1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט א' נבו) מיום 17.2.18.

רקע

1. המערערים (להלן: "פלד" או "המערערים") והמשיבים (להלן: "שוהם" או "המשיבים") הם בעלי חלקות מקרקעין גובלות.
2. שוהם הם בעלי זכות החכירה בחלקה 57 בגוש 6661, שם בנוי ביתם (להלן: "חלקה 57").
3. פלד הם בעלי זכות החכירה של חלקה 58 בגוש 6661 (להלן: "חלקה 58"), הצמודה לחלקה 57.
4. בין הצדדים התנהלו עד כה מספר הליכים משפטיים, הנוגעים כולם לגדר המפרידה בין החלקות, אשר הולידו שורה של פסקי דין והחלטות שיפוטיות, אשר עיקרם יובא להלן. הגדר הוקמה בחלקה של שוהם, עקב טעות הדדית של הצדדים.
5. בשנת 2010 הגישו שוהם תביעה לסילוק ידם של פלד מחלקה 57, ולהריסת גדר שבנו פלד בשטח חלקה 57 (ת"א (כפר סבא) 1077-09-10).
6. התביעה הוגשה לאחר שהתברר לשוהם כי מיקום הגדר המפרידה בין החלקות פולש לחלקה של שוהם. פלד מצידם הגישו כנגד שוהם תביעה כספית על סך 15,750 ₪, להשתתפות שוהם במחצית עלות בניית הגדר הקיימת. כן טענו פלד כי אם ייקבע שיש להרוס את הגדר, על שוהם לשאת במימון בניית גדר חדשה.
7. בית משפט השלום (כב' השופטת בן ארי), קבעה, בפסק דין מיום 25.11.13, כי פלד אכן פולשים לחלקה של שוהם. עוד קבעה כי על הצדדים לשאת באופן שווה בעלות הקמת הגדר הקיימת כמו גם בעלות הריסתה. זאת, נוכח העובדה שהגדר הוקמה בזמנו במקום שהוקמה בהסכמה ותוך שיתופו ובהשתתפותו של שוהם ועקב טעות הדדית של שני הצדדים באשר לתוואי הגדר הנכון.
8. תוצאת פסק הדין הייתה כי שוהם חויבו לשלם לפלד סך של 15,750 ₪ בגין הוצאות בניית הגדר (בעבר) וכן ניתן צו שהורה לפלד להרוס את הגדר בתוך 30 ימים מהתשלום הנ"ל. עוד נקבע כי בעלות הריסת הגדר יישאו שני הצדדים בחלקים שווים.
9. פלד ערערו על פסק הדין (ע"א 16072-01-14), ובמסגרת דיון בערעור ביום 26.8.14, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט המחוזי והסכימו כדלקמן:

"הערעור יידחה. המשיבים יישאו גם ב-50 אחוזים מעלות התקנת גדר חדשה ופירוק הגדר הקיימת, ובשיעור דומה באשר לעלות העתקת הצמחייה ששתלו המערערים. הוא הדין בהעתקת תשתיות כגון: תקשורת, חשמל ומים שמחוברות באופן קבוע בגדר. זאת בנוסף על העלויות שקבע בית משפט קמא".

הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של פסק דין.

