1. בישיבת יום 6.10.2019 הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים: התובעים עד יום 15.11.2019 והנתבע עד יום 1.1.2020.

2. כן קבעתי את התיק לשמיעת ראיות הצדדים ביום 23.2.2020. בשולי ההחלטה נקבע כי "לא תתקבל בקשה לדחיית מועד דיון שתוגש לאחר 1.1.2020 אלא מטעמים מיוחדים".

3. ביום 14.11.2019 הוגשו תצהירי התובעים. תצהירי הנתבע לא הוגשו עד היום.

4. היום, 19.2.2020, הגיש הנתבע בקשה לדחיית מועד הדיון בשל מצבו הרפואי של הנתבע. לבקשה צורף אישור מחלה מיום 18.2.2020 – 24.2.2020. כן ציין ב"כ הנתבע כי הנו טרוד בהעתקת משרדו, ומשכך נמנע ממנו להשלים את גביית ועריכת תצהיר הנתבע.

5. דין הבקשה להידחות.

משלא הגיש הנתבע תצהיר, ממילא אין עליו להתייצב לעדות. משכך, אין במצבו הבריאותי בכדי להוות עילה לדחיית מועד הדיון. הנתבע לא ביקש ארכה להגשת תצהיריו, וממילא לא הציג טעם מספק לקבלת ארכה כאמור או להגשת הבקשה בסמיכות כה רבה למועד שנקבע לדיון.

6. אין בכוונתי להסכין עם התנהלות המפגינה זלזול בהחלטות שיפוטיות ובעיקר בזמן שיפוטי, המהווה משאב ציבורי. יובהר כי יום הדיונים נשמר לתיק זה, על חשבון תיקים אחרים, הממתינים לשמיעה. ביטול הדיון כעת יביא לבזבוז בזמן שיפוטי ולפגיעה באינטרס הציבורי. ברי כי קיימים מקרים בהם אין מנוס ויש לדחות את הדיון. דא עקא, הנתבע לא הציג כל טעם כאמור, הנתבע לא הציג הסבר מספק למחדלו להגיש תצהירו במועד שנקבע לפני למעלה מארבעה חודשים או טעם למחדלו להגיש בקשה להארכת מועד להגשת תצהיריו ולדחיית מועד הדיון מבעוד מועד, באופן שהיה מאפשר לבית המשפט לנצל את היום שנשמר לשמיעת תיק זה לשמיעת תיק אחר.

7. לזאת יש להוסיף את זכותם של התובעים כי תביעתם תישמע ותקודם ואת מחדליו של הנתבע לפעול בהתאם להחלטות בית המשפט מיום 22.10.2019 ו- 10.11.2019, בהן התבקש להסביר את מחדלו לפעול בהתאם להחלטה מיום 6.10.2019, אשר ניתנה בהתאם להצהרות הנתבע במהלך הדיון.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ד שבט תש"פ, 19 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.