ב"כ המאשימה: עו"ד רונן גינגולד, שלוחת תביעות ראשל"צ

ב"כ הנאשם: עו"ד איריס אהרונוב, הסנגוריה הציבורית

רקע ועובדות כתב האישום

1. הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות הבאות: סחר בסם מסוכן, 15 עבירות לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים או הפקודה); החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) + 7(ג) רישא לפקודה; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2. על פי פרט האישום הראשון, נערך ביום 14.3.2018 חיפוש על פי צו בית משפט בביתו של הנאשם. משהבחין הנאשם בשוטרים, סובב אליהם את גבו, פתח את חלון חדרו, והשליך את הטלפון מהחלון. במהלך החיפוש נמצא שהנאשם החזיק על הרצפה בחדרו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 153.6 גרם נטו, שהיה מחולק לשתי שקיות, משקל דיגיטלי, ובכיס פנימי בז'קט סם מאותו סוג במשקל של 10.6321 גרם נטו.

על פי פרט האישום השני, בין החודשים נובמבר 2017 לינואר 2018, ב-7 הזדמנויות שונות, מכר הנאשם לאדם בשם בר סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל שאינו ידוע, בתמורה ל-100 ש"ח בכל פעם.

על פי פרט האישום השלישי, בין התאריכים 12.12.17 ל- 12.2.2018, ב-4 הזדמנויות שונות, מכר הנאשם לאדם בשם אופיר סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 5 גרם, בתמורה ל-80 ש"ח בכל פעם.

על פי פרט האישום הרביעי, מכר הנאשם במועד שאינו ידוע, אולם עובר ליום 18.3.2018, לאדם בשם שון סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל שאינו ידוע, בתמורה ל-100 ש"ח.

על פי פרט האישום החמישי, מכר הנאשם במהלך שנת 2017, במועד שאינו ידוע , לאדם בשם מור סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל שאינו ידוע, בתמורה ל-100 ש"ח.

על פי פרט האישום השישי, במהלך החודשים דצמבר 2017 – פברואר 2018, מכר הנאשם בשתי הזדמנויות שונות לאדם בשם רותם סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל שאינו ידוע ובתמורה ל-70 ₪ בכל פעם.

3. בהתאם להסכמת הצדדים הופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר לעונש, ובפני בית המשפט הונחו לא פחות מארבעה תסקירים. במקביל הופנה הנאשם לממונה על עבודות השירות, שמצא אותו מתאים לרצות מאסר בדרך של עבודות שירות.

ראיות לעונש ודברי הנאשם

4. מטעם המאשימה הוגש רישומו הפלילי של הנאשם (ת/1).

מטעם ההגנה הוגש מכתב שהוכן על ידי מנהלת מרכז קהילתי נווה חוף, לפיו הנאשם מגלה רוח התנדבות, והוא סייע בחלוקת סלי מזון לנזקקים ובחוג כדורגל שנערך במרכז (נ/1).

טיעוני הצדדים לעונש ודברי הנאשם

5. ב"כ המאשימה הפנה לחומרת מעשיו של הנאשם, לערכים המוגנים שנקבעו בהלכות בית המשפט העליון, ולהלכה לפיה בנסיבות של סחר בסם מסוכן על הנסיבות האישיות לסגת מפני האינטרס הציבורי של יצירת אפקט הרתעה. מטעם המאשימה הוגשה פסיקה המשקפת את הענישה הנוהגת בעבירות דומות ובנסיבות דומות, בין היתר גם כאשר הנאשם עברו הליכי שיקום. בשים לב למדיניות הענישה, ביקשה המאשימה לקבוע 3 מתחמים עונשיים שונים: לגבי אישום 1 מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל; לגבי אישומים 2,3 ו-6 מתחם הנע בין 6-14 חודשי מאסר בפועל לכל אישום; לגבי אישומים 4 ו-5 מתחם הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל.

