1. לפני ערעור על החלטת הוועדה לעררים (שירותים מיוחדים) מיום 31.12.2017 אשר קבעה כי המערער אינו תלוי בזולת בעזרה רבה ברוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה (להלן – הוועדה).

העובדות הצריכות לעניין

1. המערער יליד 1956. למערער נכות רפואית בשיעור 70% ואובדן כושר עבודה מלא. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי המערער סובל מצרידות, מצב לאחר סרטן מיתרי הקול וכן מהפרעת אישיות.
2. הוועדה נשוא ערעור זה התכנסה לבחון את מצבו של המערער ובפרוטוקול פורט כדלקמן:

"תלונות העורר:

התרופות שנלוו אחרי הבצקת. החוק קובע שגם אם אין תלות מגיע שירותים מיוחדים בגלל השגחה מתמדת. ב 8/8/17 התחלתי לקבל הקרנות סדרה של 28 הקרנות הייתי מאושפז בצ'רלס קלור. באותה תקופה הלכתי בכוחות עצמי, התלבשתי בכוחות עצמי חולצה נעליים וגרביים. התקלחתי לבד כל הגוף, שלטתי על הסוגרים. והלכתי לבד לשירותים. אם הייתי עייף לא יכולתי להביא אוכל, התקשיתי בדיבור בטלפון בגלל צרידות. ניקיון לא יכולתי לעשות. תרופות לוקח. קניות לא יכולתי לבצע. אחותי עזרה בסידורים. צורפו מסמכים לוועדה על צורך בהשגחה מתמדת במלונות ובבית וכן על תרופות בבית שלא נרשמו ע"י האחות.

ממצאי הבדיקה הרפואית הנוכחית:

צרידות ומצב אחרי סרטן מיתרי הקול, הפרעת אישיות.

ניידות בתוך הבית:

נכנס לחדר הוועדה בהליכה חופשית לדבריו גם בתקופת ההקרנות הלך קם וישב.

עצמאי.

הלבשה:

בתקופת ההקרנות היה זקוק לעזרה בגריבת גרביים ונעילת נעליים.

זקוק לסיוע מועט.

רחצה:

בתקופת ההקרנות פנים וידיים וגוף מסתדר לבד זקוק להשגחה ברחצה.

זקוק לסיוע מועט.

אכילה ושתייה:

אוכל ושותה לבד. היה זקוק לעזרה בחימום והגשת מזון.

זקוק לסיוע מועט.

היגיינה אישית:

שולט על הסוגרים. עצמאי בהלבשה ניידות והיגיינה. עצמאי.

סה"כ ניקוד ADL: 12.

השגחה:

הנכה אינו יוזם (פעולות) המסכנות עצמו או הסביבה ולכן אינו זקוק ולא היה זקוק להשגחה קבועה ומתמדת.

לא זקוק להשגחה.

הכנת מזון:

מסוגל להכין ארוחה שאינה מורכבת.

זקוק לסיוע מועט.

הפעלת מכשירים:

עצמאי בהפעלת מכשירים.

עצמאי.

אחזקת בית:

מסוגל לבצע עבודות בית קלות.

זקוק לסיוע מועט.

טיפול תרופתי:

עצמאי בלקיחת תרופות.

עצמאי.

קניות:

מסוגל לבצע קניה של מספר מועט של פריטים.

זקוק לסיוע מועט.

סידוריים מוסדיים וכספים:

זקוק לליווי למוסדות.

זקוק לסיוע מועט.

סה"כ ניקוד IAD : 4.

דיון ונימוקים:

הוועדה שמעה את דברי התובע ומוצאת שאינו תלוי בזולת בעזרה רבה ברוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה ולפיכך הערר נדחה.

החלטת הוועדה:

הוועדה דוחה הערר. צבר 19 נקודות."

