הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום אשר עניינו נהיגה בזמן פסילה בניגוד לסעיף 67 בפקודת התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"); נהיגה ברכב ללא ביטוח בניגוד לסעיף 2 א בפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח), תש"ל-1970 ; רשיון נהיגה שפקע מעל שנתיים בניגוד לסעיף 10(א) בפקודה ונהיגה ללא חגורת בטיחות, בניגוד לתקנה 83 א(ב) בתקנות התעבורה,תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות").

מעובדות כתב האישום, עולה כי ביום 08.04.18 נהג הנאשם רכב על כביש 25 ק"מ 163 מכיוון דרום לכיוון צפון. הנאשם נהג כאשר הוא פסול לנהיגה מתאריך 18.07.18- פסילה למשך 10 חודשים שהוטלה עליו בנוכחות עו"ד במסגרת תיק ת"ד 9785-10-16 בית משפט השלום לתעבורה באר שבע. הנאשם הפקיד תצהיר חלף רישיון בבית משפט במועד מתן גזר הדין.

כמו כן, הנאשם נהג ללא חגורת בטיחות, ללא תעודת ביטוח בת תוקף ורישיון נהיגתו פקע ביום 14.05.15.

בשלב הטיעונים לעונש, ביקשה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם ענישה הכוללת הפעלת המאסר המותנה התלוי כנגדו במצטבר לכל פסילה אחרת, מאסר על תנאי, הפעלת הפסילה המותנית, פסילה על תנאי , וקנס כספי.

לטענת ב"כ המאשימה, מדובר בעבירה שנייה של נהיגה בזמן פסילה ועבירה רביעית של פקיעת רשיון נהיגה לכן יש הצדקה לענישה מחמירה.

בנוגע למתחם הענישה – ציינה ב"כ המאשימה כי המתחם נע בין מאסר מותנה למאסר בפועל עד שנה (הפנתה לעפ"ת: 59810-07-12 דרור אביטל נגד מ"י, מחוזי ב"ש) ולגבי פסילת רשיון הנהיגה המתחם נע בין 6 חודשים עד 5 שנים (הפנתה לעפ"ת 43966-08-13 זידאן נגד מ"י, מחוזי ב"ש).

ב"כ הנאשם בשלב הטיעונים לעונש, טענה כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ולקח אחריות על מעשיו. הנאשם היה עצור מאחורי סורג ובריח מיד לאחר ביצוע העבירה, ולאחר מכן כשנה במעצר בית מלא. בחלוף תקופה זו שונו תנאי השחרור למעצר בית לילי. לא נרשמו כל הפרות מצידו כאשר שהה במעצר בית. כמו כן, הנאשם פסול לנהיגה מיום 11.04.18 ועד למועד הדיון האחרון, כאשר גם ביחס לנהיגת רכב לא נזקפה כל הפרה לחובתו.

עוד טענה ב"כ הנאשם כי הנאשם נורמטיבי, סובל ממחלת סוכרת ואף בתו חולה במחלת סוכרת נעורים. גם בחקירתו במשטרה טען הנאשם כי בשל מצבו הרפואי נאלץ לנסוע ברכבו (ב"כ הנאשם, הגישה מסמכים רפואיים המעידים על מצב בריאותו של הנאשם).

דגש מיוחד שמה ב"כ הנאשם בטיעוניה על תסקיר אותו הגיש שירות המבחן אודות הנאשם. המדובר בתסקיר חיובי אשר בא בהמלצה חיובית לשלבו בצו מבחן במקביל לביצוע של"צ. ההגנה מבקשת מבית המשפט לנקוט בענישה בעלת אופי שיקומי לאור מצבו הרפואי של הנאשם, לקיחת האחריות והפוטנציאל השיקומי כפי שבא לידי ביטוי בתסקיר (בעניין ענישה שיקומית מפנה לפ"ל 2033-08-17 מדינת ישראל נגד ויאל אבוריאש, פ"ל 8462-08-17 מדינת ישראל נגד אליאב טרבלסי, פ"ל 3164-10-17 מדינת ישראל נגד גיהאד אל חמידי – כולם מבית משפט לתעבורה באר שבע).

הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו והתחייב שלא לחזור על התנהגות דומה בעתיד.

תסקיר שירות המבחן מיום 03.06.19:

תסקיר שירות המבחן מפורט מאד ונותן תמונת מצב מלאה ביחס לנסיבות חיי הנאשם והגורמים אשר הובילו אותו למצבו הנוכחי.

אתיחס להלן לנקודות מרכזיות בתסקיר באופן כללי שלא יפר את פרטיותו של הנאשם.

הנאשם סיים 7 שנות לימוד והפסיק את לימודיו בכדי לסייע למשפחתו כלכלית .

הנאשם התגייס לשירות צבאי ובשל סיבה משפחתית המפורטת בתסקיר שוחרר כ-4 חודשים לפני מועד השחרור המתוכנן.

הנאשם מצוי בחובות כבדים ונמצא בקשר עם לשכת ההוצאה לפועל. כמו כן סובל הנאשם ממצב בריאותי מורכב מאד המתואר בתסקיר, מצב המחייב אותו בקבלת טיפול תרופתי קבוע (מה שלדבריו גם גרר אותו לביצוע העבירה הנוכחית)

הנאשם אף שיתף כי אחד מילדיו מתמודד עם בעיות בלב ונמצא תחת מעקב רפואי ואחת מבנותיו חולה בסוכרת נעורים ומקבלת טיפול תרופתי.

בהתייחס להיסטוריה העבריינית והעבירה הנוכחית – ציין שירות המבחן כי יש לנאשם הרשעה פלילית אחת משנת 2018 בגין הסעת שוהה בלתי חוקי ברכב.

אין לחובת הנאשם מעורבות אחרת בפעילות עבריינית ועל פניו הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי.

שירות המבחן היה ער לעברו התעבורתי של הנאשם ובכלל זה היה מודע כי קיים לחובתו מאסר מותנה של חודשיים ופסילה מותנית ל-6 חודשים.

בהתייחס לעבירה הנוכחית – הנאשם הודה בביצועה גם בפני שירות המבחן. במסגרת נסיבות ביצוע העבירה, מסר כי חש בושה לבקש מאביו המבוגר לקנות עבורו תרופות ועל כן החליט לנהוג ולרכוש עבורו את התרופות על אף שידע על פסילת רשיונו.

שירות המבחן התרשם כי ההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע עבור הנאשם וכי הוא חושש ממאסר אפשרי. הנאשם הביע חרטה על מעשיו והביע הבנה להשלכות האפשריות של מעשיו. הנאשם הביע מוטיבציה להשתלב בקבוצת תעבורה טיפולית במסגרת פעילות אותה יוזם שירות המבחן לשיקום עברייני תנועה.

שירות מבחן התרשם מאדם אשר לאורך חייו הצליח להתמיד ברוב המסגרות למעט לימודיו וזאת עד להידרדרות במצבו הרפואי. השירות התרשם מאדם אשר לוקח אחריות על משפחתו תוך שמנסה להתמודד עם חובותיו.

בסופו של יום המליץ שירות המבחן, על צו מבחן לתקופה של שנה, במסגרתו ישתלב בקבוצת "נסיעה במבחן" המתקיימת בשירות המבחן בשיתוף עם עמותת "אור ירוק", צו של"צ בהיקף של 140 שעות והארכת התנאי התלוי ועומד כנגדו.

דיון וגזירת הדין –

בתיק זה העבירה המרכזית היא נהיגת רכב בזמן פסילה, כאשר נלוות לה עבירות נוספות שהן: נהיגה ברכב ללא ביטוח, פקיעת רשיון נהיגה מעל שנתיים ואי חגירת חגורת בטיחות.