6. מנגד ביקשה ב"כ הנאשם להתייחס לכל האירועים כאל אירוע אחד, ובהתאם לקבוע מתחם עונשי אחד. לדבריה, בשנים האחרונות נעשתה אבחנה ברורה בין הקנבוס לבין יתר הסמים.

עוד הוסיפה שהנאשם בגיר צעיר, נעדר הרשעות קודמות לפני ואחרי האירועים, אביו של הנאשם נכה נפשית והנאשם נטל על כתפיו את התפקיד ההורי.

ב"כ הנאשם ביקשה להתייחס לצדדים החיוביים בתסקירים, ובהם ההפסקה בשימוש בסמים במשך שנתיים, קביעת שירות המבחן לפיה ההליך המשפטי הוא גורם מרסן עבור הנאשם, החרטה שהביע והבושה שחש על מעשיו, והקביעה לפיה הוא בעל יכולות וכוחות. עוד הפנתה לנטילת האחריות, ולהודאתו שהובילה לחיסכון בזמן שיפוטי. לדבריה, הנאשם "נפל" לביצוע עבירות על רקע מצבו הנפשי בעקבות גירושי הוריו. עוד הוסיפה שהנאשם נטל חלק בקבוצות הטיפוליות במשך למעלה משנה, סיים לשלם את החובות שצבר, למד את לקחו ושיקם את חייו. עוד ביקשה להתחשב בעובדה שהנאשם היה נתון בתנאים מגבילים מבלי שהפר אותם. אשר להליך שער במסגרת שירות המבחן ביקשה להכיר בו כהליך שיקומי המצדיק הקלה בעונש.

בשים לב לחוות דעת הממונה שמצאה את הנאשם כשיר לבצע מאסר בעבודת שירות, ביקשה למקם את עונשו של הנאשם בחלק הנמוך של המתחם ולגזור עליו עונש מאסר בעבודות שירות.

7. הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה והסביר שמאז שנעצר עשה "סוויץ' במוח". לדבריו, הוא הפסיק לעשן וחדל להתראות עם החברים עמם נהג להסתובב בעבר. עוד הוסיף שבמעשיו בייש את משפחתו, וכי באותה תקופה היה "ילד". הנאשם הביע חרטה על מעשיו ושיתף כי הוא רוצה ללמוד.

קביעת מתחם הענישה

8. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה יש להתחשב בעיקרון המנחה הקבוע בסעיף 40ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977, הוא עיקרון ההלימה. משמעות עיקרון זה הוא קביעת יחס הולם בין חומרת העבירות בנסיבותיהן ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש שיוטל עליו. נוסף על כך על בית המשפט לתת דעתו לערך החברתי שנפגע, למידת הפגיעה בו, לנסיבות ביצוע העבירה ולמדיניות הענישה הנוהגת.

אירוע עברייני אחד או מספר אירועים נפרדים

9. הצדדים חלוקים בשאלה האם יש לראות במעשי הנאשם משום אירוע עברייני אחד, או שמא מדובר במספר אירועים שונים.

אבני הבוחן לסיווג המעשים העברייניים הונחו בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014) (להלן: עניין ג'אבר). בהתחשב במבחני המשנה שנקבעו בעניין ג'אבר, מצאתי שיש לראות במעשי הנאשם בכל אחד מהאישומים משום אירוע נפרד מרובה פרטים. בכלל זה נתתי דעתי לכך שהנאשם מכר את הסמים לקונים שונים ובמועדים שונים.

10. ואולם, כפי שציינתי במספר החלטות בעבר, עמדתי היא שלדיון בעניין מספר ה"אירועים העברייניים" יש נפקות מעשית מועטה בלבד. הטעם לכך הוא ששעה שנקבע שמעשי הנאשם בשני אישומים או יותר מהווים אירוע עברייני אחד, עדיין יש מקום להתחשב לצורך קביעת המתחם העונשי במספר המעשים העברייניים המרכיבים את אותו "אירוע", זאת בשל העובדה ש"לעיתים, העובדה שהאירוע כולל כמה מעשים יכולה לשוות לו מידה נוספת של חומרה [עניין ג'אבר; ע"פ 2454/18 שיינברג נ' מדינת ישראל (2.12.2018) פסקה 20 לפסק דינו של השופט ע. פוגלמן].