1. על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים

1. המערער טוען כי הוועדה לא נימקה את החלטה, ההחלטה לקונית ואינה מתיישבת עם מצבו הרפואי. הוועדה אינה מנמקת מדוע המערער אינו זקוק להשגחה וליווי. בתאריכים 8-9.2017 במשך כחודש וחצי המערער שהה במלונית של האגודה למלחמה בסרטן בגבעתיים. המערער מציין כי בכל תקופת השהייה במלונית הזדקק להשגחה מתמדת והסעה לטיפולים עם מלווה. המערער הציג לוועדה מסמך מהנהלת מרכז דוידוף לפיו המערער נזקק לליווי בעת הגעתו לכל הטיפולים הקרינתיים. עוד טוען המערער כי מחלתו מופיעה ברשימת המחלות המזכות בגמלת שירותים מיוחדים בשיעור 50% לאור חוזר 1926 של המשיב אולם שם מצוין כי נדרש טיפול דרך הוריד ולא הקרנות כפי שטופל המערער. אולם אין מקום לעשות אבחנה זאת. המערער צירף אישור ממרכז דווידוף לפיו נזקק לליווי בעת טיפול בהקרנות. המערער טוען כי המפורט לעיל מהווה טעות משפטית בהחלטת הוועדה ועל כן יש להשיב עניינו לוועדה בהרכב אחר.
2. המשיב טוען כי המערער לא הצביע על טעות משפטית שנפלה בהחלטת הוועדה, אלא למעשה חולק על שיקול דעתה המקצועי. הוועדה היתה מודעת למצבו הרפואי של המערער והגיעה למסקנתה כאמור ובכל מקרה לא ניתן לומר כי מדובר בהחלטה שהיא בלתי סבירה עד כדי הצדקת התערבות בית הדין. הוועדה היא ועדה מקצועית שמסיקה מסקנותיה על סמך הידע המקצועי שלה בהתבסס על הליקויים הרפואיים של המערער. עוד טען המשיב כי בהתאם לתקנות הרלוונטיות ההשגחה הנבחנת היא השגחה מתמדת והוועדה הסבירה כי המערער אינו יוזם פעולות המסכנות את עצמו או סביבתו ועל כן אינו זקוק להשגחה מתמדת ורצופה. הוועדה דנה בצורך בליווי וקבעה כי המערער זקוק לסיוע במידה מועטה בכך. המערער עצמו טען בפני הוועדה במרבית התחומים שנבחנו כי הוא עצמאי בפעולות היומיום. באשר לחוזר 1926, ראשית מדובר בו בטיפול כימותרפי שניתן דרך הוריד ושנית מדובר בנוהל פנימי של המשיב אשר אינו מחייב את הוועדה. לאור זאת לטענת המשיב יש לדחות את הערעור.
3. המערער השיב לטענות המשיב וצירף אישור מאוחר למועד התכנסות הוועדה (מיום 14.11.18) ממעון צ'ארלס קלור של האגודה למלחמה בסרטן שם אושר כי שהה בו מיום 8.8.17 עד 14.9.17, קיבל טיפולי הקרנה והשגחה בעת נטילת הטיפול התרופתי ובזמן הארוחות בהתאם ליכולת בליעתו בזמן הטיפולים. עוד פירט המערער כי מאחר וקיימת לו הפרעת אישיות, עצם קינון המחלה בו מהווה סכנה לעצמו ולאחרים ועל כן מצדיקה השגחה.

הכרעה

1. ערעור על החלטת ועדה לעררים בעניין שירותים מיוחדים מוגש מכוח סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1955 (להלן – החוק).
2. כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. עוד נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המל"ל פד"ע ל"ז 213.)
3. סעיף 206 (א) לחוק מגדיר "שירותים מיוחדים" הניתנים לנכה כ"שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו".
4. תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978 (להלן- התקנות), קובעת את הגדרת המונח "השגחה"- "השגחה ופיקוח על הנכה למניעת סכנה לעצמו ולאחרים". עוד מוגדרים שם "שירותים מיוחדים" – "שירותים הניתנים לטיפול אישי בנכה ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו לביצוע פעולות יומיום ולהשגחה".
5. תקנה 3 לתקנות קובעת את שיעור הקצבה בהתאם לזכאות כדלקמן:

" א) נכה התלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היומיום ברוב שעות היממה, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל-50% מקיצבת יחיד מלאה.

(ב) נכה התלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע כל פעולות היומיום ברוב שעות היממה או הזקוק להשגחה מתמדת, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל-111.9% מקיצבת יחיד מלאה.

(ג) נכה התלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היומיום בכל שעות היממה וכן נכה התלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע כל פעולות היום-יום ברוב שעות היממה ונוסף על כך זקוק להשגחה מתמדת, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל-188% מקיצבת יחיד מלאה." (ההדגשה אינה במקור).

