1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע על סך של 3,974 ₪, בקשר לתאונת דרכים שאירעה ברח' סירקין בקרית אתא ביום 08.03.2018.

לטענת התובע בעת שיצא מהחניה נפגעה מכוניתו על ידי מכונית צד ג' הנהוגה על ידי הנתבע בעת ששוחח עם אשתו.

הנזק הישיר על פי דוח השמאי 3,050 ₪ ושכ"ט של שמאי 924 ₪.

2. מנגד טוען הנתבע בעת שנסע בכביש הגיח לפתע התובע ויצא מהחניה ולפיכך, האחריות רובצת לפתחו של התובע. שכר טרחת השמאי הינו מופרז ואינו שכר טרחה הנהוג והסביר.

התובע לא הוכיח שתיקן את רכבו בפועל.

3. בדיון שהתקיים לפני שעות אחדות הודה התובע כי עלות הנזק אותה תיקן הינה 1,200 ₪ אולם לא הציג קבלות כאשר לטענתו קיים נזק נוסף של הפנס המוערך בסך של 800 ₪ זאת מלבד שכ"ט השמאי על סך 924 ₪. דהיינו סך הנזקים הינו 2,924 ₪ לכל היותר ולא כפי שנכתב בכתב התביעה.

4. מעיון בתמונות שהוגשו לבית המשפט מעלה כי יש לחלק את האחריות בין הצדדים באופן שתוטל 70 אחוז אחריות על התובע ורק 30 אחוז אחריות על הנתבע, מהטעמים הבאים:

א. מתמונה שהוגשה ולא סומנה, מסומנת כעת נ/3 ניראה כי הטמבון אכן ניתק מצידי הרכב, עובדה המאששת דווקא את גרסת התובע.

לגבי אופן קרות התאונה לפיו, הנתבע נתן מכה לטמבון שהשתחרר ונקרע.

ב. עם זאת, הבאתי בחשבון את העובדה כי התובע יצא מחניה לכביש חד סטרי ועליו האחריות בזמן שהינו משתלב בתנועה להסתכל לצד הנגדי ולהימנע מלצאת ככול שקיימת תנועה.

ג. עדות התובע לעניין יציאת אשתו וביתו של הנתבע אינה אמינה כאשר העיד כי אשת הנתבע הייתה בתוך הרכב וכי הם יצאו מהרכב בעוד הנתבע מכחיש הכחשה גורפת כי הרכב החונה אינו של אשתו או ביתו וכי הן רק עמדו על המדרכה.

5. מכל המקובץ הריני קובע כי על הנתבע לשלם לתובע סכום בסך של 877 ₪ בנוסף, הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך של 350 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ח, 02 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.