הערכים החברתיים ומידת הפגיעה בהם

11. הערכים החברתיים בהם פגע הנאשם הם הגנה על הציבור ושמירה על בריאותו הפיזית והנפשית כתוצאה מנזקי השימוש בסמים מסוכנים והשפעתם הממכרת וההרסנית. עוד הוכרה בפסיקה ההשפעה העקיפה הנגרמת כתוצאה משימוש בסמים, ובכלל זה ביצוע עבירות פליליות לצורך השגת הסם, וכפועל יוצא מכך הצורך להגן על ביטחונו האישי של הציבור ועל רכושו. ובלשונו של בית המשפט העליון [ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יניב יונה, פסקה 4 (4.4.2012)]:

"את נגע הסמים יש לעקור מן השורש. ייצור, הפצה, סחר וכמובן גם שימוש בסמים – כל אלו מסבים נזק עצום. הנזק נגרם לא רק למעגל הסגור של המעורבים הישירים בביצוע העבירות, אלא גם לחברה בכללותה."

באותו פסק דין עמד בית המשפט העליון על הצורך להחמיר בענישת עברייני הסמים:

"למאבק בנגע הסמים יש שותפים רבים. חלקם מתמקדים בחינוך מניעתי ובהסברה. אחרים מסייעים בהליכי הגמילה. לצידם פועלים גם אנשי אכיפת החוק, שתפקידם לסכל את עבירות הסמים וללכוד את העבריינים. אף בית המשפט נוטל חלק חשוב במאבק, באמצעות הטלת עונש מרתיע על מי שהורשע בעבירות סמים."

12. על החומרה היתרה הטמונה בעבירות של סחר בסמים עמד השופט מ' חשין בע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי, פסקה 14 (9.2.2004):

"בבואו לגזור עונשים על סוחרי הסמים כמערערים שלפנינו, שומה עלינו, על בית המשפט, לשוות נגד עיניו את צרכני הסמים הפגועים, את משפחותיהם המפוררות ואת הנחיית המחוקק מה עונש ראוי להטיל על מי שהביא כל אלה. לביעור נגע הסמים אין די ברטוריקה. נדרשים אנו למעשים של ממש. חובה היא המוטלת על בית המשפט להעלות את תרומתו למלחמה של החברה במשחיתיה..."

דברים דומים נאמרו גם על ידי השופטת פרוקצ'יה בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (22.6.2010):

"הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו, שנית, על העונש להעביר מסר חד משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד."

13. ב"כ הנאשם ביקשה במסגרת טיעוניה לעונש לערוך אבחנה בין סם מסוכן מסוג קנבוס לבין יתר הסמים. טענה זו אין בידי לקבל, שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם רוח פסיקת בית המשפט העליון. בעניין זה ראו, למשל, דברי השופט י' עמית בע"פ 2596/18 כפיר זנזורי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (12.8.2018), המתייחסים בין היתר לסחר באמצעות יישומון הטלגראס:

"ריבוי המקרים המובאים לפנינו בעת האחרונה – של גידול, ייצור והפקת קנבוס לשם הפצה ומכירה, כמו גם הפצה ומכירה של קנבוס תוך שימוש באפליקציית ה'טלגראס', מעוררים את התחושה, הגם שאינה מגובה בסטטיסטיקה או במחקר אמפירי, כי המדיניות שבאה לידי ביטוי בחוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה), התשע"ח-2018 (שתחולתו ביום 1.4.2019) – זלגה שלא בטובתה למחוזות אחרים. צרכנים ומשתמשים ואנשים נורמטיביים, שבעבר לא היו נכונים ליטול על עצמם סיכון להסתבך בעולם הפלילי, נכונים כיום לילך צעד נוסף ולהפוך למגדלים ולסוחרים בסם. זאת, מתוך תפיסה שגויה כי מדובר ב"סמים קלים", ובהינתן הטכנולוגיה המאפשרת מכירה והפצה קלה ו"סטרילית" של סמים. ברם, סחר בסמים הוא סחר בסמים. ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים "קלים", תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה. צרכנים ומשתמשים – ראו הוזהרתם."

