1. בפניי בקשה מטעם התובעת לחשיפת דו"ח חקירה שביצעה הנתבעת בנוגע לגניבת משאית התובעת מסוג מאן ביום 24.8.17 ואשר בוטחה על ידה במועד זה מפני סיכוני גניבה. הנתבעת שללה את הכיסוי הביטוחי בגין האירוע הנדון בטענה למרמה לא לפני שביצעה חקירה שאת תוצאותיה מבקשת התובעת לידיה. על פי הוראתי, דו"ח החקירה הומצא ללשכתי במעטפה סגורה על מנת שאוכל לדון בבקשת התובעת לחשיפתו.
2. בבקשתה טוענת התובעת כי על הנתבעת היה לחשוף את דו"ח החוקר עוד במסגרת הליך גילוי המסמכים. לטענתה, הנתבעת מבלבלת בין חומר חסוי לבין חומר שהינו חלק מהראיות, שכן, באם בכוונתה של הנתבעת הייתה לא לעשות שימוש כלל בדו"ח שבידיה, הרי זה חומר חסוי ואין לגלותו ואולם אם בכוונתה לעשות בו שימוש במאוחר לפרשת התביעה, אזי על הנתבעת להציג טעם מיוחד העולה מהדו"ח כתנאי לכך שהיא תוכל לעשות שימוש מאוחר בדו"ח אלא שהנתבעת לא עמדה בתנאי זה וגם לא תמכה את בקשתה בתצהיר מתאים.
3. בתגובתה, טוענת הנתבעת, כי במקרה דנן חשיפת דו"ח החוקר תאפשר לתובע להתאים גרסתו לגרסאות שנמסרו לחוקר ולממצאיו כך שהתוצאה תהיה שעמדת הנחיתות של הנתבעת ביחס לתובעת תחמיר ותעמיק את מיקומה, ובכך עשויה לפגוע ביכולתו של בית המשפט לרדת לחקר האמת.
4. עוד לעמדת הנתבעת, היא נהנית מחיסיון המסמך בהתאם להלכה הנהוגה וזאת מפני ערך ההגנה על האוטונומיה הנתונה לה לצד זכותה הכין את עמדתה במסגרת הליך משפטי ללא הפרעה.
5. עוד טענה הנתבעת כי מעבר לזכותה לחיסיון המסמכים הנוגעים להצגת עמדתה, הרי שהתובעת לא הצליחה להראות מהי התועלת שתצמח לה מהמסמך ומכל הסיבות שעומדות ברקע חובת גילוי המסמכים, נראה כי על הדו"ח להישאר חסוי.
6. לסיום ציינה הנתבעת כי העומד ברקע גילוי המסמכים בהליכים מקדמיים, הינו יעילות הדיון וחקר האמת וגילויה, לה אחראי בית המשפט ולא מי מן הצדדים.

דיון ומסקנות:

