משלא הוגש כתב הגנה במועד ונראה כי קיימת מסירה כדין, ניתן בזה פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת.

לעניין הנזקים הנתבעים, אני מאשר את הסכומים הנזכרים בסעיפים 30.1.ו-30.5 לתביעה.

לגבי אובדן זמן עבודה (ס' 30.2), צורפו שני תלושי משכורת. בחודש מאי אין הורדה של ימי חופשה ולא נגרם על כן נזק של אובדן הכנסה. בחודש יוני, החודש שגם לפי הטענה בוצעו הטיפולים, ישנה עדות לשני ימי חופשה. בהינתן שמדובר בפסק דין בהעדר הגנה, די בכך כדי להקים משקל ראייתי מספיק בשלב זה להכיר בפיצוי עבור שני ימי החופשה ללא צורך בבירור נוסף בשלב זה. בהתאם, לכך ובהינתן כי השכר נטו ליום עומד על כ-655 ₪, אני פסוק לתובע בגין ראש נזק זה 1,310 ש"ח.

סעיף 30.4 אין לפסוק שכן דיון לא התקיים.

לגבי סעיף 30.3 התובע עותר לקבלת שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ + מע"מ עבור מכתב התראה והכנת התביעה. התובע טוען כי לא צורפה חשבונית שכן שכר הטרחה ישולם לאחר קבלת הכספים בפועל ובסכום מינימאלי של 4,000 ₪.

לדידי, אין להכיר בסכום הנ"ל. בבית המשפט לתביעות קטנות אין ייצוג על ידי עו"ד למעט במקרים חריגים ואם הדבר הותר. לפיכך, גם לא ייתכן לפסוק לתובע בבית המשפט לתביעות קטנות שכ"ט עו"ד ששילם לעו"ד להכנת התביעה.

גם אין מקום בנסיבות לפסוק שכר כלשהו עבור הכנת מכתב ההתראה, מקום שלא צוין כמה מתוך הסכום הנטען מתייחס לכך ובפרט שלא הומצאה חשבונית בטענה שהסכום ישולם רק לאחר שיינתן פסק דין בתביעה, דבר המסמן לכאורה על הסכם "גמיש" בין התובע לעוה"ד ומטיל ספק לגבי חובת התשלום המינימאלית הנטענת של 4,000 ₪, אשר לא ברור מדוע הוגדרה כמינימאלית, כאשר מדובר בסיכום נטען על סכום, הרי שהסכום הנו גם מקסימאלי ולא מינימאלי.

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע 6,310 ₪ וכן הוצאות משפט עבור הכנת התביעה בסך של 750 ₪ והכל תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לנתבעת.

למען הסר ספק, הדיון של יום 29.7.18 מבוטל בזה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לנתבעת.

ניתן היום, י"ב אב תשע"ח, 24 יולי 2018, בלשכתי.