1. בפני בקשה לפסילה עד תום ההליכים, בקשה לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נ"ח] התשכ"א 1961 (להלן: "הפקודה").

2. כנגד המשיב הוגש כתב אישום, לפיו ביום 07.02.18 נהג בכביש 4 בהיותו שיכור וסירב לתת בדיקת דם לפי דרישת שוטר וכן לא ציית לאור אדום ברמזור וכמעט התנגש בניידת שנאלצה לבלום.

3. המבקשת עותרת לפסילתו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו, מאחר ולטענתה ישנן ראיות טובות להוכחת המיוחס לו וכי המשך נהיגתו תסכן את כלל משתמשי הדרך. מנגד, טען הסניגור כי סירובו של המשיב לתן בדיקת דם נבע מהפחד שלו ממחטים והוא היה נכון לבצע כל בדיקה אחרת. בנוסף, לא נשקפת כל מסוכנות ממנו. לפיכך, יש לדחות את בקשת המבקשת.

4. דיון והכרעה:

בדונו בבקשה לפסילתו של רישיון הנהיגה עד לתום ההליכים, על בית המשפט לבחון תחילה קיומן של ראיות לכאורה להרשעת הנהג בעבירה המיוחסת לו, ואם מצא כי אלה קיימות, עליו לעבור ולבחון האם נהיגתו מסכנת את הציבור (בש"פ 816/06 אלינור גבריאל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)).

5. קיומן של ראיות לכאורה:

עיינתי בחומר הראיות ונחה דעתי, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, זאת לאור דוחות אנשי המשטרה המפורטים. צפיתי בסרטון המצורף המתעד את נהיגתו של המשיב באור אדום ברמזור. ניתן לראות כי אכן המשיב חצה את הצומת תוך אי ציות לאור אדום ברמזור עת הוא מסכן סיכון ממשי את הניידת המשטרתית. באשר לטענת הסניגור כי המשיב היה רשאי לסרב לבצע בדיקת דם בשל חששו ממחטים, ולדורש כי תבוצע לו בדיקת אחרת, דין טענה זו להידחות, שכן פחד ממחטים אינו מהווה צידוק לסירוב לבצע בדיקת דם כאשר קיים חשד המבוסס על סימן כלשהו לשכרות. במקרה דנן, נדף מהמשיב ריח חזק של אלכוהול והוא הודה שעובר לנהיגה שתה משקה אלכוהולי. היה על המשיב להתגבר על פחדו ממחטים כדי להרחיק ממנו החשד אם היה סבור כי זה הוא חשד שווא.

6. שאלת המסוכנות:

בגדר בחינה זו, יש לאזן בין שיקולי ההגנה על האינטרסים של הנהג להמשיך ולהחזיק ברישיונו, לבין הצורך להגן על שלום הציבור מפני נהיגה המסכנת חיים. זאת, לצד העובדה כי על מסוכנותו של הנהג ניתן ללמוד בין היתר מעברו התעבורתי ונסיבות האירוע הספציפי גם יחד (ע"פ 3883/04 כמיל אבו סיביה נ' מדינת ישראל, נח(5) 481 (2004)). במקרה דנן, מדובר בנהג שקיבל רישיונו בשנת 2010, וצבר לחובתו 5 הרשעות בלבד (כולן נשוא ברירת משפט). אמנם, עברו התעבורתי של המשיב אינו מכביד ואינו מצביע על נהיגה לא זהירה בדרכים, אך יחד עם זאת, במקרה זה, שעה שנוהג המשיב לכאורה עת הוא שיכור ומבצע עבירה חמורה של אי ציות לאור אדום ברמזור שכמעט וגרמה לתאונה עם תוצאות קשות (המשיב נכנס לצומת מבהירות גבוהה לדברי השוטרים), יש צורך בתקופת צינון נוספת מעבר ל-30 ימי הפסילה המנהלית. סבורני כי יש לפסול את המשיב לתקופת פסילה נוספת של 30 יום:

• סך הכל – 60 ימי פסילה מיום פסילתו המנהלית.
• רישיונו יועבר לתיק ביהמ"ש.
• מזכירות נא לפנות לתחנת עכו לצורך העברת רישיונו.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ח, 28 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.