(ההדגשות הוספו – ע.מ).

14. בכל הנוגע למידת ההתחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם, נקבע בע"פ 7070/03 זניד נ' מדינת ישראל (3.4.2006) (להלן: עניין זניד):

"החברה בישראל נאבקת מזה שנים רבות בהתפשטותו של נגע הסמים ולצורך כך היא משקיעה מאמצים רבים וממון רב. המערער ואחיו דוגמתו מבקשים לסכל מאמץ זה ומכאן הצורך לנהוג בהם וכנגד כל חוליותיה של שרשרת הפצת הסם ביד קשה. בתחום זה של עבריינות קובעת ההלכה הפסוקה כי תהיינה נסיבותיו של העבריין חמורות וקשות ככל שתהיינה, הן נדחות מפני האינטרס הציבורי." (ההדגשות הוספו – ע.מ)

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

15. בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לכך שהנאשם מכר במשך כ-5 חודשים ל-5 אנשים שונים ב-15 הזדמנויות שונות סם מסוכן מסוג קנבוס במשקלים שאינם ידועים (באחת המכירות צוין משקל של 5 גרם), בסכומים שנעו בין 70 ל-100 ₪.

הנאשם פעל לבדו, וביכולתו היה לעצור את רצף המכירות.

מתסקיר שירות המבחן מיום 19.2.2019 עולה שהנאשם הסביר שעל רקע שימוש אינטנסיבי בסמים החל לרכוש סמים בכמויות גדולות, ובהמשך אף למכור את הסמים למכרים. יש לציין שמעובדות כתב האישום המתוקן לא עולה שהנאשם מכר סמים לאנשים עמם הייתה לו היכרות קודמת. עוד הסביר את מעשיו במצוקה נפשית אליה נקלע על סביב גירושי הוריו והחובות הכספיים אליהם נקלע כתוצאה מהימורים. גם כאן אציין שמתקשה אני למצוא את הקשר בין מצוקתו הנפשית של הנאשם לבין מכירת סמים לאחרים תמורת כסף.

מדיניות הענישה הנוהגת

16. הענישה הנוהגת בעבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס מושפעת מנסיבותיו הייחודיות של המקרה הנדון, מספר הקונים, כמות הסם הנמכר, פרק הזמן בו נערכו העסקאות, ובמיהות הקונה - בגיר או קטין. אך לאחרונה אישר בית המשפט המחוזי מרכז בעפ"ג (מרכז) פסו נ' מדינת ישראל (9.12.2019) מתחם עונשי הנע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד ל-10 חודשי מאסר בפועל לעבירת סחר בודדת בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל נמוך ובתמורה לסכום קטן. פסק דינו של בית המשפט המחוזי אושר בבית המשפט העליון ברע"פ 8695/19 פסו נ' מדינת ישראל (5.1.2020) (להלן: עניין פסו).

למקרים נוספים שנדונו בפסיקה ראו:

א. ברע"פ 5712/16 אייזנבאך נ' מדינת ישראל (17.8.2016), אושר עונש של 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית שנגזרו על נאשם שסחר במשך כ-4 חודשים עם 3 אנשים שונים בסם מסוכן מסוג קנבוס, במשקלים הנעים בין 1 ל-10 גרם. הנאשם נעדר עבר פלילי, תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו היה חיובי והמליץ על ענישה בדמות של"צ.

ב. ברע"פ 5698/17 ליפצר נ' מדינת ישראל (4.9.2017), אושר עונש של 30 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית שנגזרו על נאשם שהורשע, לאחר ניהול הליך הוכחות, בביצוע 15 עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ואספקת סמים.

