לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית למשך 60 יום אשר הוטלה על רשיונו של המבקש ע"י קצין משטרה ביום 20.03.18.

בתוקף סמכותו לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה, בהיותו משוכנע שיש יסוד סביר שיוגש כנגד המבקש כתב אישום בגין התאונה הנ"ל, ובשים לב לחומרת העבירות ולעובדה שלמבקש 11 ה"ק, החליט קצין המשטרה על פסילתו של המבקש מלקבל ו/או מלהחזיק רשיון נהיגה למשך 60 יום.

עתה עותר המבקש להורות על ביטול הפסילה המנהלית שכן לטענתו הוא נוהג מזה כ-40 שנה, נהג אמבולנס עם ניידת טיפול נמרץ במשך שנים, והוא כופר לחלוטין שהיה מעורב בתאונת דרכים כלשהי.

לטענתו הוא זקוק מאוד לרשיון הנהיגה שלו ובמיוחד לרשיון לנהיגה על ניידת טיפול נמרץ, וזאת נוכח התקופה שבה אנו נמצאים, ימי חג הפסח, חגיגות 70 למדינה, אירועי יום הזיכרון לשואה ולמערכות ישראל וכו'. מדובר בימים עמוסים שבהם המבקש מגויס לעשרות ומאות אירועים לאבטחה שוטפת ולמתן מענה רפואי במסגרת עבודתו במד"א.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה קיימות ראיות לכאורה בתיק החקירה אשר לפיהם המבקש היה מעורב בתאונת דרכים אשר לאחריה עזב את מקום התאונה ותוך כדי בריחתו סטה מנתיב נסיעתו, נכנס לצומת בפניה שמאלה בניגוד להוראת אור אדום ברמזור.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ועיינתי בתיק החקירה, לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בהחלטת הקצין לפסול את רישיון הנהיגה של המבקש, ועל כן אני דוחה את הבקשה בהסתייגות שתבוא בפירוט להלן.

סעיף 47(ה)(2) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961 קובע כי באם היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד נהג שביצע עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש, רשאי הוא לפסול את הנהג מלהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 יום.

סעיף 48 לפקודת התעבורה קובע כי: מי שנפסל בצו של קצין משטרה כאמור בסעיף 47 רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה; ובית המשפט, לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או השוטר, רשאי לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאים, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור.

בעניינינו, שתי שאלות צריכות הכרעה: האחת, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו; והשנייה, האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש סכנה לביטחון הציבור.

לעניין הראיות לכאורה, המשיבה הציגה לעיוני את חומר החקירה ונחה דעתי כי קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה לכך שרכבו של המבקש היה באירוע הנטען והוא אף תועד במצלמה תוך בריחתו מהמקום, כאשר רכב המתלונן רודף אחריו וצופר לו על מנת לעצור, אולם המבקש האיץ את מהירות נסיעתו, סטה מנתיב נסיעתו ימינה ופנה שמאלה תוך כניסה לצומת בניגוד להוראת אור אדום ברמזור.

הסרטון, התיעוד הרפואי, תמונות הרכב לרבות חקירת המבקש וחקירת המתלונן במשטרה הוצגו לפני והם מהווים את הבסיס לקיומן של ראיות לכאורה.

המשיב בחקירתו הכחיש את מעורבותו בתאונה, אולם אישר כי מדובר ברכב שלו וכי על אף שהרכב רשום על שם אשתו, הוא זה שנהג ברכב במועד הרלבנטי.

בנסיבות אלה, אני קובע שקיימות ראיות לכאורה לחשדות המיוחסות למשיב.

לעניין המסוכנות, המבקש החזיק ברשיון נהיגה משנת 1977 צבר לחובתו 11 ה"ק אחרונה משנת 2016. למבקש עבירה דומה, אמנם ישנה, בגין כניסה לצומת בניגוד להוראת אור אדום ברמזור.

אין ספק, כי אם יתברר בסופו של דבר כי המבקש אכן היה מעורב באירוע התאונה וכי לאחר מכן כפי שתועד בסרטון ברח מהמקום ותוך כדי בריחתו סטה מנתיב נסיעתו ופנה שמאלה מהנתיב הימני, תוך כניסתו לצומת בניגוד להוראת אור אדום, הרי מדובר באירוע חמור ביותר אשר כשלעצמו מעיד על מסוכנות רבה אשר מצדיקה פסילת רשיונו למשך תקופת הפסילה המנהלית.

יחד עם זאת, העובדה שמדובר בנהג אמבולנס מזה שנים רבות, כאשר הוצג לפני אישור של מנהל מד"א מרחב ירושלים לפיו המבקש עובד במד"א מזה 40 שנה ואשר מועסק היום כנהג בניידת טיפול נמרץ ובאמתחתו אלפי מקרים של הצלת חיים, ונוכח התקופה שבה גופי ההצלה זקוקים לאנשים כדוגמת המבקש בשל מחסור בכח אדם, אני מתיר למבקש במשך תקופת הפסילה לנהוג על אמבולנס במסגרת עבודתו במד"א.

כללו של דבר, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין הפוסל ולכן אני דוחה את הבקשה לביטול הפסילה המנהלית.

יחד עם זאת, אני קובע כי המבקש רשאי במשך תקופת הפסילה לנהוג על אמבולנס במסגרת עבודתו במד"א.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"א ניסן תשע"ח, 27 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.