מתחם הענישה:

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע קבע בעפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מ"י כי

" מתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה".

לגבי עונש הפסילה, נקבע ע"י בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ת 43966-08-13 חאלד זידאן נגד מ"י: " הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רשיון הינו בתוך מתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים".

האם קיימים שיקולים המצדיקים חריגה ממתחם הענישה:

חוק העונשין מאפשר סטייה ממתחם הענישה שנקבע ככל שקיימים סיכויי שיקום גבוהים, אשר אי חריגה ממתחם הענישה תביא לסיכולם.

ראשית, על פי סעיף 40ד לחוק העונשין נדרש בית המשפט למצוא כי הנאשם "השתקם" או כי "יש סיכוי של ממש שישתקם".

שנית, ביהמ"ש העליון קבע כי גם אם נמצא פוטנציאל שיקומי ממשי או כי הנאשם כבר שוקם, הרי שביהמ"ש אינו חייב לסטות ממתחם העונש ההולם אלא רק רשאי לעשות כן ובידו "מלוא שיקול הדעת אם לחרוג לקולא מהמתחם שנקבע" (ראה: רע"פ 7681/13 דקה נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו ).

בהתייחס לנסיבות שיש בכוחן להצדיק סטייה לקולא מן המתחם, נקבע בין היתר כי תסקיר המגלה פוטנציאל שיקומי של ממש תוך קביעה כי הסיכוי להישנות עבירות נוספות בעתיד הוא נמוך, התנהגות המעידה על רצון כן להשתקם ועוד, עשויים להצדיק סטייה לקולא ממתחם הענישה (ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל, נבו).

בפרשה זו הנאשם הודה ולקח אחריות מלאה על מעשיו. נתון זה יילקח לזכותו.

הנאשם שהה במעצר מאחורי סורג ובריח מיד לאחר ביצוע העבירה, ולאחר מכן שהה במעצר בית מלא במשך כשנה – זאת ללא כל הפרה מצידו או כל נהיגה בזמן פסילה. גם נתון זה יש לקחת לזכותו, שכן בהתנהגותו לאורך פרק זמן ממושך הוכיח כי הוא מכבד את קביעת בית המשפט ומונע מעצמו כל התנהגות דומה נוספת הכוללת נהיגה ברכב בזמן פסילה.

הנאשם אומנם ביצע בפרשה זו עבירה שנייה של נהיגה בזמן פסילה , זאת כאשר במקור הוא מורשה לנהיגה אך תוקף רישיון נהיגתו פקע, אך לא ניתן להתעלם מתסקיר שירות המבחן החיובי בעניינו של הנאשם. תסקיר זה מצביע על פוטנציאל שיקומי ממשי שיש לאדם זה ושירות המבחן סבור כי הארכת המאסר המותנה לצד הליך טיפולי (במסגרת צו מבחן + של"צ) הוא המהלך הנכון מבחינת האינטרס הציבורי כלפי נאשם ספציפי זה.

בקשר לנסיבות חייו של הנאשם, מתסקיר שירות המבחן עולה תמונה מאוד קשה לפיה, הנאשם מתמודד מצד אחד עם מצבו הבריאותי ומצבם הבריאותי של בנו ובתו ומצד שני מתמודד עם הקשיים והחובות הכלכליים בהם הוא נתון. התרשמתי כי אדם זה עושה כל שביכולתו לסייע למשפחתו במסגרת המגבלות הבריאותיות שלו וזאת מבלי שפנה להתנהגות עבריינית (למעט אירוע בודד של הסעת שב"ח)

בהתייחס למאסר המותנה העומד לחובת הנאשם – מדובר במאסר בר הפעלה ובהתאם לחוק נמסר לבית המשפט שיקול הדעת בשאלת הפעלתו או הארכתו.

בד"כ וכאשר בנהיגה שנייה בזמן פסילה עסקינן, נוהג בית המשפט להורות על הפעלת מאסר מותנה בר הפעלה.

