הנאשם עותר לביטול פסק הדין שניתן נגדו ביום 8.4 בהעדר התייצבות לדיון. הבקשה כפי שהיא, אינה מגלה עילה.

הנאשם טוען כי לא התייצב לדיון עקב טעות מצידו. לגופו של עניין טוען הנאשם כי יש להקל עימו לאור עברו הנקי.

הנאשם זומן כדין ולא התייצב, לפיכך אין הוא זכאי לביטול פסק הדין מחמת הצדק.

לגופו של עניין הנאשם מעלה טענה כנגד העונש בלבד, וכבר נקבע כי טענה מסוג זה אינה מצדיקה ביטול פסק דין, אלא לכל היותר הגשת ערעור. מעבר לנדרש חזרתי ועיינתי בתיק ומצאתי כי על הנאשם נגזר עונש על פי הקנס של ברירת המשפט, וההלכה היא כי רק במקרה מיוחד יש לחרוג ולהקל מעבר לכך, לפיכך בוודאי שלא ניתן לומר כי לנאשם נגרם עיוות דין כתוצאה משפיטתו בהעדר התייצבות.

אשר על כן, הבקשה כפי שהיא נדחית. לפנים משורת הדין ניתן לתקן את הבקשה בתוך 21 יום ולפרט את הטענות בתצהיר כנדרש, או מוטב מכך, לפנות למשרדי המאשימה בנסיון להסדר כולל אותו ניתן להגיש לאישורי בלא צורך בדיון ולחסוך סיכון של פסיקת הוצאות.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ח, 23 אפריל 2018.