התובע שהינו אסיר, טוען שהתקשר עם נתבעת 1 (שהינה עו"ד) בהסכם, לפיו שילם לה שכר טרחה בסך 2,500 ₪, בגין הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה שיקצוב את עונשו.

התובע טוען שחיכה בסבלנות להיווכח שהבקשה הוגשה והינה בטיפול בלשכת נשיא המדינה, והתברר לו שנתבעת 1 לא עשתה דבר בעניינו.

בהמשך לכך בירר התובע עם נתבעת 1, האם תוכל לעזור לו לבטל את שלילת רישיונו בשל חוב בהוצאה לפועל, והיא שלחה את נתבע 2 על מנת שיטפל בעניין.

נתבע 2 פגש את התובע בכלא וקיבל ממנו סך של 1,400 ₪, כאשר לטענת התובע אמור היה נתבע 2 לסדר עבורו את בעיית החובות בהוצל"פ, לפעול לביטול עיקולים שהוטלו על רכוש התובע, להסדיר תשלום החוב בתשלומים, ולהסדיר את חידוש רישיון הנהיגה.

התובע טוען שגם נתבע 2 לא עשה דבר ממה שהוסכם ביניהם.

נתבעת 1 מספרת בכתב ההגנה, שהתביעה מוגשת כשנתיים לאחר שטיפלה בעניינו של התובע.

היא מספרת שהתובע ביקש ממנה להגיש בקשה לקציבת עונשו, ושירות זה סופק במלואו והתובע אף הביע שביעות רצון מן השירות.

הנתבעת מסבירה ,שהבקשה לקציבת עונש מאסר עולם חובה, נדונה על ידי ועדת שחרורים מיוחדת, שהחלטתה נתונה לתקיפה ע"י עתירת אסיר.

בקשת האסיר לקציבת עונשו שהוגשה ע"י הנתבעת, נדחתה,בין השאר משום שהאסיר לא עבר הליך טיפולי, ובעקבות זאת ומעבר לחובתה של הנתבעת על פי ההסכם בין הצדדים, פנתה הנתבעת בבקשה לשילוב התובע בהליך טיפולי, וכך נעשה.

נתבע 2 מספר בכתב ההגנה, שסוכם בינו לבין התובע על שכר טרחה של 2,000 ₪, מתוכם שילם התובע 1,400 ₪.

באותה פגישה דובר בין הצדדים על כך שהנתבע ייצג את התובע במשרד הרישוי, בניסיון לחדש את רישיונו.

הנתבע בדק במשרד הרישוי מדוע לא חודש רישיון התובע, והתברר לו שהסיבה נעוצה במגבלות שהוטלו על התובע ע"י לשכת ההוצל"פ.

מאחר והנתבע אינו עוסק בייצוג בהליכים אזרחיים לרבות הליכי הוצל"פ, הוא המליץ לתובע לפנות לעו"ד אחר העוסק בעניינים אלה.

בדיון עצמו התרשמתי עד מאוד לטובה מעדויות הנתבעים, אשר הראו גם באמצעות מסמכים, שהם סיפקו לתובע את השירותים בעבורם קיבלו ממנו שכר טרחה.

מעדות התובע התרשמתי שהינה עדות סתמית וחסרת בסיס, והתרשמתי שלתובע אין כל מחויבות לאמירת אמת בבית המשפט.

אשר על כן ועל יסוד גרסאות הנתבעים המקובלות עלי, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין מן הראוי לחייב את התובע בהוצאות המתקרבות להוצאות הריאליות של הנתבעים.

התובע ישלם לכל אחד מן הנתבעים הוצאות בסך 3,000 ₪ (בסך הכל 6,000 ₪) בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (12/3/2018) ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, י"ט כסלו תשע"ט, 27 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.