ג. בעפ"ג (מרכז – לוד) 56241-03-19 בואהרון נ' מדינת ישראל (19.6.2019), אושר גזר דינו של בית משפט השלום שהשית 17 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית על נאשם שהורשע בביצוע 20 עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס. הנאשם מכר סמים במשך תקופה של כ-4 חודשים וחצי, ל-17 אנשים שונים ב-32 מקרים, זאת תמורת 100 ש"ח, ובמקרים מסוימים 1,000-1,500 ש"ח, בכל פעם. כמו כן הורשע הנאשם בהחזקת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקלים של עד 43 גרם. הנאשם נעדר עבר פלילי, ושירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית לגביו בשל היעדר שיתוף פעולה ושימוש בסמים. בפסק הדין התייחס בית המשפט המחוזי ל-2 פסקי דין נוספים שהוגשו לעיונו (פסקי דין ד' ו-ה' להלן).

ד. בעפ"ג (מרכז-לוד) 34559-06-18 גיני נ' מדינת ישראל (לא פורסם) אושר, בהסכמת הנאשם, עונש של 18 חודשי מאסר בפועל שנגזרו בערכאה הדיונית על הנאשם, בחור צעיר ללא עבר פלילי, אשר במשך 9 חודשים סיפק סמים ל-8 רוכשים ב- 32 עסקאות.

ה. בעפ"ג (מרכז-לוד) 27529-03-18 ספיר נ' מדינת ישראל (לא פורסם) אושר עונש של 12 חודשי מאסר בפועל שנגזרו בערכאה הדיונית על הנאשם, שהורשע על פי הודאתו ב-5 עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס, עבירה של תיווך בסם מסוכן, ניסיון לסחר בסם מסוכן, הפרעה לשוטר והחזקת סם.

ו. ברע"פ 6160/18 מרואני נ' מדינת ישראל (5.9.2018), אושר עונש של 17 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית לנאשם שהורשע על יסוד הודאתו ב-4 עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 29.05 גרם בתמורה ל-2,500 ש"ח, 3 עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס בסך כולל של 300 ש"ח, והחזקת חצרים לשימוש בסמים, לאחר שנמצאו ברשותו 637.49 גרם חשיש וקנאביס וכן כ-20,000 ₪.

ז. ברע"פ 6401/18 ספיר נ' מדינת ישראל (17.9.2018), אושר עונש של 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית לנאשם שהורשע בערכאה הדיונית בביצוע 5 עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס, במשקלים הנעים בין 5 ל-23 גרם בכל פעם, וכן בניסיון למכור 10 גרם קנאביס, החזקת סם לצריכה עצמית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותיווך בסם עבור 1,100 ש"ח.

ח. ברע"פ 4687/15 פלג נ' מדינת ישראל (13.8.2015), אישר בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי שמצא להקל בעונשו של הנאשם באופן שעל הנאשם יהיה לרצות 18 חודשי מאסר בפועל במקום 24 חודשים, וכן ענישה נלווית בדמות מאסר על תנאי, פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה וחילוט. מדובר בנסיבות בהן סחר הנאשם כ- 15 עד 20 פעמים, בכל פעם בכמויות קטנות ובביתו נמצא סם מסוכן מסוג קנבוס מחולק לשקיות ומוכן למכירה. הנאשם נעדר עבר פלילי ונסיבות חייו קשות.

ט. בעפ"ג (מרכז - לוד) 48252-07-17 מדינת ישראל נ' ביטון (7.11.2017), הוחמר עונשם של הנאשמים. לענייננו רלוונטי נאשם 2 שעונשו הוחמר מ-18 ל-24 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, לאחר שהורשע בביצוע 4 עבירות סחר שבוצעו בתדירות של כאחת לשבוע ובסכום כולל של 20,000 ש"ח, 5 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת 850 גרם סם מסוכן מסוג קנבוס. תסקיר בעניינו של הנאשם היה חיובי, עם זאת באמתחתו רישום פלילי מתקופת נעוריו.