1. אלו בכללותן טענות הצדדים. לאחר עיון בבקשת התובעת ובתגובת הנתבעת, נחה דעתי כי יש טעם להיעתר לבקשת הנתבעת ואבאר:
2. ראשית ראוי לשרטט את המסגרת שבה הוגשה בקשה זו שכן נראה שהנתבעת טוענת לחיסיון המסמך שבבעלותה אלא שכוונתה בפועל הינה לאפשר את גילויו במאוחר לפרשת התביעה וזאת בכדי למנוע מאת התובעת להיערך לנקוב בו במסגרת הגשת ראיותיה וחקירתה הנגדית, ביחס לפרטים מוכמנים אשר לדעת הנתבעת התגלו ומצויים ברשותה ואשר גילויים עשוי לחבל במלאכת ההגנה שלה.
3. ככלל, הליך משפטי אזרחי, יש לנהל ב"קלפים פתוחים". עם זאת, בהלכה המנחה בעניין סויסה (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 ) נקבע כי ניתן לסטות מכלל זה, מקום בו דחיית הגילוי והעיון במסמכים תסייע לחקר האמת ובית המשפט ייטה לעשות כן, כאשר המחלוקת שבין הצדדים נוגעת לעצם קיומו של האירוע נושא התביעה, יותר מאשר מדובר בנזק שנתבע. לבית המשפט נתון שיקול הדעת לאפשר דחיית עיון בראיה, מקום שעיון מוקדם עשוי להביא להתאמת גרסאות הצדדים או לשיבוש ראיות וכתוצאה מכך לפגיעה בגילוי האמת. בית המשפט נדרש לאזן בין הזכות לגילוי ועיון במסמכים עם אינטרסים הקשורים בזכותו של נתבע להזים אותם. לכן, בבוא בית-המשפט לאזן "אד הוק" בין האינטרסים הנוגדים, עליו לבדוק בכל מקרה לגופו, אם גילוי המסמכים נושא החיסיון היחסי יש בו כדי לקדם את חשיפת האמת או שמא יהא בו בכך כדי לחבל בגילוי האמת.
4. פסיקת בית המשפט העליון קובעת שכאשר מדובר במחלוקת שהכרעה בשאלות מהימנות בליבה, תגבר הנטייה לדחות את חשיפת דו"ח החקירה שבידי הנתבע עד לאחר סיום פרשת התביעה, לרבות חקירת העדים (רע"א 5422/12 פינקלשטיין נ' הפול המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ (12.8.2012)). מנגד נקבע כי על מחזיק הדו"ח להצביע על נתון קונקרטי המצוי באותן עדויות שחשיפתו לתובע עלולה לחבל ביכולתו של ביהמ"ש להגיע לחקר האמת (רע"א 2126/16 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' פנחס (15.06.2016)).

מהכלל אל הפרט:

1. עניין לנו בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח בטענה לגניבת משאית התובעת כאשר הנתבעת כופרת בעצם התרחשות האירוע ובנסיבות הנטענות בכתב התביעה ומעלה טענה למרמה ביטוחית, על יסוד חקירות שערכה. עיון בדו"ח החקירה אשר הומצא לעיוני בלבד על צרופותיו, מעלה כי תוכנו נוגע למהימנות גרסת אורגני התובעת לעצם התרחשות האירוע ואופן התרחשותו, שהם בבסיס המחלוקת שבתיק, ואשר יש להעמידן במבחן החקירה הנגדית קודם לחשיפת דו"ח החקירה ולעדות החוקר.
2. מקרה זה דומה בנסיבותיו לעניין שנדון ברע"א 12861-05-13 (מח-חי) הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' (קדור) אבו מפלח (17.6.2013)), שם במסגרת תביעת לתגמולי ביטוח בגין אירוע של שריפת רכב, טענה חברת הביטוח בכתב ההגנה שהגישה, בין היתר, כי האירוע לא אירע כלל ו/או לא אירע בנסיבות המתוארות בכתב התביעה. באותו מקרה קבע ביהמ"ש כי כאשר מדובר במחלוקת עובדתית שיכול ותוכרע על בסיס מהימנות, וכאשר מירב המידע מצוי אצל התובעת, אין לחייב את חברת הביטוח להציג את דו"ח החוקר בשלב של הבאת הראיות מטעמה. דו"ח הנתבעת עונה למקרה הנדון והוא גם מצביע על נתון קונקרטי בגינו אשר גילויו עתה עשוי בבוא העת לחבל במלאכת חקר האמת אשר עומדת להכרעתו של בית המשפט.
3. בנסיבות העניין ולאחר שעיינתי בדו"ח החוקר, אשר הומצא לעיוני בלבד, ובכתבי טענות הצדדים ולאור ההלכה המנחה בעניין סויסה, אני קובע כי יש להיעתר לבקשת הנתבעת, ולאפשר לה את חשיפת דוח החוקר לאחר שמיעת עדותם של עדי התובעת. התובעת תחויב עם זאת בהגשת תצהיר של החוקר מטעמה אשר תומך בדו"ח החקירה שהוגש וזאת במסגרת הגשת ראיותיה לתיק.
4. הנתבעת אינה עומדת על הוצאותיה ועל כן איני עושה צו להוצאות.
5. הדו"ח מוחזר למזכירות להפקדה בכספת והוא יעלה ללשכתי ערב הדיון הבא.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ט, 09 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.