תביעת לשון הרע בסך 140,333.62 ₪ שהגישה המשיבה (התובעת) נגד המבקשת (הנתבעת) בגין פרסום שפרסמה הנתבעת בקבוצת וואטסאפ של נשים בחופשת לידה.

בפרסום שצורף לכתב התביעה מספרת הנתבעת למשתתפות הקבוצה כי הורי הילדים במשפחתון אשר בבעלות התובעת הוציאו את ילדיהם מהמשפחתון לאחר שהתובעת הוקלטה כשהיא מתעללת בילדים. התובעת מאשרת בכתב תביעתה שאכן הוקלטה על ידי אחד מאבות ילדי המשפחתון (להלן - "האב") כאשר היא אומרת אמירה כלשהי אשר גרמה לאב לפנות ליתר ההורים ולהסיטם נגדה.

בבקשתה כרכה הנתבעת למעשה שתי בקשות שונות. אקדים ואומר כי בהחלטתי זו אתייחס לבקשתה הראשונה בלבד - הוספת נתבע.

הנתבעת מבקשת לצרף את האב כנתבע נוסף. לטענתה האב הוא המעוול הראשי כלפי התובעת ונוכחותו דרושה כדי להכריע בשאלות הכרוכות בתובענה. התובעת התנגדה לבקשה וציינה כי מדובר בשני סכסוכים נפרדים הנוגעים לטענות משפטיות שונות וסעדים שונים וזוהי זכותה כתובעת להחליט האם ברצונה לנהל נגד האב הליך משפטי האם לאו. בכל מקרה טוענת התובעת כי צירוף האב כנתבע אינו נדרש לצורך בירור טענותיה כלפי הנתבעת.

קראתי את הבקשה, התגובה והתשובה ומצאתי כי דין הבקשה להידחות.

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעת באופן ברור כי הוספת בעל דין תעשה מקום שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

צודקת התובעת כי עסקינן בשני מקרים שונים, אשר הקשר ביניהם אינו מחייב והם אינם נסמכים על מסכת עובדתית זהה. יתכן אמנם שאמירתה של הנתבעת בפרסום מושא התובענה נסמכת על אותה הקלטה שהקליט האב (או על שמועות לגביה), אך אין בכך כדי להפוך את האב לבעל דין נדרש בתובענה זו. לרשותה של הנתבעת כלים דיוניים אחרים אשר יאפשרו לה להוכיח את טענות הגנתה גם ביחס לאותה הקלטה ולאמיתות שבה.

לאור האמור לא מצאתי במקרה זה לנקוט בסעד קיצוני זה של הוספת נתבע מקום שהתובעת עצמה מתנגדת לכך ולפיכך הבקשה נדחית בחלקה זה.

הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בגובה 1,000 ₪.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים למחיקת סעד ההתנצלות מכתב התביעה, החלטתי כי בקשה זו תידון במסגרת קדם המשפט.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ח, 14 יוני 2018, בהעדר הצדדים.