1. תביעה זו היא, בין היתר, לקבלת תגמולי ביטוח בגין נזקי מים. ביום 30.4.2018 הגיש התובע בקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה של הנתבעות, בטענה כי תוכנם חורג מן האמור במכתב הדחייה של הנתבעת 1. בהחלטתי מיום 1.5.2018 קבעתי כי לאחר הגשת התשובות לבקשה, הבקשה תידון בישיבת קדם המשפט. ביום 3.5.2018 הוגשה תשובה לבקשה. ביום 27.5.2018 הגיש התובע "בקשה דחופה" להכריע כבר עתה בבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה. בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי לא מצאתי דחיפות בבקשה, ועל כן לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי שהבקשה תידון בקדם המשפט. ביום 29.5.2018 הגיש התובע "טיעונים" מדוע בכל זאת על בית המשפט להכריע כבר עתה ובדחיפות בבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה.

2. לאמיתו של דבר, מדובר בבקשה שנייה של התובע לעיון חוזר בהחלטתי שלפיה הבקשה למחוק סעיפים מכתב ההגנה תידון בקדם המשפט. על אף שלא הוצגה עילה בדין לעיון חוזר בהחלטתי זו, עיינתי בטיעון בכתב שהגיש התובע, ולא שיניתי מעמדתי.

3. תכלית קדם המשפט היא, בין היתר, "לייעל את הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו" (תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות)). בתוך כך ולענייננו, אחת ממטרות קדם המשפט היא "בדיקת התביעה וההגנה עד כמה יש בהן מתום" [ההדגשה הוספה, א.ו.], וכן "הגדרת השאלות 'האמיתיות' השנויות במחלוקת בין הצדדים" (ע"א 680/87 המגן חברה לביטוח‎ ‎נ' אליהו, פ''ד מו(4) 154, 163 (1992); וראו גם, רע"א 3312/04‏ אשורנס ג'נרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ, פ''ד ס(3) 245, 251 (2005), בדבר מטרת קדם המשפט ל"צמצום והגדרה של המחלוקות שבין בעלי הדין").

4. ואכן, בקדם המשפט אחת מסמכויות בית המשפט היא, "לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין, להתיר את תיקונם או להורות על כך, למחוק כל דבר שאינו דרוש לענין, לברר מה הן השאלות שהן באמת שאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ולערוך רשימת הפלוגתות" (תקנה 143(1) לתקנות). כן מורות התקנות, כי אם "היו בקשות תלויות ועומדות לפני בית המשפט והן נוגעות לאחד הענינים המנויים בתקנה 143, יהא שופט בקדם-משפט רשאי לדון ולהחליט בהן" (תקנה 145 לתקנות).

5. בקשת התובע להורות על מחיקת חלקים מכתב ההגנה מצויה בלב הנושאים שניתן ושראוי לדון בהם בישיבת קדם המשפט. מדובר בבקשה העוסקת בצמצום ובגידור המחלוקות בין בעלי הדין, ובבירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. מדובר בבקשה שעניינה בדיקת ההגנה של הנתבעות מפני התביעה. זו בקשה העוסקת בבחינת כתב טענות, אם נערך כדין ואם יש להורות על תיקונו או על מחיקת חלקים ממנו. כך עולה הן מההלכה הפסוקה בדבר תכלית קדם המשפט, הן מלשון התקנות שצוינו לעיל.

6. זאת ועוד, הניסיון מלמד שלא אחת עריכת דיון בעל-פה מפשטת ומייעלת את ההכרעה בבקשות תלויות ועומדות. לעתים לאחר דיון בעל-פה ושמיעת הערות בית המשפט מוכרעות הבקשות באופן מוסכם, וכך גם נחסך הדיון בערכאת הערעור. זאת ועוד וכפי שנפסק, "רשאי בית המשפט, ולטעמי הדבר אף רצוי, לרכז את כל הבקשות ולדון בהם במסגרת קדם המשפט, לעיתים תוך מתן החלטה על אתר במהלך ישיבת קדם המשפט, במקום ליתן החלטה בנפרד בכל בקשה ובקשה, מה שכרוך בבזבוז זמן שיפוטי שנדרש כדי לקרוא וללמוד את התיק מחדש לצורך מתן החלטה בכל בקשה בנפרד" (רע"א 8113/14 קינג נ' אופיר טורס בע"מ, פיסקה 6 (15.3.2015); יצוין שדברים אלו נאמרו בנוגע להליכים מקדמיים אולם לטעמי הם יפים גם לענייננו). גם בשל כך מן הדין ומן היעילות לדון בבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה בקדם המשפט.

7. התובע מפנה לתקנה 243 לתקנות, המורה כי "בית המשפט או הרשם רשאי לדחות מזמן לזמן את הדיון בבקשה בכתב, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולפי תנאים שייראו לו". בהסתמך על תקנה זו טוען התובע שברירת המחדל היא שיש להכריע בבקשתו כבר עתה, בהעדר "טעמים מיוחדים". לא מצאתי שיש בתקנה זו כדי לשנות מהחלטתי. לטעמי, לאור תכלית ישיבת קדם המשפט, אין בתקנה 243 הנזכרת כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להורות שבקשות בכתב ידונו בקדם המשפט גם בלעדי "טעמים מיוחדים". יש לראות את תקנה 145 העוסקת בדיון בבקשות תלויות ועומדות בקדם המשפט כהסדר ספציפי הגובר על תקנה 243. לדעתי פרשנות נכונה של תקנה 243 היא שיש הכרח בטעמים מיוחדים לדחות את הדיון בבקשה בכתב לפרקי זמן שאינם קשורים בהמתנה לקדם המשפט או לדיון קרוב – למשל, הקפאת דיון בבקשה בכתב לפרקי זמן ממושכים יותר.

למעלה מן הנדרש אוסיף כי לאחר עיון בבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה, התרשמתי שממילא בנסיבות העניין קיימים טעמים מיוחדים להמתין לקדם המשפט טרם ההכרעה בה. זאת שכן עיון בבקשה ובתשובה מלמד שיש מקום לערוך בירורים בעל-פה בנוכחות בעלי הדין בדבר טענותיהם בנושא. כך בייחוד נוכח התוצאה הקשה העולה ממחיקת חלקים מכתב הגנה, על הפגיעה בזכות הטיעון של הנתבעות הכרוכה בכך. על כן, גם אילו הייתה תחולה לתקנה 243 לתקנות, הייתי מוצא לנכון לדחות את הכרעה בבקשה עד הדיון הקרוב.

8. לבסוף, התובע טוען כי כל עוד לא הוכרעה בקשתו, לא ניתן להתקדם בהליכים המקדמיים ואף לא במינוי מומחה מטעם בית המשפט. בנסיבות העניין ולאחר שעיינתי בבקשה למחיקת הסעיפים מכתב ההגנה, לא מצאתי שיש בטענה זו ממש.

9. משכך, בקשתו החוזרת של התובע להכריע כבר עתה בבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה נדחית.

ניתנה היום, י"ז סיוון תשע"ח, 31 מאי 2018, בהעדר הצדדים.