תביעת נזקי רכוש רכב.

לאחר שבחנתי את הראיות שהוצגו ושמעתי את עדויות הצדדים וטענותיהם מצאתי כי דין התביעה להתקבל כלפי הנתבע 3 ולהידחות ביחס לנתבעים 1-2.

בת"ק 39898-08-18 מוסלח נ' אבו כף, מיום 24.1.19 ניתן פסק דין אשר קיבל במלואה את תביעת רכב הנתבעים 1-2 נגד רכב הנתבע 3. אמנם מדובר בפסק דין שניתן בהיעדר התייצבות, אולם הוא שריר וקיים, ולכן מחייב כמעשה בית דין גם בתיק זה, במישור היחסים שבין הנתבעים 1-2 לנתבע 3. לפיו, האחריות לנזקי רכב הנתבעים 1-2 הוטלה במלואה על רכב הנתבע 3. ברם, אין בכך כדי להכריע באופן מלא את סוגיית האחריות לפגיעה באוטובוס התובעת, אשר נגרמה לאחר התאונה הראשונה, כאשר רכב הנתבעים 1-2 המשיך לפנים לאחר שנפגע, ופגע באוטובוס שחנה במרחק של כ- 15 מ' משם (בהתאם לנתונים בתיק המשטרה). לטענת ב"כ הנתבע 3, הפגיעה באוטובוס נגרמה כתוצאה מנסיעה במהירות מופרזת מצד הנתבעים 1-2, שכן אחרת לא היה ממשיך קדימה עד למיקום האוטובוס.

מכל מקום, כפי שיפורט להלן, מסקנתי הינה אף ללא צורך להיזקק לפסק הדין בתביעה הקטנה. עיון בסרטון שהוצג שבו נראית התאונה במלואה מעלה כי רכב הנתבעים 1-2 נסע מאחורי רכב הנתבע 3, ובשלב מסוים רכב הנתבע 3 מאט וסוטה ימינה, רכב הנתבעים 1-2 ממשיך בנסיעה ישר ומתחיל לחלוף על פני רכב הנתבע 3 המבצע סטיה ימינה, ואז רכב הנתבע 3 פונה בפתאומיות שמאלה, ללא איתות, ופוגע עם פינתו הקדמית שמאלית בפינה הקדמית ימנית של רכב הנתבעים 1-2. בעת שהחל רכב הנתבע 3 לבצע את התמרון המסוכן, רכב הנתבעים 1-2 היה מאחוריו במרחק שאינו רב, ולפיכך אין לקבל את גרסת הנתבע 3 שלפיה בעת שהחל בפניה שמאלה, רכב הנתבעים 1-2 היה רחוק מאחוריו. אילו הנתבע 3 היה נוהג כדין, הוא היה נמנע מלפנות שמאלה בפתאומיות לאחר הסטיה ימינה, שכן בשלב זה רכב הנתבעים 1-2 כבר היה כמעט מקביל אליו, ואילו היה עושה כן התאונה היתה נמנעת.

עיון בסרטון התאונה מלמד כי לאחר התאונה, רכב הנתבעים 1-2 נראה ממשיך בנסיעה ואף תוך האצה מסוימת, דבר שמלמד, במאזן הסתברויות, על איבוד שליטה והמשך לחיצה על דוושת הגז כתוצאה מהתאונה הראשונה, אשר גרמה לתאונה השנייה עם אוטובוס התובעת, ולא על כך שהפגיעה השניה נגרמה כתוצאה מנסיעה במהירות בלתי סבירה מצד הנתבעים 1-2. לכן, אף אם רכב הנתבעים 1-2 נסע במהירות מעט גבוהה מהמותר (לפי טענת הנוסע, רכבם נסע במהירות של כ- 60 קמ"ש, בעוד שבמקום מותרת הנסיעה במהירות של 50 קמ"ש) אין קשר סיבתי בין כך לבין הפגיעה באוטובוס התובעת.

אציין כי סרטון התאונה הנוסף שהוצג, שבו נראית פגיעת רכב הנתבעים 1-2 באוטובוס התובעת, אינו ראיה מספקת לביסוס אחריות לנהג הנתבעים 1-2, שכן לא נראית בו כלל התאונה הראשונה, ולא ניתן להבחין בו את שעולה מהסרטון הראשון, והוא שרכב הנתבעים 1-2 ממשיך בנסיעה ואף מאיץ לאחר קרות התאונה הראשונה, דבר שמעיד כאמור על אבדן שליטה ולחיצה על דוושת הגז כתוצאה ישירה ובלעדית של התאונה הראשונה.

למעלה מן הנדרש אציין כי הסטייה של כ- 10 קמ"ש מהמהירות המותרת בנסיבות העניין, עשויה הייתה לייחס לנתבעים 1-2 אשם תורם בשיעור של כ- 10%, לנוכח מחדלו העיקרי והראשי של הנתבע 3 לקרות התאונה, וזאת אילו אכן רכב הנתבעים 1-2 היה מנסה לעצור בעקבות התאונה, ולא היה מצליח בשל מהירותו הגבוהה. אולם כאמור לעיל, אין קשר סיבתי בין הרשלנות (בשיעור נמוך יחסית) שעניינה סטייה של כ- 10 קמ"ש מהמהירות המותרת לבין הפגיעה באוטובוס.

לעניין גובה הנזק, לאחר שב"כ התובע הפחית את שיעור הנזק לסך של 12,495 ₪, לא הייתה עוד מחלוקת על גובה הנזק, ולא נטען דבר בהקשר זה.

מכאן, על הנתבע 3 לשלם לתובע סך של 12,495 ₪, בצירוף האגרה כפי ששולמה וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,192 ₪.

התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ג' תמוז תשפ"א, 13 יוני 2021, בהעדר הצדדים.