו של עניין, הנתבע אינו חולק על כך כי דלתות הזכוכית לא הותקנו בצורה אופטימלית, אלא – שלטענתו, קיימת בעיה בריצוף החנות ובמסגרת הברזל בתוכה הותקנו דלתות הזכוכית. לטענת הנתבע, הוא עמד על בעיה זו עוד טרם התקנת דלתות הזכוכית, עת בדק את הרצפה והמסגרת עם פלס, והביא דבר זה לידיעתו של התובע טרם ביצוע העבודה, ואף הזהירו כי עליו לבצע עבודות קבלנות טרם התקנת דלתות הזכוכית שאם לא כן דלתות הזכוכית לא תעמודנה. לטענת הנתבע, התובע עמד על כך כי הנתבע יתקין את דלתות הזכוכית חרף אותם פגמים, ואמר לנתבע כי הדבר באחריותו. הנתבע מוסיף וטוען כי עשה כל שביכולתו על מנת שהתקנת דלתות הזכוכית תהיה אופטימלית בנסיבות העניין, ואף חפר ברצפה לשם התקנת הדלתות, הגם שאין זו עבודה שלו.
6. התובע מצדו, אינו חולק על כך כי היתה בעיה ברצפה, אך טוען כי הנתבע הוא שאמר לו כי העבודה תהיה הכי טובה ושהכל יהיה בסדר.
7. התובע אינו חולק על כך כי נדרשו התאמות כלשהן על-מנת להתקין את דלתות הזכוכית, ואף אינו חולק על כך כי יידרשו התאמות היום ככל שדלתות הזכוכית יוחלפו באחרות. מדברי התובע היום ניתן גם להבין כי הנתבע הציף בפניו את הבעייתיות שבמבנה עוד טרם ביצוע העבודה (ר' פרו' עמ' 1-2).
8. אם כן, המחלוקת בין הצדדים מתמצית בשאלה מי נטל באותו הסיכון – האם התובע, כטענת הנתבע, או שמא הנתבעת, כטענת התובע.
9. אף אם, כטענת התובע, הנתבע הבטיח לו ש"יהיה בסדר" הרי שאין מחלוקת כי לשם התקנת הדלתות נדרשו התאמות שונות, כגון – ביצוע עבודות חפירה ברצפה, ואין גם חולק כי ככל שיוחלפו הדלתות באחרות יידרש גם היום ביצוען של התאמות, שאינן מצויות בתחום מומחיותו של זגג.
10. לפיכך, אני קובעת כי הזמנת העבודה על-ידי התובע תוך מודעות לצורך בקיומן של התאמות שאינן מצויות בתחום מומחיותו של זגג, מהווה סיכון מחושב שהתובע נטל על עצמו, ומשהתממש - אין בו כדי להקים עילת תביעה כלפי הנתבע.
11. למצער – לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבע נטל על עצמו את האחריות להתקנת דלתות הזכוכית בצורה תקינה חרף הפגמים שבמבנה בו הותקנו הדלתות.

במכלול האמור, התובענה נדחית.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 15 ימים.

ניתן היום, י"ב אב תשע"ח, 24 יולי 2018, בהעדר הצדדים.