בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום באשקלון (כב' השופט עידו כפכפי) מיום 11.4.18 בת"א 68884-01-18 ולפיה נדחתה בקשה למחיקת התביעה שהוגשה בהעדר סמכות מקומית.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בהחלטה ובתיק קמא, מצאתי לדחות הבקשה ללא צורך בקבלת תשובה ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה ע"ס 160,000 ₪ בהקשר להזמנת רכש הקשורה לגופי תאורה אשר לשיטת המשיבה סופקו בחסר. כפי שקבע בית המשפט קמא, קנה הוא סמכות מקומית ולאור מה שהעלה מכתב התביעה והנספחים, כי ניתן לקבוע לכאורה שהמקום לקיום ההתחייבות נועד להתבצע בעיר אשקלון. בית המשפט קמא דחה את הבקשה לסילוק על הסף בדגש על הקביעה ולפיה עלתה טענת סמכות מקומית לאור המקום לביצוע ההתחייבות ושלא נמצא מקום לבירור עובדתי בנושא וכי די בטענות בכתב התביעה ובתעודות המשלוח להקים סמכות מקומית.

במסגרת בקשת רשות הערעור נטען כי שגה בית המשפט קמא, בכך שקבע כי המקום שנועד לקיום ההתחייבות הינו באשקלון ושטענה זו נולדה לראשונה במסגרת בקשת המבקשת. לטענת המבקשת היה על בית המשפט קמא לערוך בירור עובדתי מקדים בשאלת הסכמות המקומית, לשמוע ראיות לצורך הקביעה האם אכן לצורך שאלת הסמכות המקומית, המסמכים הרלבנטיים תומכים בטענת המשיבה באשר לסמכות המקומית לפי הפריט והחלופה של מקום ביצוע ההתחייבות.

כפי שכבר הקדמתי, דין הבקשה להידחות.

רק לעיתים נדירות העדר סמכות מקומית יביא לסילוק על הסף של תביעה, בפרט כאשר ניתן להעבירה למחוז אחר. לגוף הדברים, בית המשפט קמא למד על כי מקום ביצוע ההתחייבות הינו באשקלון. לא מצאתי הצדקה לעריכת בירור עובדתי רק לצורך השאלה האם אכן מקום ביצוע ההתחייבות הוא אשקלון או מקום אחר. כידוע, טענת הסמכות המקומית אינה טענה שבתי המשפט ממהרים לקבלה, שהרי המרחקים בישראל אינם כה גדולים. אניח כי הייתי מקבל את הבקשה, וקובע כי ישנה סמכות לבית המשפט המוסמך, בית משפט שלום במחוז מרכז, שהרי מקום מושבה של החברה הנתבעת הינו נתניה. לפיכך גם לשיטה זו ניתן היה להגיש את התביעה בבית משפט השלום ברחובות, השייך למחוז המרכז, כאשר ידוע כי המרחק בין רחובות לאשקלון, ואף מנתניה לאשקלון אינו כזה מרחק דרמטי שבשלו יש הצדקה להתערב בקביעת הערכאה הדיונית בדבר הסמכות המקומית.

בבית המשפט קמא נקבע כי לכאורה, המקום שנועד לביצוע ההתחייבות הינו אשקלון, מקום מסירת גופי התאורה נשוא התביעה קמא. לא מצאתי כל שגיאה בכך שלא קוים דיון עובדתי לצורך קביעת הסמכות המקומית ואף לגוף הדברים לא מצאתי כל שגיאה בקביעת בית משפט קמא.

לפיכך, לא מצאתי הצדקה לקבלת הבקשה ואני מורה על דחייתה.

משלא ביקשתי תגובות הצדדים, איני עושה צו להוצאות.

עוד מתברר כי בשל תקלה בהגשה, נפתחו שלוש בקשות רשות ערעור זהות, וניתנה הזדמנות למבקש להתייחס גם לתיקים הנוספים. לפיכך, אני מורה על דחיית שלושת הבקשות הזהות שהוגשו: רע"א 15036-04-18, רע"א 15884-04-18, רע"א 15052-04-18.

ניתן היום, ל' ניסן תשע"ח, 15 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.