י. בעפ"ג (מרכז-לוד) 24112-09-17 טוט נ' מדינת ישראל (10.12.2017) אושר עונש של 21 חודשי מאסר בפועל שהושת על נאשם בן 19, אשר הורשע בביצוע 27 עבירות של סחר בסם מסוכן קנאביס, אותו מכר במשך כשבעה חודשים בכמויות קטנות. שירות המבחן התרשם מסיכון להישנות ביצוע העבירות בעתיד, והמליץ על ענישה קונקרטית שתשקף לנאשם את הצורך בטיפול.

יא. בת"פ (מח' חיפה) 58507-02-18 מדינת ישראל נ' טריפונוב (10.7.2018) נגזר דינו של נאשם אשר הורשע בביצוע עבירה של הדחת קטין לסחר בסם מסוכן מסוג קנאביס, סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס (ריבוי מקרים) והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, ל-8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית בדמות מאסר מותנה.

יב. בת"פ (פ"ת) 46246-05-16 מדינת ישראל נ' שינקר ואח' (26.11.2017) נגזר דינם של שני נאשמים, אשר הורשעו על יסוד הודאתם בביצוע 20 עסקאות ו-68 עסקאות, בהתאמה, של סחר בסם מסוכן ובעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית שעניינה שתי רכישות של כ-250 גרם של קנאביס לצורך חלוקתו למנות. על נאשם 1 הושת עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ואילו על נאשם 2 נגזר עונש של 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

יש לציין שהעונש שניתן לשני הנאשמים היה פרי הסכמת הצדדים לכך שיש לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום, כך שאין הוא משקף את רמת הענישה הנוהגת ממילא במקרים ה"רגילים".

יג. בת"פ (ת"א) 40089-10-13 מדינת ישראל נ' נאור (19.7.2015), הושת על נאשם 2 עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, וענישה נלוות לאחר שהורשע, על יסוד הודאתו, בביצוע עבירות של סחר בסם מסוכן, לאחר שמכר במשך כשנתיים ב-20 הזדמנויות ולששה קונים שונים, סם מסוכן מסוג קנאביס במשקלים של 1-10 גרם.

יד. בת"פ 30438-12-11 מדינת ישראל נ' חיים שפיץ (18.3.2012), מכר הנאשם לאותו אדם במשך כ-6 שנים בעשרה מועדים שונים סם מסוכן מסוג קנאביס וחשיש במשקל של כ-3 גרם בכל מכירה. נוסף על כך הורשע הנאשם במכירת סמים לשני קטינים. על הנאשם, נעדר עבר פלילי, הושת עונש של 14 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, זאת לאחר שצוין מפורשות בגזר הדין שעקב נסיבותיו האישיות החריגות של הנאשם יש להקל בעונשו במידה משמעותית.

17. נוכח כל האמור, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בנסיבות ביצוע עבירת סחר בודדת לבגיר, במשקל הנע בין 1 ל-10 גרם ובסכומים קטנים, נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, ועד ל-10 חודשי מאסר בפועל (עניין פסו) (רלוונטי לאישומים 4 ו-5).

כאשר מדובר במספר מכירות בודדות לאותו אדם, ינוע המתחם בהתאמה בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-14 חודשי מאסר (רלוונטי לאישומים 2,3 ו-6).

המתחם ההולם את החזקת הסמים מסוג קנבוס במשקל כ-160 גרם נטו, שלא לצריכה עצמית, בנסיבות המקרה שלפני, ינוע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-14 חודשי מאסר (רלוונטי לאישום 1).

18. בנקודה זו אציין בהערת אגב שעל אף שמתחמי הענישה המגולמים בחלק מפסקי הדין שהוגשו מטעם ההגנה תומכים אף הם, לאחר עריכת ההתאמות הדרושות, במתחמי הענישה אותם קבעתי, מצאתי לקבוע את מתחמי הענישה והעונשים בהתאם למתחמים ולעונשים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון ועל ידי בית המשפט המחוזי מרכז כערכאה מנחה, בהתאם לפסקי הדין אותם סקרתי לעיל.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

19. הנאשם כבן 23. לחובת הנאשם עבר פלילי הכולל הרשעה מבית הדין הצבאי שעניינה היעדר מהשירות הצבאי, בגינה הוטל עליו בשנת 2019, במהלך ניהול התיק הנוכחי, עונש של 33 ימי מאסר בפועל. לאחר שריצה את עונש המאסר, שוחרר הנאשם מצה"ל.

