1. לפני בקשה לפטור את המבקשים מהפקדת עירבון.

2. המשיבים הגישו נגד המבקשים תביעה כספית בגין נזקי רכוש שלטענתם נגרמו לרכבו של המשיב 2 אשר בוטח ע"י המשיבה 1. בכתב התביעה נטען כי התאונה והנזק לרכב המשיב 2 נגרם בעטיה של נהיגה רשלנית של המבקש 1 (להלן: "המבקש").

התביעה הוגשה כתביעה בסדר דין מהיר והתבררה בבית משפט השלום בחיפה בתא"מ 56826-03-17.

במסגרת הראיות שבאו לפני בית משפט קמא שמע בית המשפט את הצדדים, צפה בסרטון אבטחה של בית עסק סמוך ותמונות הרכבים. בסופו של יום קבע בית משפט קמא כי האשם לקרות התאונה רובץ לפתחו של המבקש כאשר על נהג רכב המשיב 2 מוטל אשם תורם בשיעור של 20%.

יובהר כי בית משפט קבע כממצא עובדתי כי המבקש חצה כיכר בניגוד לשלט המורה על מתן זכות קדימה. כמו כן, קבע בית משפט קמא, לאחר שצפה בסרטון, כי נהג רכב המשיב 2 לא נהג במהירות מופרזת וכי המבקש טעה בשיקול דעתו. בית משפט קמא אף מצא כי תמונות הרכבים תואמות ומחזקות את הממצאים.

3. לטענת המבקשים עדי המשיבים לא אמרו אמת בבית משפט קמא. עוד מלינים המבקשים וטוענים כי בית משפט קמא סירב לראות סרטונים שהיו ברשותם ולשמוע אותם. לטענת המבקשים פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס רק לאחר שמיעת ראיות המשיבים.

באשר למצבו הכלכלי טוען המבקש כי קיומו על קצבאות הבטחת הכנסה ומתנהלים נגדו תיקי הוצל"פ.

4. המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי שם המבקש לא מופיע על גבי תדפיס חשבון הבנק, כך שלא ניתן לדעת מי הוא הבעלים של החשבון. כמו כן, מפנים המבקשים לכך שלמבקש שלושה ילדים בגירים ועובדים ועל כן יכול היה וצריך היה להיעזר בהם.

באשר לסיכויי הערעור טוענים המשיבים כי אלה קלושים.

5. תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות חובת הפקדת עירבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין גורנשטיין"), נקבע כי על בית המשפט לוודא כי דרכו של בעל דין לערכאות לא תיחסם מחמת עוניו. מאידך, נקבע בעניין גורנשטיין, כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין כי בעת קביעת שומת העירבון על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מעירבון עסקינן. אלו הם התנאים:

א.         סיכויי הערעור טובים.

ב.         המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד העירבון.

כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכויי אמיתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. באשר ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את העירבון ממעגל חברים וקרובים.

6. בענייננו, בכל הזהירות הנדרשת ומבלי לקבוע מסמרות, דומה שסיכויי הערעור אינם טובים. ודוק, עיון בתיק בית משפט קמא מלמד כי לא הוגשה בקשה מטעם המבקשים להבאת ראיות ולהעיד עדים.

בכל הקשור למצבם הכלכלי של המבקשים הרי שלכאורה הוצגו ראיות רק בעניינו של אחד מהם ולא של שניהם. יתרה מזו, המבקשים לא הצהירו כי פעלו לגיוס הערבון באמצעות פניה לקרובי משפחה וחברים. ויודגש, המבקש 2 מחזיק ברכב ומטבע הדברים הדבר כרוך בעלויות.

יתרה מזו, לשון כתבי בי הדין מטעם המבקשים אינה ראויה, מכבדת ומכובדת. לכאורה, היה מקום אף לשקול השבת כתבי הטענות לצורך ניסוחם מחדש.

במסגרת השיקולים לעניין הערבון יש אף לשקול את גובה התביעה. לכאורה, הסכום בו חוייבו המבקשים הוא כגובה הערבון. אולם, כתבי טענותיהם ודרך ניהולם של המבקשים מצריכה מהמשיבים עבודה רבה שכם אותה יש לקחת בחשבון במסגרת הבקשה.

7. בשים לב לכל האמור לעיל הבקשה נדחית. עם זאת, הערבון יועמד על סך של 6,000 ₪. ככל שלא יופקד הערבון עד 30.8.18 יירשם הערעור לדחייה.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, כ"ו אב תשע"ח, 07 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.