1. בקשה של פלד לבית המשפט המחוזי לתיקון פרוטוקול הדיון באופן שיתווסף בו מתווה להקמת הגדר החדשה, העתקת כל התשתיות והצמחייה לאורך הגדר ופירוק הגדר הקיימת, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ונקבע כי: "אין מקום לתיקון הפרוטוקול. הצעת בית המשפט פורטה בפרוטוקול והייתה מקובלת על הצדדים. ככול שהצדדים הסכימו ביניהם הסכמות נוספות אלו לא הובאו לפני בית המשפט ולא היו חלק מהדיון" (החלטה מיום 7.10.14).
2. ביום 30.10.14 הגישו שוהם בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט בת"א (כפר סבא) 1077-09-10 בטענה כי פלד עדיין לא הרסו את הגדר.
3. פלד טענו מנגד, כי קודם להריסת הגדר על שוהם להפקיד את חלקם בעלויות בניית הגדר מחדש בהתאם להסכמה שהושגה בבית המשפט המחוזי.
4. הבקשה התבררה אף היא לפני כב' השופטת בן ארי, ונדחתה בהחלטה מיום 8.12.14. נקבע שהמחלוקת היא מחלוקת פרשנית, הנובעת מכך שפלד סבורים כי ההסכמה בבית המשפט המחוזי מחייבת הפקדה מראש של עלויות בנייתה מחדש של הגדר, בדומה למה שנקבע בפסק הדין בבית משפט השלום ביחס לעלות הגדר הישנה, בעוד שוהם סבורים כי יש להרוס את הגדר מבלי שיחויבו להפקיד מראש את הכספים הכרוכים בהקמת הגדר מחדש. בהחלטה זו נקבע, כי לבית משפט השלום אין סמכות להכריע במחלוקת זו, שעניינה הסכמה ופסק דין שניתנו בערכאה גבוהה ממנו וכי כל עוד קיים חוסר בהירות והמחלוקת לא הוכרעה אין מקום להליכי ביזיון בית משפט.
5. משנדחתה הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט פנו שוהם ללשכת ההוצאה לפועל לשם אכיפת פסק הדין שחייב את פלד להרוס את הגדר. בתגובה להליכי ההוצל"פ חזרו וטענו פלד, כי כל עוד שוהם לא מפקידים את חלקו בעלויות הקמת הגדר, לא קמה חובה להרוס את הגדר הקיימת. רשמת ההוצל"פ דחתה את טענת פלד וקבעה כי על פלד לפעול להריסת הגדר לאלתר, וכי אין להוסיף לפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי תנאים שלא נקבעו בו. ערעור שהוגש על החלטת רשמת ההוצאה לפועל נדחה (עש"א (שלום כפר סבא) 10077-03-16).
6. בפסק הדין בעש"א (שלום כפר סבא) 10077-03-16 מיום 31.7.16, אשר ניתן לאחר שמאמצים לגשר על המחלוקות בין הצדדים לא צלחו, קבעה כב' סגה"נ השופטת ר' קרלינסקי כי הריסת הגדר לא הוכפפה לתשלום מראש של העלויות על ידי שוהם וכי החיובים אינם שלובים. בהתייחס לדרישת פלד כי שוהם יפקידו מראש את העלויות נקבע בפסק הדין כי החיוב שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי בע"א 16072-01-14 נעדר מסוימות בנקודה זו. עוד נקבע כי היה מקום להורות על השהיית החיוב של הריסת הגדר עד לבירור העלויות, אך קביעה כאמור לא נכללה בפסקי הדין הקודמים בעניינם של הצדדים, ומשכך, על המערערים היה להידרש להליך מתאים, בהעדר הסכמה בין הצדדים במחלוקת זו.
7. ביום 11.9.16 הגישו פלד לבית משפט קמא המרצת פתיחה, בה עתרו לסעד הצהרתי ולצווי עשה כדלקמן:

צו המצהיר כי הפירוק וההרכבה של הגדר במיצר לרבות התשתיות והצמחייה יעשו באופן אחיד ורציף על ידי בעלי מקצוע מוסכמים כולל קבלן וגנן.

צו להעתקת הגדר לאחר קבלת ההיתרים והאישורים הנדרשים.

צו כי העתקת הגדר תתבצע לאחר ששוהם יפקידו בידי נאמן מוסכם את מחצית העלויות הכוללות להעתקת הגדר.

צו המורה על עיכוב ביצוע פסק הדין המצווה על הריסת הגדר עד להכרעה בתביעה.

1. בהחלטה מיום 16.11.16 קבע בית משפט קמא (כב' השופט א' נבו) כי התיק אינו מתאים להידון כהמרצת פתיחה וכי התביעה הנכונה שעל פלד להגיש, ככל שרצונם להרוס את הגדר ולבנות גדר חדשה, היא תביעה כספית על בסיס פסק הדין של בית המשפט המחוזי בע"א 16072-01-14. בית המשפט התיר לפלד לתקן את תביעתם וכך הם עשו והתביעה הפכה לתביעה כספית אשר התבררה במסלול אזרחי רגיל.
2. בתביעה הכספית עתרו פלד לפיצוי בגין ירידת ערך הנכס אשר בבעלותם עקב המצב הקיים, וכן לחיוב שוהם בתשלום מחצית עלויות הריסת הגדר וקימומה לרבות העלויות הקשורות להיתרים, אגרות, מדידות והעתקת תשתיות וגינון, בסך של 121,095 ₪ -המחצית שעל שוהם לשלם.
3. הערעור שלפנינו הוא על פסק הדין שניתן ביום 17.2.18 בתביעה כספית זו.

