לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת רוטקופף) אשר נתן פסק דין על פי כתב התביעה, בהעדר כתב הגנה (ביום 1.2.18) (להלן: "פסק הדין"), וכן ערעור על החלטת בית המשפט מיום 19.3.18 בה דחה בית המשפט את הבקשה לביטול פסק הדין האמור.

המשיבה הגישה תביעה כנגד המערערים לתשלום סכום של 612,412 ₪ חוב שחבים לה המערערים לטענתה, בהמשך לחוזה שנחתם בשנת 2013 למכירת ציוד ופעילות של מכון כושר.

התביעה הוגשה ביום 14.6.16 כתב הגנה הוגש ביום 11.1.17.

ביום 12.9.17 הורה בית המשפט למערערים להמציא את המסמכים כפי שהתבקשו, וזאת בתוך 14 יום מיום ההחלטה.

ביום 6.10.17 הגישה המשיבה בקשה למחיקת כתב הגנה מחמת אי קיום צווי בית המשפט לעניין גילוי מסמכים.

ביום 27.11.17 דחה בית משפט את הבקשה ונתן למערערים ארכה של 14 יום לקיום ההחלטה.

ביום 13.12.17 הוגשה בקשה נוספת למחיקת כתב הגנה של המערערים עקב אי קיום צווי בית המשפט.

ביום 19.12.17 קבע בית המשפט "הגם שהנתבעים ממשיכים במחדלם בקיום החלטתי מיום 12.9.17 וזאת חרף הארכה שניתנה להם בהחלטתי מיום 27.11.17, עדיין הנני סבורה כי אין מקום להפעלת הסנקציה הקבועה בתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. ניתנת בזאת לנתבעים ארכה נוספת בת 14 יום לקיום החלטתי האמורה...".

ביום 9.1.18 הוגשה בקשה שלישית למחיקת כתב ההגנה של המערערים אי קיום צווי בית המשפט והתעלמות משתי ההחלטות הקודמות.

ביום 22.1.18 נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה והורה על מחיקת כתב ההגנה של המערערים.

ביום 1.2.18 ניתן פסק דין בהעדר כתב הגנה על יסוד כתב התביעה.

ביום 6.2.18 הגישו המערערים בקשה לביטול פסק הדין.

ביום 19.3.18 דחה בית המשפט את הבקשה לביטול פסק הדין.

בהחלטתו סקר בית המשפט את השתלשלות הדברים והחלטותיו הקודמות ועמד על כך כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ללא תצהיר.

בערעור לפנינו כאמור עותרים המערערים לביטול פסק הדין, לטענתם יש להם טענות הגנה טובות.

לאחר ששמענו את טענות הצדדים, אנו סבורים כי דין הערעור להידחות.

עיון בבקשה לביטול פסק הדין מלמד כי הבקשה הוגשה כאמור ללא תצהיר ולא נטען דבר לעניין סיכויי ההגנה. בבקשה טוענים המערערים לקשיים שונים בהשגת המסמכים ואולם כאמור גם טענות אלה לא נתמכות בתצהיר.

בתשובה לתגובה לבקשת הביטול צירפו המערערים תצהיר ואולם גם בו הטענה לעניין הקושי בהשגת המסמכים היא כללית וסתמית והוא הדין לעניין סיכויי ההגנה. כל זאת, מעבר לכך שהיה עליהם לטעון טענות אלה ולצרף תצהיר לבקשת הביטול, ולא עשו כן.

לעניין זה אנו מוצאים להפנות לע"א 10878/07 P.I.B PERFABS INDUSTRIALZED BUILDERS נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ (28.12.09). באותו עניין דחה בית המשפט העליון ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי למחוק תובענה נוכח אי ציות המערערת שם לצו הרשם שחייב אותה לענות לשאלון וליתן תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים. זאת לאחר שבדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי, התחייב פרקליטה של המערערת ליתן את האמור "עד סוף השבוע" ובית המשפט הורה כי המשיבה תוכל לעתור למחיקה בהתאם לסעיף 122 לתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט אף ציין "בנסיבות האמורות היה מפתיע אילו בית המשפט היה נותן הזדמנות נוספת למערערת".

אנו סבורים שהדברים יפים לענייננו.

אנו מוצאים גם להפנות לעניין ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (6.4.08) ורע"א 8991/06 גם שם הוגשה בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה. באותו עניין נדחה הערעור, ובית המשפט העליון קבע שאמנם לעולם יימנע בית המשפט מיישום נוקשה ודווקני של כללים פרוצדוראליים "ואולם מקום לא הביא הנתבע נימוק מניח את הדעת לעיכוב בהגשת כתב הגנה, ואף לא שכנע את בית המשפט כי סיכויי הגנתו טובים, לא ייעתר בית המשפט לבקשתו לביטול פסק הדין בהעדר הגנה" (פיסקה 9).

באותו עניין עמד בית המשפט על כך שהמערערת הגישה בקשה להארכת מועד ללא תצהיר ושם נקבע "ניתן היה לצפות כי המערערת תקפיד על קוצו של יוד בכל הקשור בבקשה להארכת מועד, ונראה לי כי שעה שהגישה את הבקשה להארכת מועד ללא תצהיר, חצו הדברים את קו הגבול והפכו מרשלנות סתם לקווי זלזול של ממש בהליך השיפוטי" (פסקה 11).

בדומה, בענייננו, ניתנו מספר החלטות של בית משפט שבהן ניתנו מספר הזדמנויות למערערים לקיים את צו בית המשפט או למצער להגיש בקשה מתאימה להארכת מועד בתמיכת תצהיר, והם לא עשו כן. לפיכך, גם בענייננו, מדובר בזלזול של ממש בהליך השיפוטי.

אשר על כן, הערעור נדחה, אנו מחייבים את המערערים בהוצאות המשיבה בסכום של 20,000 ₪. סכום הוצאות יועבר לידי המשיבה מתוך כספי העירבון שהופקדו בקופת בית המשפט.

ניתן היום, ב' סיוון תשע"ח, 16 מאי 2018, בהעדר הצדדים.