לפני:

כב' השופטת שרה שדיאור

החלטה

לפני בית הדין בקשה שניה מטעם התובע לגילוי מסמכים ספציפיים.

1. התובע עתר לגילוי מסמכים שונים אשר לשיטתו בידי הנתבעת וגילויים יביא לצמצום המחלוקת לעניין השכר עבור השעות הנוספות והזכויות הסוציאליות, שכן באמצעותם ניתן יהיה לכמת את מספר ימי ושעות העבודה של התובע.
2. הנתבעות התנגדו לבקשה וטענו כי רובם של המסמכים אינם קיימים או שכבר גולו על ידי הנתבעות עוד בחודש יוני 2019 והבקשה מיותרת וטורדנית.
3. ביום 5.11.18 הגיש התובע תצהיר גילוי מסמכים. במסגרת התצהיר הגיש התובע בקשה לגילוי מסמכים ספצייפים. מדובר במסמכים שמוספרו א'-ח'.
4. ביום 12.6.19 הגישו הנתבעות תגובה לבקשה.
5. בעקבות האמור, ביום 20.6.19 ניתנה החלטת בית הדין לפיה: "מעיון בבקשה ובתגובה לה עולה כי הליך גילוי המסמכים הושלם".
6. חרף האמור, ומבלי שהוזכרה הבקשה, התגובה או החלטת בית הדין, הגיש התובע בקשה נוספת לגילוי מסמכים ספציפיים, ובה עתר לגילוי מסמכים אשר מוספרו א'-יג'. בסעיפים א'-ח' שב התובע על אותם מסמכים שביקש בבקשתו הראשונה, וניתנה החלטה בעניינם.
7. בית הדין אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו ואף לא התבקש לעיין מחדש בהחלטה זו (שכן לא קיים הליך של עיון חוזר בהחלטה זו) ומשניתנה החלטה, אין להידרש לבקשה בעניין מסמכים אלו פעם נוספת והחלטת בית הדין תיוותר בעינה.
8. נוכח האמור, הבקשה ביחס למסמכים א-ח נדחית.
9. ביחס ליתר המסמכים – התובע בקש לקבל את המסמכים הבאים:

"ט. כרטסת תשלומי שכר שנתית.

י. כרטסת תשלומי שכר שנתי.

יא. בקשת מעסיק לבטל מרישיון עבודה (דוגמא).

יב. בקשה להעסקת עובדים פלסטינים (דוגמא).

יג. הודעת דובר צהל – הטלת סגר כללי.

1. הנתבעות התנגדו לבקשה.
2. ביחס למסמכים ט-י טענו כי המידע הרלוונטי כתוב במפורש בתלושי השכר שבידי התובע. בנוסף, התובע רשאי לפנות למת"ש ולקבל דו"ח של כל התשלומים שהנתבעות שילמו עבורו במהלך תקופת עבודתו. זאת ועוד, הנתבעות גילו ביוני 2019 הן סימולציות שכר של התובע והן את דו"חות מת"ש.
3. ביחס למסמכים יא-יב טענו הנתבעות כי הם אינם רלוונטיים לתביעה ולתובע, שכן מדובר בטפסים של עובדים העובדים ביהודה ושומרון, בעוד שהתובע עבד בעטרות, ולכן אינם קיימים בנוגע לתובע. זאת ועוד, עוף ירושלים אינה מכחישה שלתובע היה אישור העסקה מטעמה, ואת העובדה שאישור ההעסקתו הופסק על ידה. בנוגע למועד הפסקת העבודה הוגשה תעודת עובד ציבור של המנהל האזרחי ומדובר בראיה אובייקטיבית ומוחלטת.
4. ביחס למסמך יג טענו הנתבעות כי יש לדחות בקשה זו על הסף. ראשית, התובע לא טען בכתב התביעה כי הוא לא הגיע לעבודתו הסדירה בשל סגר, המוכחש על ידי הנתבעת. לטענתן, מדובר בהרחבת חזית שיש לדחותה. שנית, התובע עבד בעטרות, כאשר האוכלוסייה העובדת בעטרות נקראת "אוכלוסיה חסינת סגר" ועל כן ככל שהוטל סגר, הוא אינו רלוונטי לתובע. בנוסף, התובע עצמו צרף את ההודעה, ומשכך אין מקום להורות לנתבעת לצרף מסמך זה.
5. נוכח עמדת הנתבעות המנומקת שיש בה ממש , כמפורט לעיל, הבקשה השניה לגילוי מסמכים ספצייפים נדחית.
6. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 1,500 ₪ בגין הגשת הבקשה, ובשל האופן בו הוגשה. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים, ללא קשר לתוצאות ההליך, שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן החלטה זו ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ג' אלול תשע"ט, (03 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.