אלא, שכאשר לזכותו של נאשם תסקיר חיובי בעל פוטנציאל שיקומי ממשי, וכאשר משוכנע בית המשפט כי התועלת שבענישה שיקומית גוברת על שיקולי גמול והרתעה (זאת מנקודת מבט של האינטרס הציבורי ביחס לאדם ספציפי), נכון יהיה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהורות על הארכת המאסר המותנה.

אדגיש כי אין המדובר בהחלטה שיגרתית, ורק במקרים נדירים יסכים בית המשפט להארכת מאסר מותנה כאשר המדובר בנהיגה שנייה בזמן פסילה, אך במקרה זה צירוף נתונים של לקיחת אחריות מלאה, מעצר בית ארוך ללא כל הפרות לצד המלצה שיקומית חד משמעית של שירות המבחן, הכריעו את הכף לטובת ענישה בעלת אופי שיקומי.

לצורך איזון רכיב המאסר המותנה המוארך, תיגזר על הנאשם תקופת פסילה מוחשית מיכולת נהיגה ברכב שלצד חתימה על התחייבות כספית תייצב תמהיל ענישה אשר יענה על עקרון ההלימה הקבוע בחוק.

אני סבור כי תקופת פסילה כוללת בת 30 חודשים תשקף את ששך הפסילה הראוי לפרשה זו בנסיבותיה, ויש בה כדי לאזן את ההחלטה שלא להפעיל את המאסר המותנה.

לפיכך הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1. מורה על הארכת המאסר המותנה שהוטל על הנאשם בתיק ת"ד 9785-10-16 למשך חודשיים גז"ד מיום 18.7.17 בית משפט השלום לתעבורה בבאר-שבע וזאת למשך שנתיים נוספות.
2. גוזר על הנאשם 22 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל.
   פסילה זו תימנה מיום 11.4.18 ללא צורך בהפקדת רישיון נוספת.
3. מורה על הפעלת פסילה מותנית של 6 חודשים שהושתו על הנאשם בתיק

ת"ד 9785-10-16 (גז"ד מיום 18.7.17 בבית משפט זה) וכן הפעלת חודשיים פסילה מתיק תת"ע 3477-10-16 (גז"ד מיום 31.10.16 בית המשפט באשדוד) וזאת במצטבר לפסילה שנגזרה בסעיף ב' דלעיל כך שבסה"כ יירצה הנאשם 30 חודשי פסילה בפועל כתוצאה מגז"ד זה. הפסילה כאמור תימנה מיום 11.4.18 ללא הפקדת רישיון נוספת.

1. גוזר על הנאשם 12 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
2. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך של 5000 ₪ להימנע מביצוע עבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה או עבירה של נהיגה בזמן פסילה והכל תוך שנתיים מהיום.
3. הנאשם יחתום על ההתחייבות הכספית היום במזכירות בית המשפט ולא ייאסר למשך 15 ימים.
4. מטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה, אשר במהלכה יעבור הליך טיפולי בשירות מבחן וישתלב בקבוצה "נסיעת מבחן" – בהתאם לתוכנית שירות מבחן.
5. הנאשם יבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות זאת תוך שנה מהיום.
   שירות המבחן יעביר לאישור בית המשפט את תוכניתו הסופית לרכיב ענישה זה ובית המשפט ידאג להעברתה לביצוע לידי הנאשם ובא כוחו.
   בית המשפט רושם לפניו את הסכמת הנאשם לביצוע השל"צ בהיקף שנקבע לעיל ולוח הזמנים שצוין לעיל. בית המשפט מבהיר לנאשם כי אי ביצוע השל"צ כנדרש כלול להוביל להפקעתו ולגזירת ענישה אחרת תחת רכיב ענישה זה.
6. עותק מגזר דין זה יועבר לשירות המבחן למבוגרים.
   
   זכות ערעור לצדדים תוך 45 יום מהיום

ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ט, 16 יוני 2019, בהעדר הצדדים.