בפני תביעה ביחס לנזקים שנגרמו לרכבי התובעת כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 31.10.2017.

התובעות טוענות בכתב התביעה כי נהגת התובעות (התובעת 1) נסעה בנתיב הימני חיצוני בתוך מעגל תנועה בעל שני נתיבי נסיעה (בשדרות עופר באשקלון) ולפתע רכב הנתבעות, אשר נסע בנתיב הפנימי, סטה מנתיבו על מנת לצאת מהכיכר ופגע ברכב התובעות בצדו השמאלי אחורי.

התובעות צירפו לכתב התביעה: טופס הודעה על התאונה, אישור אי הגשת תביעה, חוות דעת שמאי- ממנה עולה כי שווי הנזק הישיר עומד ע"ס של 4,715 ₪, בצירוף ירידת ערך בשיעור של 1,295 ₪, חשבונית בגין תשלום שכר טרחת שמאי בסך של 700 ₪ ותמונות נזקי רכבי הצדדים.

הנתבעות טוענות, מנגד, בכתב ההגנה כי התאונה התרחשה כאשר רכבן של התובעות התפרץ במהירות, ברשלנות, בחוסר זהירות ומבלי ליתן זכות קדימה ופגע ברכב הנתבעות .

בהסכמת הצדדים, אשר ניתנה בדיון שהתקיים ביום 23.5.2019, נסעתי באותו היום לביקור במקום בו ארעה התאונה.

לאחר שעיינתי באשר הובא בפני , לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שביקרתי במקום בו התרחשה התאונה, מצאתי מקום להעדיף את גרסת התובעות על פני גרסת הנתבעות.

במהלך הדיון נתברר כי הצדדים חלוקים באשר למיקום המדויק בו ארעה התאונה.

עפ"י גרסת התובעות, התאונה ארעה כאשר רכב התובעות היה מצוי בנתיב החיצוני ואילו רכב הנתבעות סטה מהנתיב הפנימי לנתיב החיצוני. בעוד ,עפ"י גרסת הנתבעות, התאונה ארעה כאשר שני הרכבים היו בנתיב החיצוני, כאשר נהגת התובעות "התפרצה" לכיכר.

יוער כי שני הצדדים לא צילמו את מקום התאונה סמוך להתרחשותה. דבר המקשה על הכרעת בית המשפט באשר לאופן התרחשות התאונה.

יחד עם זאת, לאחר שעיינתי באשר הובא בפני (לרבות תמונות הנזקים ברכבים) ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון בפני, מצאתי, כאמור, להעדיף את גרסת התובעות על פני גרסת הנתבעות.

לא מצאתי כי גרסת הנתבעות, עפ"י עדותה של נהגת הנתבעות, מתיישבת הגיונם של הדברים ועם מיקומי הנזקים ברכבים.

עפ"י גרסת נהגת הנתבעות, כפי שזו נמסרה בדיון בפני, נסעה בנתיב הימני בכיכר, כאשר נהגת התובעות התפרצה לכיכר מצד ימין. לדבריה: "היא נסעה מהר לכיכר, אם הייתי בכיכר היא גם הייתה בתוך הכיכר. היא חלפה על פניי ראיתי אותה חוצה אותי. זה מעגל זה לא מרובע יש חצאי סיבובים, כדי להמשיך שיר יש חצי סיבוב, ונכנסתי בה."

ככל שאכן, כגרסת נהגת הנתבעות, התפרצה נהגת התובעות לכיכר, לא ברור כיצד רכבה של נהגת התובעות נפגע בחלקו האחורי ולא הקדמי. כן לא ברור מדוע נהגת הנתבעות לא בלמה במועד, שכן, לגרסתה, רכב התובעות כבר חלף על פניה טרם ההתנגשות.

זאת ועוד, סבורני כי מיקום הנזקים ברכבים מתאים יותר לגרסת נהגת התובעת.

רכבן של התובעות נפגע החלקו האחורי שמאלי, בעוד רכב הנתבעות נפגע בחלקו הקדמי ימני.

מיקומי הפגיעות מתאימים יותר לגרסת התובעת, לפיה נהגת הנתבעות סטתה מהנתיב הפנימי בכיכר לכיוון הנתיב החיצוני, בו נסעה נהגת התובעות. ככל הנראה, ביקשה נהגת הנתבעות לצאת ממעגל התנועה מהנתיב הפנימי מבלי ליתן זכות קדימה לרכב התובעות אשר הגיע מימינה.

אשר לנזק, האמור בחוות דעתו של השמאי מטעם התובעות לא נסתר.

לאור האמור ולאחר שהתובעות הוכיחו את תביעתן במאזן ההסתברויות, אני מחייבת את הנתבעות, באמצעות, הנתבעת 2 -חברת הביטוח "מנורה" לשלם לתובעת 1 סכום של 6,710 ₪.

הסכום האמור ישא ריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

כמו כן אני מחייבת את הנתבעות בהוצאות התובעות בסכום של 500 ₪.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"א אייר תשע"ט, 26 מאי 2019, בהעדר הצדדים.