תמצית הקביעות בפסק הדין נושא הערעור

1. פלד ממשיכים ומפרים את פסק הדין מיום 25.11.13 שהורה להם להרוס את הגדר.
2. פסק הדין המחוזי בערעור לא קבע חובה להקים את הגדר לאחר הריסתה. כל שנקבע הוא חלקו של כל אחד מן הצדדים בעלות ההקמה, ככל שתוקם הגדר.
3. ירצה מי מהצדדים להקים את הגדר יעשה כן. אם לא יהיה שיתוף פעולה יכול כל צד להקים הגדר בעצמו ולפעול לאחר מכן בהתאם לזכותו הכספית על פי פסק הדין שבערעור.
4. דרישה חד צדדית של פלד להחזר מחצית מעלות בניית הגדר מחדש, עוד לפני שנבנתה, חסרת יסוד.
5. מטעמים אלה נדחתה התביעה לתשלום מחצית עלויות ההריסה וההקמה של הגדר החדשה ונקבע כי על פלד לקיים את פסק הדין כלשונו וכי לאחר הריסת הגדר הם יכולים להגיש לשוהם חשבון בגין מחצית מהסכום בהתאם לפסק הדין בערעור.
6. תביעת פלד לפיצוי בגין ירידת ערך המקרקעין נדחתה אף היא נוכח העובדה שהם אלה שפלשו למקרקעין של שוהם. ככל שיש לפלד טענות למצג שווא כלפיהם בעת רכישת הבית, עליהם לפנות בטענות למוכר הזכויות.
7. נוכח דחיית התביעות חויבו פלד לשלם הוצאות ההליך לשוהם בסך של 20,000 ₪ וכן שכ"ט בסך של 65,000 ₪ כולל מע"מ.

תמצית טענות המערערים

1. המערערים רכשו את המגרש והסתמכו על המצב הקיים בשטח.
2. לא היה מקום לדחות את תביעת המערערים לתשלום מחצית ההוצאות, תביעה שנתמכה בחוות דעת מומחה לעניין סכומה, עת כתב ההגנה לא נתמך בחוות דעת כלשהי.
3. על פי פסק הדין בבית המשפט המחוזי, למערערים עומדת זכות לקבל מהמשיבים, מראש, מחצית מעלות פירוק הגדר הקיימת, התקנת הגדר החדשה, והעתקת הצמחייה והתשתיות.
4. ההוצאות ושכ"ט שנפסקו לחובתם הן מוגזמות בנסיבות המקרה.

תמצית טענות המשיבים

1. פלד נוהגים בחוסר תום לב.
2. הם מתחמקים כבר שנים מקיום פסק הדין המקורי ואינם הורסים את הגדר.
3. פלד הפסידו בכל ההליכים שניהלו בערכאות השונות.
4. שוהם תומכים בפסק הדין של בית משפט קמא ועומדים על הריסת הגדר לאלתר. שוהם ציינו כי בא כוחם כבר מונה ככונס נכסים להריסת הגדר במסגרת תיק ההוצאה לפועל וכי יש להשלים הליך זה לאלתר.

