לפני בקשה להארכת מועד להישפט.

למבקש נרשם דוח שעניינו נהיגה ללא קסדת מגן ( מסירה ביד). המבקש איחר בפנייה להישפט. הוא פנה למפנ"א ופנייתו נדחתה עקב איחור ומכאן הבקשה. בבקשה טוען המבקש כי לא עבר את העבירה המיוחסת לו. הוא אינו מסביר את הסיבה לאיחור בפנייה להישפט.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה מצאתי לדחות את הבקשה.

אין חולק כי הדוח נמסר למבקש. אין חולק כי המבקש לא הודיע במועד על רצונו להישפט בגין העבירה שיוחסה לו בדוח ולא נתן כל הסבר לעניין. כמו כן, ציין המבקש בבקשה כי העבירה של נהיגה ללא קסדה יוחסה לאחר ש"הזזתי את האופנוע בהליכה כ- 2 מ' ברגל". תקנה 165 לתקנות התעבורה קובעת כי "לעניין חלק זה, מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג רכב". במלים אחרות, המבקש המאשר כי הזיז את אופנועו בכוח גופו כמוהו כנוהג בו ומכאן שהיה חייב בחבישת קסדה אותה עת. בנסיבות אלה לא מצאתי כי דחיית הבקשה תגרום למבקש עיוות דין.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ' ניסן תשע"ח, 05 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.