1. על פי כללי הזכאות הנוקשים שנקבעו, אין די בתלות בעזרת הזולת על מנת להיות זכאי לגמלה. יש צורך בתלות במידה רבה (או לחלוטין) בעזרת הזולת, ברוב פעולות היום יום ולא די בתלות חלקית (ראו דב"ע מט/120-05 המוסד לביטוח לאומי - קרולה טישלר, פד"ע כא 22).ב
2. עוד נקבע בפסיקה כי המונח "השגחה" מכוון למקרים בהם קיימת סכנה ממשית שהמבוטח יסכן את עצמו או את סביבתו (דב"ע (ארצי) נז/308-05 לאה קלמר - המוסד לביטוח לאומי, מיום 26.8.98).
3. ראשית ניתן לראות כי ההשגחה אליה מתייחסות התקנות היא השגחה מתמדת למניעת מצבי סיכון לו ולאחרים. המערער הציג בפני הוועדה מסמך ממכון דווידוף לפיו נזקק לליווי לכל הטיפולים שקיבל. הוועדה התייחסה לעזרה שנדרשה לו מהמלווה בכל רכיב בו פירט המערער בפני הוועדה כי נדרשת לו עזרה, למשל אכילה ושתיה והכנת מזון.
4. מהתיאור שפורט לעיל עולה כי החלטת הוועדה נסמכת על תלונות המערער בפניה כפי שתועדו בפרוטוקול הוועדה וכן על מצבו הרפואי. אכן מדובר במערער שמצבו הרפואי קשה ובגינו הוא מקבל קצבת נכות כללית. בוועדה מושא הערעור נבחנה זכאות המערער לעזרה בביצוע פעולות היומיום לאור מצבו הרפואי.
5. באשר לרחצה לדוגמא, טען המערער בפני הוועדה התקלח לבד, אולם הוועדה קבעה כי נדרשת השגחה ברמה של סיוע מועט. גם באשר להלבשה טען כי הסתדר לבד אולם הוועדה קבעה כי נדרש סיוע מועט. מקובלת עלי טענת המשיב כי הליווי הנדרש נלקח בחשבון לגבי כל רכיב רלוונטי והניקוד ניתן בהתאם. מכל מקום מדובר בעניין רפואי מובהק המסור לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה ולא בטעות משפטית.
6. בכל הנוגע להשגחה, המערער לא טען בפני הוועדה כי הוא גורם מצבי סיכון לעצמו או לאחרים ואף לא הציג כל מסמך התומך בטענתו בסיכון לאור מצבו הנפשי. לא ניתן לראות טעות משפטית בהחלטת הוועדה כאשר לא התייחסה לטענות שלא הועלו בפניה. בעילה זו טען המערער כי נדרשה לו השגחה מתמדת בעת קבלת הטיפול הרפואי אולם הוועדה נתנה לכך דעתה בכל רכיב ורכיב כאשר לקחה בחשבון את העזרה הנדרשת למערער בביצוע פעולות מסוימות. עילת ההשגחה אשר מפורטת בתקנות היא עילת השגחה מתמדת בכל שעות היממה לצורך מניעת מצבי סיכון למערער ולאחרים. לא מדובר על ליווי לצורך קבלת טיפול שכאמור נלקח בחשבון במסגרת הרכיבים האחרים.
7. בכל הנוגע לחוזר 1926, הוא בא להקל (בנוגע לזכאות לשירותים מיוחדים) על מבוטחים אשר לוקים ממחלה ממארת, שמשליכה על תפקודם היום יומי. לא ברור לי מהחלטת הוועדה אם היא לקחה בחשבון את השיקולים שהנחו את החוזר הנ"ל, כאשר המערער עבר הקרנות בגין מחלת הסרטן בה הוא לקה. עוד ביתר שאת, על הוועדה היה לבחון האם המערער זקוק לליווי או להשגחה במהלך הטיפולים ואחריהם, בהתחשב כי הוא סובל גם ממחלה נפשית – הפרעה באישיות.
8. העדר התייחסות כאמור מהווה פגם בהחלטת הוועדה, אשר מצדיקה התערבותו של בית הדין.
9. לכן, אני מורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה לעררים (שירותים מיוחדים) על מנת שתשקול השיקולים שהנחו את החוזר 1926 (בנוגע למחלות ממאירות), כאשר המערער עבר הקרנות בגין מחלת הסרטן בה הוא לקה. על הוועדה לבחון האם המערער זקוק לליווי או להשגחה במהלך הטיפולים ואחריהם, בהתחשב כי הוא סובל גם ממחלה נפשית – הפרעה באישיות.

החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומוסברת.

1. מאחר שהמערער מיוצג ע"י עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות.
2. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקשת לעשות כן.

ניתן היום, א' אדר א' תשע"ט, (06 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.