לאחר עיון בבקשה להבאת ראיות לסתור ובתגובת המשיבה (שאינני רואה צורך לחזור על תוכנן היות והן מצויות בתיק), הגעתי למסקנה שאין מקום להיעתר לבקשה.

אין חולק כי המצב המשפטי מאפשר הבאת ראיות לסתור רק במקרים חריגים, במקרה דנן "עוצמת ההתנגשות" בין החלטת וועדת המל"ל-נכות כללית ולבין החלטת המל"ל-נכות מהעבודה, איננה מצדיקה סטייה מהכלל.

וועדת "הנכות הכללית" סיכמה את מסקנותיה ביום 21.6.17 כשהיא משתמשת בסעיף סל (35(1)(ב)) המדבר על "השפעה קלה" על כושר הפעולה/התנועות, סעיף 35 הנ"ל איננו כולל שיעור נכות הנמוך מ-10%.

וועדת "הנכות מהעבודה" מאידך גיסא סיכמה את מסקנותיה ביום 10.12.17 ועשתה שימוש בסעיף ספציפי (44(4)) המתייחס ל"קישיון נוח של אצבע 3 או 4 או 5", יש להעדיף במובהק שימוש בסעיף ספציפי שבוחן לא רק את המגבלה הפיזית אלא גם את השלכותיה שהרי לכל אצבע יש תפקיד ומשקל שונה ביחס לכושר הפעולה והתפקוד.

זאת ועוד, יש להעדיף את הבדיקה המאוחרת אשר משקפת נכון יותר את המצב הצמית-נכון למועד רחוק יותר מהתאונה והניתוח.

ולסיום, החלטת וועדת "הנכות מעבודה" עמדה למבחן בפני וועדה רפואית לעררים ואושרה על ידה כאשר החשוב מכל-עמדו לפניה שתי בדיקות אובייקטיביות האחת EMG מיום 29.12.17 והשניה MRI מיום 1.8.17, שתי בדיקות חשובות שהיוו בסיס להחלטות בנכות מהעבודה שלא עמדו בפני וועדת "הנכות הכללית" (ולמעשה גם לא בפני "הנכות מעבודה").

משכך עצם השוני בין קביעת וועדת "הנכות הכללית" שכאמור איננה בוחנת קש"ס, ניתנה במועד מוקדם, עשתה שימוש בסעיף סל כשקיים סעיף ספציפי ולא כללה כמובן התייחסות לבדיקות חשובות מאוחרות יותר ולבין קביעת וועדת "הנכות מעבודה" (לרבות בערר) שאותה יש להעדיף ובמובהק, איננו מאפשר להיעתר לבקשה והיא נדחית.

הצדדים מתבקשים לבוא בדברים כדי לגבש עמדה ביחס להמשך, התיק נקבע לקדם משפט ליום 6.10.19 לשעה 8:55.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.