לזכות הנאשם יש לזקוף את הודאתו במיוחס לו, לאחר תיקון כתב האישום, וכפועל יוצא מכך את החיסכון בזמן השיפוטי.

תסקירי שירות המבחן

20. מתסקירי שירות המבחן עולה שהנאשם היה עריק מהצבא במשך כשלוש שנים, כאשר הנאשם הסביר זאת בחובות שצבר ובעיסוקו בהימורים. לדברי הנאשם הוא החל להשתמש בסמים בגיל 18, תחילה בנסיבות חברתיות ובהמשך, במקביל לכך שפיתח התמכרות להימורים, החל לצרוך סמים באופן אינטנסיבי. הנאשם מסר שהפסיק את השימוש בסמים מאז מעצרו, ובדיקות שתן שמסר אכן אישרו שהוא נקי מסמים במועדים בהם נערכו הבדיקות. עוד שיתף הנאשם שהפסיק לעסוק בהימורים.

הנאשם ביטא חרטה ובושה על מעשיו, כשניכר היה שההליך המשפטי מהווה עבורו גורם מרתיע ומרסן. בתוך כך הבהיר הנאשם שניתק קשר עם חברה שולית.

במסגרת ההליך הנוכחי, השתתף הנאשם בקבוצה לעצורי בית במשך כחצי שנה. ואולם, שירות המבחן התרשם שהנאשם התקשה לבחון בצורה מעמיקה את מכלול ההיבטים הקשורים למעשיו, וכי עמדותיו נותרו נוקשות. כעולה מהתסקירים, נעשו ניסיונות רבים לשלבו בהליך טיפולי, אולם, הגם שהנאשם ביטא נכונות להשתלב בטיפול, התרשם שירות המבחן שהוא אינו מכיר בבעיית ההתמכרות ובצורך לטיפול ייעודי בתחום זה. חרף האמביוולנטיות שהפגין בכל הנוגע לשילובו בטיפול, הופנה הנאשם ליחידה להתמכרויות. תחילה לא פנה הנאשם ליחידה לצרכי רישום, חרף הנחיות קצינת המבחן. בהמשך, לאחר שהתקבל ליחידה להתמכרויות, מסר בדיקות שתן חלקיות בלבד שלא עמדו בדרישות המקום. נוסף על כך לא התייצב הנאשם לפגישות שנקבעו עמו והתקשה להסביר את התנהלותו זו.

בתסקיר מיום 27.10.2019 נמסר שעקב חוסר שיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן, לאורך תקופה ארוכה, לא ניתן להמליץ על שילובו בהליך טיפולי.

בדיון שהתקיים בפני ביום 29.10.2019 ביקשה ב"כ הנאשם הזדמנות נוספת ואחרונה להפנות את הנאשם לשירות המבחן. בהחלטתי מאותו יום מצאתי לדחות את בקשתה, ותחת זאת להפנות את הנאשם לממונה על עבודות השירות, זאת בשים לב לעתירתה העונשית של ההגנה. לאחר מתן ההחלטה, ונוכח הדחיה הארוכה יחסית של הדיון לצורך קבלת חוות דעת הממונה, ביקשה ב"כ הנאשם לנצל את פרק הזמן ולהפנות את הנאשם בכל זאת לשירות המבחן. מאחר שמצאתי טעם בדברי ב"כ הנאשם בשים לב לעובדה שממילא הדיון עתיד להידחות, שיניתי מהחלטתי הקודמת והוריתי לשירות המבחן להכין תסקיר משלים עד למועד הנדחה.