דיון

1. נקדים ונציין, כי לא ראינו לקבל את הערעור באשר לדחיית תביעת פלד בגין ירידת ערך המקרקעין, וזאת מנימוקי בית משפט קמא.
2. כאמור, בית משפט קמא קבע, כי פסק הדין המחוזי בערעור, לא קבע חובה להקים את הגדר לאחר הריסתה וכי כל שנקבע הוא חלקו של כל אחד מן הצדדים בעלות ההקמה ככל שתוקם הגדר. עוד קבע כי ירצה מי מהצדדים להקים את הגדר יעשה כן. באם לא יהיה שיתוף פעולה, יכול כל צד להקים את הגדר בעצמו ולפעול לאחר מכן בהתאם לזכותו על פי פסק הדין שבערעור.
3. כמבואר להלן, קביעה זו אינה מקובלת עלינו.
4. כאמור, כב' השופטת בן ארי בפסק דינה הורתה לפלד להרוס את הגדר הקיימת, וזאת בתוך 30 ימים מהמועד שבו ישולם החיוב שנפסק בגין חלקו של שוהם בעלות הגדר הקיימת (15,750 ₪). כן הורתה, כי בעלות הריסת הגדר יישאו שני הצדדים בחלקים שווים (סעיפים 33-34 בפסק הדין).
5. הנימוקים אשר עמדו בבסיס פסק הדין היו כי: "מחיר הטעות המשותפת של שני הצדדים, באשר למיקום הגדר הוא ביטול והשבה, והשבה זו צריכה להיות זהה לשני הצדדים. בהתאמה, גם את עלויות ההריסה יש להשית על שני הצדדים בחלקים שווים".
6. הקביעה של כב' השופטת בן ארי, לפיה מימון הריסת הגדר חל על שני הצדדים ברורה, לטעמנו, ולפיה החיובים הם מקבילים ולא ניתן לקבל את הפרשנות הנטענת על ידי שוהם, כאילו חלה על פלד חובה להרוס את הגדר ללא קשר להשתתפותו של שוהם בעלות. פרשנות זו אין לה בסיס, היא אינה מתיישבת עם קביעות פסק הדין הנ"ל, ולטעמנו היא נטענת בחוסר תום לב.
7. בית המשפט המחוזי המשיך והרחיב את פסק דינו של בית משפט השלום, וקבע בפסק הדין בערעור, בהסכמת הצדדים, כי שוהם יישאו במחצית עלויות פירוק וקימום הגדר והתשתיות. בכך הורחב היקף העבודות שעל הצדדים לבצע, במימון משותף, כך שיכלול אף את הקמת הגדר מחדש, על כל הכרוך בכך.
8. נוכח האמור אנו סבורות, כי מצירוף הקביעות הנ"ל של בית משפט השלום ושל בית המשפט המחוזי עולה חובה ברורה להרוס את הגדר ולהקימה בתוואי הנכון, לרבות העתקת התשתיות, הצמחייה והעבודות ה נלוות, וכל זאת במימון משותף של הצדדים. אנו סבורות, כי ברור הוא שמימון משותף, משמעותו המתחייבת היא שכל אחד מן הצדדים יישא בתשלום חלקו במקביל לצד השני וכי לא חלה על פלד החובה למימון ביניים, של עלויות הריסת הגדר והקמתה מחדש. כאמור אנו סבורות, כי טענת שוהם לפנינו, כי על פלד לבצע את העבודות על חשבונם וכי רק לאחר מכן תקום חובתם של שוהם לשפות את פלד בגין מחצית הסכומים, איננה מתיישבת עם הקביעות בהליכים לעיל, איננה סבירה ונטענת בחוסר תום לב. כפי שקבעה כב' השופטת בן ארי בפסק הדין המקורי, מיקומה הנוכחי השגוי של הגדר בין החלקות הוא תולדה של טעות משותפת של הצדדים והאחריות והאשמה בעניין זה אינן של פלד בלבד.
9. בנסיבות אלה, לא היה מקום לדחות את התביעה שהוגשה לבית משפט קמא בנושא זה, אלא היה על בית המשפט קמא לקבוע בפסק דינו את עלות הריסת הגדר וקימומה לרבות העתקת התשתיות, והאם יש לחייב את שוהם לשלם את הסכום, עוד קודם לבניית הגדר, כפי שביקשו פלד, או לקבוע מתווה אחר אשר יבטיח את המימון ע"י שני הצדדים בחלקים שווים.
10. על מנת לשים קץ להתדיינויות הנמשכות בין הצדדים ועל מנת ליישם את פסקי הדין הנ"ל אשר ניתנו בעניין הגדר הנדונה בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי, יש לקבוע מנגנון כולל ברור לביצוע כל העבודות הנזכרות בפסקי הדין, תוך הבטחת מימונן של העלויות הכרוכות בכך על ידי שני הצדדים, במקביל.

על כן אנו מורות כדלקמן:

1. התיק יוחזר לבית משפט קמא על מנת שיקבע מהן עלויות ההריסה של הגדר הקיימת וההקמה של הגדר החדשה, לרבות עלות העתקת התשתיות והצמחייה ועלויות נלוות אחרות כמו היתרים אגרות וכיוצ"ב.

פלד הגישו בבית משפט קמא חוות דעת של השמאי רונן פריימן לפיה אומדן עלות התקנת גדר חדשה, פירוק הגדר הקיימת, העתקת הצמחייה, העתקת תשתיות תקשורת חשמל ומים הוא 252,450 ₪. שוהם לא הגישו חוות דעת מטעמם. הם אמנם חקרו את השמאי על חוות דעתו, אולם לא על נושא עלויות העתקת הגדר. לאור המסקנה שאליה הגיע בפסק הדין, לא נדרש בית המשפט קמא לחוות הדעת בעניין עלויות הבנייה בית המשפט ולא הכריע בה.

1. בית משפט קמא יקבע אם העלויות יהיו על פי חוות הדעת שהוגשה על ידי פלד או אם נדרש למנות מומחה מטעמו של בית המשפט לקביעת העלויות, זאת, לאחר שיאפשר לצדדים להתייחס לאפשרות זו.
2. בגדר שיקוליו כאמור, בית משפט קמא אף ישקול האם יש מקום וצורך בנסיבות ובמצב הדברים הנוכחי במינוי כונס נכסים על מנת להוציא לפועל את הריסת הגדר וקימומה.
3. מחצית מהעלויות שיקבע בית משפט קמא, תופקד על ידי כל אחד מהצדדים בקופת בית המשפט קמא וזאת בלוח זמנים שייקבע ע"י בית משפט קמא.
4. לאור התוצאה שאליה הגענו, אנו מבטלות את ההוצאות שפסק בית משפט קמא בפסק הדין.
5. הוצאות הערעור יובאו בחשבון על ידי בית משפט קמא בסיום ההליך בבית משפט קמא.
6. העירבון שהפקידו פלד בערעור בקופת בית המשפט, יוחזר להם באמצעות בא כוחם.

ניתן היום, ו' חשוון תשע"ט, 15 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.