1. לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים ביחס להמצאת חוות דעת מומחה ביהמ"ש שנפטר רוה"ח איינהורן ז"ל למומחה הנוסף שמונה תחתיו, כפי עמדת הנתבעת על פני עמדתה החולקת של התובעת, דעתי היא שיש לאפשר המצאה שכזו למומחה הנוסף שמונה ולמעשה מקובלת עליי עמדת הנתבעת בעניין זה.
2. גם אני סבור כפי הדין הנוהג, ובפרט מכוחו של ביהמ"ש העליון בעניין פלונית (ע"א 5472/16 פלונית נ' פלונית (13.10.16), כי במקום שבו אין נסיבות ספציפיות להימנע בדבר, אין למנוע מאת מומחה ביהמ"ש הנוסף לעיין בחוות דעת המומחה שנפטר וזאת מהטעם :

" שאין מדובר במינוי מומחה "חלופי", במובן זה שהמומחה הקודם וחוות דעתו פסולים בשל פגם כלשהו שנפל בהליך הכנת חוות הדעת [..], אלא במינוי מומחה "נוסף", באופן שחוות הדעת הראשונה אינה פסולה ולא חלפה מהעולם. למעשה, מדובר בשני מומחים שנמצאו ראויים וכשרים על-ידי בית המשפט, ולפיכך חל הכלל לפיו אין פסול בהיזקקות של מומחה אחד שמונה על-ידי בית משפט לחוות דעת שניתנה על-ידי מומחה ממונה אחר (רע"א 333/89‏ "שלוח" חברה לבטוח בע"מ‎ ‎נ' ידידים, פ''ד מג(4) 375 (1989)).".(פיסקה 8 לפס"ד).

1. זאת ועוד, העובדה שמי מהצדדים שחפץ בכך, לא יוכל לחקור בחקירה נגדית את מומחה ביהמ"ש שנפטר, היא כשלעצמה אינה עילה אבסולוטית בכדי שלא להביא בפני המומחה הנוסף, שמונה, את חוות דעתו של המומחה הקודם לו, וזאת מהטעם שאי הצגתה כאמור משמעה מניעת ראייה , יהא משקלה אשר יהא בעתיד, שעשויה לחבל בחקר האמת לשמה בין היתר מונה מומחה ביהמ"ש במקור. על כן, לטעמי, איזון נכון וראוי בעניין זה הינו לאפשר למומחה ביהמ"ש הנוסף לעיין באותה חוות דעת ולהותיר לביהמ"ש את מלאכת קביעת מעמדה הראייתי על בסיס מכלול הראיות שיונח בפניו ובכלל זה חוות דעתו של המומחה הנוסף וחקירתו הנגדית עליה.
2. יתרה מכך, הפרתו של אותו איזון, בעת שמונחת מלפני ביהמ"ש חוות דעת קודמת שמסקנותיה לרעת הצד המתנגד כיום להציגה, חמורה שבעתיים מהצגתה בפני המומחה הנוסף שכן עשוי להיות בדבר טעם לפגם והקניית יתרון לא הוגן, אך מפני שאותו מומחה נפטר מהעולם. לא בכדי קבע ביהמ"ש בעניין פלוני לעניין זה כך:

" מדוע שבעל דין שסבור שזכה ביתרון מסוים על יסוד חוות דעתו של המומחה שנפטר ייאלץ לוותר כליל על אותו יתרון כתוצאה ממאורע בלתי צפוי שאין לו שליטה עליו. ההגינות מחייבת שבמקרה כזה המומחה הנוסף יביא במניין שיקוליו גם את דעת קודמו, ואם יחלוק עליה יהא עליו לנמק את עמדתו-שלו. דומה, כי הטרמינולוגיה בה נקט בית המשפט המחוזי של מינוי מומחה "חלופי", הביאה לבחינה זהירה יותר של חוות הדעת של המומחית שנפטרה, ולא היא." (שם, בפסקה 8).

1. לעניין זה גם חשוב להדגיש כי אי מתן אפשרות עיון באותה חוות דעת משמעותה פסילתה דה פקטו בתור ראייה כבר עתה, באופן מוחלט, מבלי לאפשר לביהמ"ש לקבוע בראייה זו מסמרות לפי שיקול דעתו בעתיד, וכל שכן אי מתן אפשרות להציגה בפני המומחה הנוסף במסגרת חקירתו הנגדית לצד שיבקש לאמתו עם תוכנה. דבר זה אינו מקובל ובוודאי שאינו נכון בשעה שמדובר במסמך שאף שעורכו נפטר, עודנו אינו פסול באופן מוחלט כראייה, וזאת בפרט בעת שמדובר במסמך שנכתב על ידי מומחה אותו מינה ביהמ"ש ונתן בו אמון לטעמו.
2. באשר לטענת התובעת כי פס"ד בעניין פלוני שאוזכר על ידי הנתבעת בתגובתה, עוסק במומחי פלת"ד ובתור שכך יש לאבחנו לענייננו, אין זו מקובלת עליי, מאחר שהמעיין בפסק הדין ימצא כי ביהמ"ש מייחס את עמדתו בסוגיה זו למינוי מומחה באופן כללי, מבלי לייחדו לתחום עיסוק או מאטרייה משפטית מסוימת, כאשר ממילא אותו רציונל הנוגע לפטירת מומחה פלת"ד אינו שונה במהותו מרציונל הנוגע למומחה בתחום אחר. טענת התובעת כי בדיקתו הרפואית של התובע בידי המומחה שנפטר, עשויה לשמש מקור להשוואה לבדיקתו בידי המומחה הרפואי הנוסף, כסיבה לרציונל העומד מאחורי הפסיקה שהובאה, היא כשלעצמה לא נותנת עדיפות לטעמי על פני המקרה הנוכחי, באשר באותה מידה שבדיקות המומחה הרפואי שנפטר עשויות לשמש כמקור להשוואה למומחה הנוסף, כך אותן בדיקות וחישובים שעשה המומחה שנפטר בספרי התובעת, בענייננו, יכולים לשמש מקור להשוואה למומחה הנוסף, ואף לסייע בידו ולהאיר את עיניו.
3. סוף דבר, בקשת הנתבעת מתקבלת בזאת. בהתאם לכך, לא יאוחר מ-14 ימים מהיום, הנתבעת תביא בפני מומחה ביהמ"ש הנוסף את חוות דעת מומחה ביהמ"ש שנפטר וזו תעמוד לנגד עיניו, לפי שיקול דעתו, במסגרת הכנת חוות דעתו בתיק.
4. נגזרת תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אני קובע כי התובעת תישא בהוצאות קבלת הבקשה בסך 2,000 ₪ לתשלום על ידה בתוך 30 ימים מהיום לנתבעת. לא מצאתי כי במקרה זה נמצאו "טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור".

ניתנה היום, ט' חשוון תשפ"ג, 03 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.