ואולם, גם התסקיר הרביעי, מיום 26.12.2019, לא נשא עמו בשורות עבור הנאשם. בקצירת האומר אציין שהנאשם לא התייצב לפגישה שנקבעה לו בשירות המבחן ואף מסר ליחידה להתמכרויות שהוא אינו פנוי להגיע לפגישות במסגרתה. הנאשם לא הגיע למפגשים הקבוצתיים בחסות שירות המבחן, כאשר נוכח חוסר שיתוף הפעולה עמו ביחידה, הוחלט להפסיק עמו את הקשר. במהלך תקופת הדחייה לא יצר הנאשם קשר עם שירות המבחן. בשיחה טלפונית שנערכה עמו ביוזמת שירות המבחן, ביטא הנאשם עמדה קורבנית והתקשה לקחת אחריות על התנהלותו ועל חוסר שיתוף הפעולה עם גורמי הטיפול. חרף כל האמור, זימן שירות המבחן את הנאשם פעם נוספת לפגישה, אולם הנאשם הקפיד לפספס גם הזדמנות זו.

21. לא בכדי תיארתי את הניסיונות הטיפוליים הרבים שנעשו עבור הנאשם, את הזמן הרב אותו בזבז הנאשם לשירות המבחן ולבית המשפט ואת ההבטחות שלא קוימו. בנסיבות המתוארות, גם אם הנאשם מסר בדיקות שתן נקיות לאורך תקופה ארוכה, אין לראות בו כמי שעמד בתכנית שיקום, שכן כידוע, גמילה פיזית אינה מספיקה ואין בה כדי לתת מענה מספק לאורך זמן. הדברים נכונים פי כמה שעה שחלק מבעיותיו של הנאשם נבעו מהתמכרות נוספת שלא טופלה – התמכרות להימורים, המהווה גורם סיכון נוסף.

סוף דבר

22. נוכח כל האמור, ובשים לב לכך שהוא עתיד לרצות עונש מאסר בפעם הראשונה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל למשך 15 חודשים, בניכוי הימים בהם ישב במעצר בין התאריכים 14.3.2018-18.3.2018.

על הנאשם להתייצב לריצוי עונשו ביום 23.2.2020 עד השעה 09:00 בכלא ניצן, או במקום שייקבע על ידי שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון ועותק מגזר הדין.

מובהר לנאשם כי עליו לתאם את הכניסה למאסר עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר בטלפונים 08-9787377 או 08-9787336.

ב. מאסר למשך 8 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו על עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים.

ג. מאסר למשך חודש אחד, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו על עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים מסוג עוון.

ד. קנס בסך 5,000 ש"ח או חודש מאסר תמורתו. הקנס יקוזז מההפקדה שהפקיד הנאשם במסגרת תיק זה או באחד מתיקי המעצר הקשורים אליו, כפוף לכל מניעה חוקית אחרת, לרבות עיקול. ככל שקיימת מניעה חוקית, או ככל שההפקדה שהופקדה אינה מכסה את גובה הקנס, ישולם הקנס או יתרתו בעשרה תשלומים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם עד ליום 1.4.2020, והיתרה בכל 1 לכל חודש שלאחריו. לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

ה. התחייבות בסך 10,000 ש"ח להימנע בתוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו מביצוע עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים. הנאשם יצהיר על התחייבותו זו מיד לאחר הקראת גזר הדין.

ו. פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 5 חודשים מיום שחרורו של הנאשם. הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה שברשותו במזכירות בית המשפט לפני כניסתו למאסר.

ז. פסילה על תנאי מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 6 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור על עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים במשך שנתיים מיום שחרורו.

23. ניתן בזאת צו כללי למוצגים. הסמים יושמדו.

24. הפקדות שהופקדו בתיקי המעצר יושבו לנאשם לאחר קיזוז הקנס ולאחר התייצבות הנאשם לריצוי עונש המאסר, כל זאת כפוף לכל מניעה חוקית.

25. ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ. הנאשם יפקיד את דרכונו עד ליום 12.2.2020 שעה 14:00.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, ט"ז שבט תש"פ, 11 פברואר 2020, בנוכחות הצדדים.